8/1/2020
המאבק הגלובלי בהון השחור מנוהל בשנים האחרונות בעיקר על ידי המערכת הבנקאית העולמית. הלחץ המסיבי שמפעילות רשויות המס האמריקאיות על הבנקים, בין השאר, בדרך של הטלת קנסות כבדים על גופים שלא יצייתו להוראות האמריקאיות המחמירות, שינה לחלוטין את כללי המשחק.
מצב זה לא פסח על המערכת הבנקאית בישראל וביתר שאת - הסתבכותם של בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות עם הרשויות בארה"ב והקנסות הכבדים שהוטלו על שלושת אלו, שינו הלכה למעשה את אופן התנהלותם של כלל הבנקים במדינה. מי ששמשו פעם מקלטי מס דיסקרטיים ליהודי התפוצות מבלי שדרשו לספק הסבר כלשהו בדבר מקור ההון, נדרשו לתפקד בן רגע כזרועותיהן הארוכות של רשויות המס. ביום בהיר אחד הפכו הבנקים מגורמים שלא הקפידו כלל על כללי ציות ורגולציה, לכאלו המקפידים על מדיניות קיצונית של חובת דיווח מוחלטת ללא כל הכנה או הכוונה של לקוחותיהם. כך, למדנו כי בתוך מספר שנים חלה ירידה משמעותית במספר חשבונות תושבי חוץ המנוהלים בבנקים בישראל ויתרות הכספים המנוהלים בישראל התכווצו בשנים האחרונות במאות אחוזים. השינוי הדרסטי במדיניות הבנקים הביאה עימה תוצאות לוואי קשות נוספות, בין השאר, בכל הנוגע ליהודי התפוצות המבקשים לעלות לישראל ולישראלים לשעבר המבקשים לשוב לישראל. נזכיר כי במסגרת רפורמת מס רחבה המוכרת בשם חוק מילצ'ן, בקשה מדינת ישראל לעודד עלייתם וחזרתם של עולים חדשים וישראלים לשעבר שבקשו לשוב לישראל. הרפורמה קובעת פטור ממס ומדיווח בישראל לתקופה של 10 שנים שיחול על נכסים והכנסות שמקורם מחוץ לישראל, הטבות מרחיבות המקיפות את כל סוגי ההכנסות שמקורם מחוץ לישראל, ובהן: משכורת, עסק, עבודה, משלח-יד, ריבית, דיבידנד, שכירות, תמלוגים וגם רווחי הון ממכירת נכסים שמקורם בחו"ל. אלא שבמצב הדברים הנוכחי, אותם עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים שלכאורה אמורים להינות מפטור נרחב, מוצאים עומדים עצמם בפני שוקת שבורה בהתנהלותם אל מול הבנקים המקומיים. הבעיה מתעוררת שעה בה העולה מבקש להעביר כספים לישראל לטובת רכישת בית וכדומה. במצב כזה יבקש הבנק בישראל הוכחות בדבר מקור הכספים, תוך הצבת דרישות מרחיקות לכת עד כדי שנדמה כי אלו מעדיפים מראש שלא לקבל כספים שמקורם בחו"ל כלל. כך, מדיניות הבנקים הנוהגת בכל הנוגע לזיהוי הלקוח ומקור כספו פוגעת באופן ישיר ביישום תכנית המדינה המוצהרת לעודד עלייה לישראל וכפועל יוצא בקופת המדינה בכלל. במידה מסוימת ניתן לראות בגישת הבנקים המחמירה ככזו העומדת בסתירה עם תכליתו המבורכת של חוק השבות.
משרדנו נתקל בתקופה האחרונה במספר רב של מקרים בנושא, החל מיהודים תושבי רוסיה או צרפת שהלכה למעשה וויתרו על תוכניתם לעלות לישראל כתוצאה מהחסם הבנקאי הבלתי עביר שהוצב בדרכם וכלה בישראלים לשעבר, פעילים בתחום ההיי-טק, שבקשו לשוב לישראל ולהביא עמם כספים שחסכו במהלך תקופת שהייתם בגולה. בתיקים כגון אלו, נדרשנו לאמתו של דבר לשמש כמעין גוף משפטי חוקר במטרה להתחקות אחר נתיב הכסף מיום היווצרותו ואילך. במסגרת זו, הופנו לקוחות מסוימים לבצע גילוי במדינת תושבותם הנוכחית, הכל כדי לאפשר את הגעתם הסופית לישראל. במקרים אחרים, פעלנו אל מול גורמים מקצועיים במדינות התושבות לרבות רו"ח ובנקים זרים, במטרה לעמוד בנטל הראייתי הכבד הנדרש ע"י הבנקים. כך, בסופו של הליך "חקירתי" משפטי יסודי התאפשר למשרדנו לאשר לבנקים בישראל כי הכספים אותם הוא מתבקש לקבל הנם כשרים.