12/9/2019
בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 25/8/19 הפחית בית המשפט באופן משמעותי את ההכנסה החייבת של המערער שהורשע בכך שהיה מראשיו של ארגון פשיעה שעסק במהילת דלקים ומכירתם, וזאת, בין היתר מן הטעם שהרשות נקטה באכיפה בררנית מול המערער ביחס למעורבים אחרים בפרשה בה הורשע (ע"מ 9601-04-10 שי קסוטו נ' פקיד שומה רחובות).
המערער הורשע על פי הודאתו בפעילות בארגון פשיעה שעסק במהילת דלקים ומכירתם, בין היתר, בעבירות של קבלת דבר במרמה והפצת חשבוניות מס כוזבות בסך 302,334,312 ₪. לאחר הרשעתו, פקיד השומה הוציא לו שומה המייחסת לו את הכנסות ארגון הפשיעה בסך של כ-150 מיליון ₪.
טענות הצדדים
המערער העלה טענות שונות לעניין התיישנות השומות וכן אי הכרה בהוצאות לרכישת הדלקים, ובנוסף טען כי בוצעה אכיפה בררנית ואפליה פסולה, שכן ביחד עמו הורשעו מספר רב של נאשמים, וביניהם מי שנחשד כי שימש כראש הארגון, אך למרות זאת בחר המשיב לא להוציא שומה למעורבים האחרים וייחס למערער לבדו את כל פעילות ארגון הפשיעה מבלי לחלק את סכום הפעילות הכולל בין ראש הארגון ויתר הנאשמים אשר היו פעילים בארגון. המשיב טען כי יש לדחות את הערעור על הסף, מאחר והמערער הודה במיוחס לו וניתן פסק דין מרשיע וחלוט. נטען כי מכוח פקודת השותפויות לפיה כל שותף חייב בחובות השותפות ביחד ולחוד, ולאור העובדה שהמערער השמיד ראיות ולא הצליח להוכיח מה חלקו ברווחים, הרי שלא נפל כל פסול בכך שמלוא ההכנסה יוחסה למערער.
החלטת ביהמ"ש
בהיעדר ספרי חשבונות, שומה לפי מיטב השפיטה צריכה להיות ריאלית ולהיערך על בסיס תחשיב הגיוני וסביר (סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה), המנסה להתחקות ככל שניתן אחר האמת. ככלל, סבירותן של ההנחות והאומדנים שבהם השתמש פקיד השומה עומדות למבחן בביהמ"ש כאשר נטל ההוכחה מוטל על הנישום שספריו נפסלו. אולם, נקבע כי במקרה דנן, לא ניתן לדעת כלל כיצד חושבו השומות, אילו הכנסות עומדות בבסיסן וכיצד הגיע המשיב לסכומים שננקבו בשומות. המשמעות של כך אינה כי דין השומה להיפסל אלא כי על המשיב הנטל להסביר את החלטתו ולהראות כי השומה תקינה.
לעניין הכרה בהוצאות, ביהמ"ש קבע שאין עוררין שלצורך מכירת דלקים מהולים, יש צורך ברכישת דלקים שאינם מהולים וחומרים לביצוע המהילה. מכיוון שמדובר בהוצאה משמעותית לצורך ייצור הכנסה, יש לכלול את ההוצאות הללו בחישוב רווח חייב במס. בעניין אי מיסוי שותפים לפשע ואכיפה בררנית - ביהמ"ש דחה את עמדת המשיב לפיה לא עריכת שומה למורשעים האחרים מאחר ומידע אודות ההרשעה שלהם הגיעה לפקיד שומה רמלה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. ביהמ"ש קבע כי מוטב היה לא להעלות טענה מעין זו על ידי רשות המדינה. כאשר המדינה בכובעה כמאשימה, מנהלת תיק עצום ממדים כנגד ארגון פשיעה, על המדינה בכובעה האחר (רשויות המס) לעקוב אחר תוצאת ההליך ולא להיתמם ולטעון כי אלו הגיעו אליה באיחור או כי מידע שהיה ידוע לפקיד שומה אחר (בו מתנהלים התיקים של המורשעים האחרים) לא היה ידוע למשיב. לכן, מדובר במקרה מובהק של אכיפה בררנית. לאור כל זאת, בית המשפט קיבל את הערעור ברובו והפחית את ההכנסה החייבת של המערער בצורה משמעותית והעמידה על כ-3.7 מיליון ₪ בלבד.