קצין ציות כהגנה למנהלים של תאגידים בין-לאומיים מפני עבירות של שוחד והלבנת הון
רישום תאגיד מקים לו זכויות וחובות, לצד אלו, דירקטוריון התאגיד, האספה הכללית והנהלת התאגיד (להלן: "אורגני התאגיד") האחראים לפעילותו השוטפת אינם נהנים מאותן חובות וזכויות באופן פרסונלי - רציונל זה משקף את הבסיס העיקרי לפעילות האנושית המודרנית.
אכן, רעיון הפרדת הישויות, המוכר כ-"מסך" החוצץ בין אורגני התאגיד לבין התאגיד, מאפשר לחברות לפעול, להשיא את רווחיהן וכן להעשיר את הציבור בתמורות רבות. לא זו אף זו, הפרדת ישות התאגיד מאורגניה מייתרת חבות נזיקית לאורגני התאגיד, כאשר התאגיד יוצר נזק. אולם, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, השמור למקרים בהם אורגני התאגיד לא נקטו אמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע את הנזק או לכל הפחות להקטינו. על מנת לצמצם את יישומו של החריג בהטלת חבות נזיקית, פרסונאלית על אורגני התאגיד, החקיקה מקימה חובת לנקוט אמצעי זהירות, שיקטינו את תוחלת הנזק שעלולה לגרום הישות התאגידית, זאת תוך פיקוח מוגבר על פעילות התאגיד ומנגנוני בקרה על פעילות האורגנים בה. קצין ציות הוא דוגמא למנגנון פיקוח ובקרה לתאגידים בישראל והן לתאגידים בין-לאומיים. תפקידו של קצין הציות הוא לפקח על תפקודם השוטף של עובדי הארגון, על ציות הארגון להוראות החוק ולהוראות הרשויות המפקחות, לא זו אף זו אמון קצין הציות על גיבוש מדיניות הציות, הטמעת נהלים וקוד אתי של הארגון ועובדיו. ייחודו של קצין הציות הוא תפקידו למניעת הנזקים מראש, בשונה ממבקר פנימי שעיקר עבודתו היא ביקורת לאחר מעשה. בפרט, קצין הציות מסייע לאורגני התאגיד ליישם את דרישת חוק איסור הלבנת הון, חוק איסור מימון טרור, מסייע בדיווח לרשויות המס הרלוונטיות וכדומה.
ארגון ה-Financial Action Task Force (להלן: "FATF"), הוא גוף מתווה מדיניות שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברגולציה והן באכיפה. כחלק ממדיניות הציות הבין-לאומית, תאגידים רבים הכפופים לדרישות רגולטוריות רבות ובניהן חוק איסור הלבנת הון מחויבים למנות קצין ציות. מינוי קצין ציות מקנה מעיין ביטוח נזיקי לתאגיד, כיוון שמעיד הוא על נקיטת אמצעי זהירות הולמים וסבירים של אורגני התאגיד במטרה להקטין את ההסתברות להפרת הוראות חוק, מראש כאמור. יצוין שתאגידים רבים בארצות הברית ממנים קצין ציות מכוח חוק סרבנס-אוקסלי המחייב בעלי תפקידים בחברות עסקיות להצהיר על קיומם של מנגנוני בקרה ונאותות בארגון, במטרה למנוע מעילות, דיווח כספים לקוי ואי סדרים בדו"חותיה הכספיים של החברה. הפסיקה בארה"ב הכירה בקצין ציות המטמיע קוד אתי, כמנגנון אובייקטיבי להקטנת תוחלת הנזק, המנתקת את הקשר בין התרשלות אורגני התאגיד לבין הנזק שגרם התאגיד. הפסיקה בישראל הכירה גם היא בפרשת בוכבינדר בקוד אתי המוטמע באופן אפקטיבי, על ידי קצין ציות, כמנגנון סביר ואובייקטיבי להקטנת הסתברות לקרות הנזק. בפרשה זו קבע השופט אהרון ברק (בדימוס) שאורגני התאגיד לא צריכים להראות שמנעו נזק בצורה אבסולוטית אלא שנקטו באמצעים סבירים.
הדין החל בהפרת חוק איסור הלבנת הון על תאגידים, מקנה אם כך לאורגני התאגיד, אמצעים להקטנת הנזק ולהקטנת ההסתברות להרמת ה-"מסך" כלפיהם בחבות נזיקית. יצוין שבנק ישראל הנחה גם הוא, בחקיקה, למנות קצין ציות בכל גוף פיננסי או בנק רשום בישראל, זאת מתוך הבנה שניסיון האורגנים למנוע את הפרת הוראות החוק, מראש, אכן מקטינה את תוחלת הנזק. כך שאם התרחש חלילה נזק, מאפשרת היא הגנה ראויה לאורגני התאגיד. מנגנון זה חשוב לעין שעור, היעדרו היה עלול להביא להתרעת יתר בחבות נזיקית ולחשש להקמת חברות חדשות שתפקידן במשק הבין-לאומי וכן המקומי, הוא כאמור, הבסיס העיקרי לפעילות האנושית המודרנית.
עו"ד שרון פישמן, שותפה, מומחית במיסוי פלילי ואיסור הלבנת הון, דוקטורנטית למשפטים ומנהלת מחלקת מיסוי פלילי ובעלת הכשרת קצין ציותמלווה חברות בינ"ל מזה שנים אל מול רשויות המס וגורמי האכיפה הכלכלית, הן מול הגורמים המקצועיים והן בבתי המשפט מול הפרקליטויות השונות. למשרדנו עו"ד המתמחים בתיקי מיסוי, הלבנת הון ועבירות צווארון לבן לרבות, בתחום כללי הציות, מינוי קצין ציות והטמעתו בארגון לצרכי הגנה והכל על מנת לאיין סיכון פלילי לבעלי החברה וכן הטלת קנס כספי פלילי גבוה על החברה.
במאמר זה נבחן את ההבדלים בין תפקיד חוקר המס לבין תפקיד עורך הדין המגן על הנחקר, תוך התמקדות בסמכויות החוקרים, זכויות הנחקר, תפקיד עורכי הדין בחקירה, אסטרטגיות שני הצדדים, וחשיבות ניסיונו של עורך דין שהיה בעברו חוקר ברשות המסים.
תכליתו העיקרית של החוק היא למנוע הפיכת כסף שחור לכסף לבן, ובמסגרתו נקבעו מנגנונים שונים לחסימת האפשרות להחדיר כספים שמקורם בפשע אל המערכת הפיננסית הלגיטימית . החוק משיג זאת באמצעות קביעת עבירות פליליות ספציפיות להלבנת הון, הטלת חובת דיווח על פעולות כספיות חשודות, והסדרת כלים לחילוט והחרמת רכוש שמקורו בעבירה. מטרות אלה נועדו להגן על יציבות הכלכלה ולהבטיח כי עבריינים לא ייהנו מרווחי פשעם, ובכך לצמצם את היקף הפשיעה הכלכלית החמורה.
הצוות שלנו זמין עבורכם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ופועל בפריסה ארצית מלאה מול כלל גופי החקירה, לרבות להב 433, משטרת ישראל, חקירות מע"מ, חקירות מס הכנסה ועוד. אנו מחויבים לשירות מקצועי, דיסקרטי ואישי, עם חשיבה יצירתית ויכולת מוכחת במציאת פתרונות מחוץ לקופסה. אל תמתינו! פנו אלינו כבר בשלבי החקירה הראשונים להבטחת התוצאה הטובה ביותר עבורכם.
לכל שאלה, אתם מוזמנים לפנות לעו"ד אלי דורון , בנייד – 0544251054
חיפוש 
סגור 
