4/12/2019
רשות המסים נאבקת בתופעת חשבוניות המס "הפיקטיביות"
לאחרונה אנו עדים לפרסומים לפיהם רשות המיסים הגישה מספר כתבי אישום פליליים כנגד נאשמים שמואשמים בעשיית שימוש בחשבוניות מס "פיקטיביות". הגשת כתבי האישום הנ"ל מצטרפים למאמצים הרבים שרשות המיסים משקיעה מידי שנה למיגור תופעת הפצתן של חשבוניות המס "הפיקטיביות" כאשר על פי הפרסומים פוגעות בקופה הציבורית בהיקפים של מאות מיליוני שקלים מידי שנה ובשנים מסוימות אף מיליארדי שקלים. מהן אם כן החשבוניות "הפיקטיביות" וכיצד פוגעות הן בכלכלת המדינה?
בהתאם לסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק") עוסק שביצע עסקה ו/או רכש טובין לצורך תפעול, עסקו זכאי לנכות את הוצאות המע"מ הכרוכות בדמות מס תשומות וזאת בתנאי שחשבונית המס הופקה כדין; בתוך כך החוק מטיל על העוסק חובה לוודא כי החשבונית הונפקה כדין. הרציונל בבסיס הוראת סעיף 38 לחוק ובכלל בבסיס מערכת המס על עסקאות הינו עיקרון ההקבלה בין תשלום מס עסקאות לבין ניכוי מס תשומות וזאת במטרה למנוע כפל מס ו/או תשלום מס שלא לצורך במשק. על כן דיווח שגוי, כל שכן כוזב, בדמות הכרה בהוצאת מס תשומות כאשר המס על אותן עסקאות אינו משולם, פוגע בעיקרון ההקבלה ומפריע להתנהלותו התקינה של המשק ושל כללי המיסוי בו.
מטרת ניכוי מס התשומות הינה כמובן הקטנת חבות המס של העוסק, אולם קיימים עוסקים שמוצאים בהוראת סעיף 38 לחוק פתח לביצוע עבירת מס באמצעות הנפקה ו/או רכישת חשבוניות שהוצאו להם שלא כדין, כאשר בעגה המשפטית נוהגים לכנות את אותן חשבוניות כ-"חשבוניות פיקטיביות". ככלל, קיימים בעיקר שלושה סוגי מקרים בהם פעולת הנישום תתפרש בהתאם לדין כשימוש בחשבונית "פיקטיבית":
1. חשבונית על עסקה שכלל לא התרחשה וכל מטרת הוצאת החשבונית היא להטעות את רשויות המס בכדי להקטין את חבות המס;
2. חשבונית בסכום גבוה מהעסקה שהתרחשה הידועה גם בכינו חשבונית "מנופחת";
3. חשבונית המוגשת בגין עסקה שבוצעה בפועל אך החשבונית שסופקה לעוסק לא הייתה של נותן השירות או המוכר, אלא של צד שלישי שלא סיפק דה פקטו את השירות בעסקה המדווחת. חשבונית מעין זו ידועה גם בכינויה "חשבונית זרה", אך היא נחשבת גם כן כ-"חשבונית פיקטיבית" לכל דבר ועניין שאינה מקנה זכות חוקית לניכוי מס תשומות.
בכל הקשור ל-"חשבונית הזרה", ניתן במקרים חריגים ומיוחדים בכל זאת להכיר בחשבונית מעין זו במידה והעוסק ישכנע את הרשות כי לא ידע ולא יכול היה לדעת כי עסקינן בחשבונית שהוצאה לו שלא כדין ונקט בכל האמצעים והפעולות האפשריות לצורך בדיקת זהות מוציא החשבונית וזאת על פי מבחן אובייקטיבי וסובייקטיבי כאחד. יובהר כי גישת הדין מחמירה מאוד על הטוען לאי ידיעה על טיבה של החשבונית שהוצאה לו שלא כדין ועליו נטל קשה להוכחה המבוסס על ראיות מפורטות הנוגעות לעסקה העומדת בבסיס כל חשבונית. השלכות השימוש בחשבוניות פיקטיביות הינן קשות ואף הרסניות עבור מערכת המיסוי וכלכלת המדינה מקום בו אלו עשויות להוביל לפגיעה בקופה הציבורית בהיקפים גבוהים ביותר, מה שמצריך את גורמי האכיפה ברשות המיסים להיאבק בתופעה באופן שוטף ואף יומיומי.
מהן הסנקציות המוטלות?
קיימות מספר סנקציות המוטלות על מוציא או מקבל חשבונית פיקטיבית – החל מנקיטת הליכים פליליים ואישום גם בהלבנת הון אגב שימוש בחשבונית הפיקטיבית, כאשר מגמת בתי המשפט הינה להשית עונשים כבדים הכוללים מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח על נאשמים, וכלה בסנקציות אזרחיות חמורות מכוח החוק כגון פסילת ספרים, קנס בגין פסילת הספרים, הטלת כפל מס על מוציא החשבונית באופן אישי ואף הטלת כפל מס על העוסק מקבל החשבונית וכו'.