רכישת רכב הינה העסקה השנייה בהיקפה הכלכלי של הצרכן בישראל, לאחר עסקה לרכישת דירה.
בעידן האינטרנט והמסחר האלקטרוני של ימינו, הבינו אזרחים רבים שיבוא אישי של כלי רכב לישראל אינו בגדר נחלתם הבלעדית של עולים חדשים, תושבים חוזרים ודיפלומטים, וכי רכישת מכונית בחו"ל יכולה להביא לחסכון משמעותי לעומת מחירה של מכונית זהה בארץ דרך היבואן הרשמי.
היקף היבוא האישי מהווה כיום כאחוז וחצי מסך מכירות הרכב בישראל, תופעה זניחה לכל הדעות, ואולם היבוא הולך ותופס תאוצה בעיקר בקרב פלח שוק מכוניות היוקרה, שעה שהוא מאפשר לרכוש מכוניות אלו במחירים זולים משמעותית מהמחירון הרשמי של היבואן.
על אף המספר הגדול של כלי רכב המוצעים לציבור לשימוש אישי, שוק הרכב בישראל מתאפיין בריכוזיות גבוהה.
משרד התחבורה בשיתוף משרד האוצר פעל בעשור האחרון להנהגת רפורמות בתחום המיסוי, התקינה והרגולציה בהתאם למדיניות הממשלה לצמצום הריכוזיות במשק הישראלי.
היבוא האישי הוסדר בצו יבוא חופשי, תשס"ט-2008 (להלן :"הצו") ובסעיף 2(ג)(1) נקבע:
"יחיד רשאי לייבא רכב ביבוא אישי ובתנאי שהוא אינו עוסק מורשה, הרכב מיועד לצרכים אישיים-משפחתיים ולא לצרכים עסקיים לרבות מתן שירותים".
משמעות הצו ובנהלים על פיו היא כי רק יחיד רשאי לייבא בעצמו רכב ביבוא אישי, על פי הנוהל עד שני כלי רכב, לצורך שימוש עצמי, לא מסחרי.
נתונים שפרסמה בשנים האחרונות רשות המיסים מצביעים על פגיעה בהכנסות המדינה ממיסים בגובה מיליוני שקלים בשל גופים מסחריים הפועלים בענף הרכב בניגוד לחוק.
במה דברים אמורים?
ע"פ רשות המיסים מדובר בתופעה של סוחרים העוסקים ביבוא רכב מסחרי במסווה של יבוא אישי תוך שהם גובים דמי תיווך, עמלה, שכר ותמלוגים, עד שלמעשה היבוא הינו יבוא מסחרי לכל דבר.
במילים אחרות, למשרד התחבורה מוגשות בקשות לרישיון יבוא ע"ש המייבא האישי לרבות שטר מטען וחשבוניות, אולם בפועל היבוא מבוצע באמצעות גורמים עסקיים המסווים את פעילותם הבלתי חוקית באצטלה של מתן ייעוץ והכוונה בנושא.
עוד עולה כי לכאורה רבים מבעלי כלי הרכב הרשומים כמייבאים הם "אנשי קש" כלומר רוכשים פיקטיביים, אזרחים בעלי הכנסה מינמלית או שאינם בעלי הכנסה כלל, זאת כדי לעקוף את האיסור המסחרי.
נתונים אלו ואחרים, חיזקו את חששה של רשות המיסים לאפשרות קיומה של מערכת ייבוא מסחרי המנצלת מצוקתם של אנשים מוחלשים, ולהבנה כי אותם יועצים אינם מדווחים על פעילותם ואינם משלמים מס על רווחיהם.
לאור ממצאים אלו, מינה מנכ"ל משרד התחבורה בשנת 2009 ועדה ציבורית ברשות כבוד השופטת בדימוס קיי בלאנש, אשר בחנה את מכלול ההיבטים הקשורים בייבוא האישי.
מדו"ח הועדה עולה תמונה בעייתית של התנהלות היבוא האישי בישראל הכוללת שיטות הסוואה של יבוא מסחרי באמצעות זיוף מסמכים והגשת חשבוניות פיקטיביות של כלי רכב ,שכביכול ניזוקו, ולפיכך מחירם מופחת לצורך מס.
עוד עולה שהתאמות הרכבים לתקינה הישראלית נעשות למראית עין בלבד, והעברת בעלות של המכונית מתבצעת חרף החוק שאוסר העברת בעלות בשנתיים הראשונות לאחר הרכישה.
להערכת רשות המיסים, חלק ניכר מכלי הרכב ביבוא אישי מיובאים במחיר פיקטיבי הנמוך במתכוון, כדי לחסוך בעלויות מיסי הקנייה.
הפחתה מלאכותית של המחיר מאפשר גם לארגוני פשע להבריח כספי פשיעה ולהלבין רווחים. להערכת הרשות, מדובר באובדן הכנסות מסי קנייה של 100 מיליון שקל בשנה.
בעקבות תוצאות הוועדה, פורסמו תקנות חדשות להערכת שווי הרכב המיובא לארץ: הערך לצורך חישוב המיסים ביבוא אישי נקבע על פי פקודת המכס ותקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ז-2006.
ערך הרכב לצורך חישוב המיסים נקבע על בסיס עלות היבוא, ובלבד שהוכח שהערך המוצהר סביר ואמיתי. באם יחליט המעריך, כי המחיר המוצהר אינו סביר ואמיתי, יודיע בכתב ליבואן כי הוא מתכוון לפסול את הערך המוצהר, ויציין את ערך הרכב שהוא שוקל לקבוע בהתאם למחירון הרכב.
ברשות המיסים טוענים כי העובדה ששיעורי המס ביבוא רכב לישראל הינם מהגבוהים בעולם, יוצרת כאמור מצבים בהם המייבא מציג חשבוניות שאינן מייצגות את הערך האמיתי של הרכב, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת. בשיטה הנוכחית המייבא נדרש להראות מסמכים המוודאים את סבירות העסקה.
המסים מחושבים על בסיס ערכו של הרכב, שיעורי המסים החלים, ושער המטבע שבתוקף ביום התשלום. מסי היבוא החלים על הרכב הם: מכס, מס קניה, ומע"מ.
בחודש מרץ 2011, עתרו לבג"ץ מספר יבואני רכב גדולים כנגד משרד התחבורה והמכס, בדרישה להגביר את האכיפה והפיקוח בכל הנוגע ליבוא האישי. העותרים טוענים כי משרד התחבורה ורשות המיסים אינם מקיימים את הוראות הדין הנוגעות ליבוא האישי (לפיה יבוא רכב מותר אך ורק לשימושו הפרטי של המייבא) ואף מעלימים עין, שעה שהיבוא האישי ממשיך להתנהל באין מפריע, ללא כל הסדרה ותוך הפרת החוק.
יודגש, כי יבואני הרכב, שפרנסתם נפגעה מפעילותם של סוכני הייבוא האישי, דורשים אכיפת החוק במטרה לצמצם את פעילותם.
בעקבות הגשת הבג"ץ לפני מספר חודשים, משרד התחבורה ורשות המיסים החלו להכביד את אכיפת תקנות היבוא האישי, ובבחודש מאי 2011 זומנו עשרות בעלים של מכוניות ביבוא אישי לצורך חקירה, אשר נועדה לאמת את מקוריותה, לבדוק האם הסכום שבעליה דיווח עליו לצורך קביעת שיעור מס הקניה הוא אמיתי, וכדי לבדוק האם המכונית יובאה ארצה באמצעות מתווכים.
מכאן, שהיבוא האישי, שנחשב כאלטרנטיבה ליבואנים הגדולים, ובא להקל על הציבור נפגע בשל הידוק הפיקוח.
לאור המחאה החברתית של הקיץ האחרון, דומה כי ראוי לכאורה לעסוק שוב בשאלה האם כלל הציבור המעוניין לחסוך כסף רב ברכישת רכב, צריך להיפגע בשל חסמים ביורוקרטים והליכים מסורבלים הנובעים מהעדר ידע וקשרים ברכישת מכונית ביבוא אישי ושינועה לישראל?
נכון להיום, החוק אוסר על האזרח הפרטי לרכוש רכב באמצעות סוכן יבוא אישי, וסוכני יבוא אישי הינם עבריינים פשוטו כמשמעו.
לאחרונה נודע כי ועדת זליכה, שהוקמה לצורך הסדרת ענף היבוא האישי, פנתה לנציגי איגוד סוכני היבוא האישי, במטרה לאסוף נתונים על הענף ולפעול להסדרת מעמדם שכן חלק ניכר מן העסקאות אינן יכולות לצאת לפועל ללא מעורבותם.
לאור האמור, נראה כי הגיעה העת להסדיר את ענף היבוא האישי לרווחת תושבי ישראל, וככל שיקדימו כך ייטב.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
הניסיון מלמד כי מוצר המצליח במדינה מסוימת, בסבירות גדולה יצליח גם במדינת ישראל ו/או במדינות אחרות, כך שבהחלט יש בנמצא הגיון כלכלי באיתורו של מוצר מוצלח באזור מסוים של העולם – סין, אירופה, ארה"ב ועוד - וייבואו לישראל ולמדינות נוספות.
לפני ימים ספורים פרסמה רשות המסים הודעה, כי שר האוצר חתם במסגרת תכנית "נטו למשפחה" על הצו המבטל את המכס המוטל על יבוא נעליים. הודעה זו באה בהמשך להודעה מן החודש שעבר בעניין חתימת שר האוצר על הצו המבטל את מס הקנייה על טלפונים סלולריים.
לאחרונה ובהתאם להוראות סעיף 131ה' לפקודת מס הכנסה, להוראות סעיף 67ד' לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ולהוראות סעיפים 231ד' ו-231ה' לפקודת המכס, שעניינם "נקיטת עמדה חייבת בדיווח", פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח מטעמה לשנת 2016.
חיפוש 
סגור 
