9 חודשי מאסר וקנס כספי מכביד הוטלו על נאשם שלא דיווח על הכנסות בחשבון בנק בחו"ל
ביום 9.7.2019 גזר בית המשפט השלום בתל אביב את דינו של נאשם שהורשע על יסוד הודאתו בעבירות של התחמקות מדיווח ותשלום מס מהכנסות בחשבון בנק בחו"ל בין השנים 2006-2013 (ת"פ 4097-11-18 מדינת ישראל נ' קומי).
רקע כללי
במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת, פתח הנאשם חשבון בנק בחו"ל (להלן: "החשבון הזר") בו הופקדו כספים על ידי הוריה של גרושתו לטובת נכדיהם (ילדיו של הנאשם). במהלך השנים, הניבו כספים אלו הכנסות לנאשם שהצטברו בחשבון הזר מבלי שזה עשה בהם שימוש כלשהו ומבלי שזה דיווח על קיומו של החשבון הזר ועל רווחים הנצמחים בו לרשויות המס בישראל ומבלי לשלם את המס בגין רווחים אלו, שהסתכמו בכ-1.4 מיליון ₪. בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, יוחסו לו העבירות הבאות:
-
8 עבירות של השמטת הכנסה מתוך דו"ח לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש];
-
2 עבירות של מסירת תרשומת כוזבת לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש];
-
עבירה של מרמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יושתו עליו 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס כספי בסך של 90,000 ₪ ומאסר על תנאי על פי שיקול דעתו של בית המשפט.
טיעונים לעונש
במסגרת טיעוני הצדדים לעונש, טענה המאשימה על הפגיעה של עבירות המס בקופה הציבורית וכן כי עבירות המס פוגעות בערך השוויון והסולידריות החברתית, המשתקפים בנשיאה בנטל המס על ידי כלל הנישומים וכי פגיעתן קשה במשק ובכלכלה. כן הוסיפה וטענה המדינה כי לשיטתה, העבירות בהן הורשע הנאשם והיקפן מצריכות ענישה חמורה יותר ויש להעמיד את הנאשם במאסר מאחורי סורג ובריח. כתמיכה בעמדתה, ביקשה המדינה להסתמך על פסיקה עדכנית בה קבע בית המשפט העליון כי מתחם הענישה בגין השמטת הכנסות בסך של כמיליון ₪ עומד על מאסר שנע בין 8 חודשים ל-24 חודשי מאסר בפועל. במקרה המוזכר, השית בית המשפט העליון 10 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך של 50,000 ₪.
על אף עמדתה של המאשימה כי בעבירות מסוג זה בהן הורשע הנאשם יש מקום להחמיר בענישה ולהשית מאסר מאחורי סורג ובריח, ביקשה היא לכבד את הסדר הטיעון תוך שטענה כי במכלול הנסיבות המאפיינות את המקרה דנן, ניתן להקל על הנאשם ולהסתפק בעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות בצירוף תשלום קנס כספי מכביד בסך של 90,000. הנאשם, ביקש אף הוא לכבד את הסדר הטיעון וטען לנסיבות המיוחדות המאפיינות את המקרה דנן. לעניין זה נטען כי הנאשם הינו אדם נורמטיבי, מבוגר ונעדר כל עבר פלילי, שעבד כל חייו ותרם מכספו ומזמנו לקהילה. הנאשם הודה בשלב מוקדם של ההליך והביע חרטה על מעשיו. הנאשם שיתף פעולה עם חוקריו והודה בחשדות שיוחסו לו ואף המציא את מלוא המסמכים הכלכליים נשוא החשבון הזר. בנוסף להודאה ולחרטה, הנאשם הסדיר את מלוא החוב לשביעות רצונו של פקיד השומה וכן שילם מס נוסף על הקרן בחשבון הזר.
דיון והכרעה
במסגרת גזר הדין עמד בית המשפט על חומרת העבירות בהן הודה והורשע הנאשם ועל הערכים המוגנים שבבסיסן, ובכלל זה ערך השוויון בנטל המס והחשיבות של הסדר החברתי ופעילותו התקינה של מנגנון המס וחשיבות השמירה על הקופה הציבורית, המביאה באופן טבעי לפגיעה באוכלוסייה מוחלשת בחברה אשר נשענת על השירותים הציבוריים שמספקת הממשלה. בית המשפט נתן את דעתו לפסיקה שהמאשימה הפנתה אליו כאמת מידה למתחם העונש הראוי, אך קיבל בהקשר זה את טענות הסנגור כי הפסיקה שהציגה המאשימה לא בהכרח רלוונטית למקרה דנו ואם נבחן את הפסיקה הקיימת בנוגע להשמטת הכנסות ואף שימוש במרמה עורמה ותחבולה בסכומים דומים לזה שבתיק, ניתן למצוא מקרים בהם בתי המשפט קבעו כרף תחתון של מתחם ענישה, עונש לריצוי בעבודות שירות. לאור האמור, ברור שהעונש עליו הסכימו הצדדים נמצא בגדרי מתחם העונש ההולם בסוג זה של עבירות, בסכום ובנסיבות.
בית המשפט בחן את טיעוני הצדדים לעניין העונש והנסיבות המאפיינות את הנאשם והחליט לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, תוך קביעה כי מדובר בהסדר טיעון ראוי והגיוני. לאור זאת, הוטלו על הנאשם 9 חודשי מאסר שירצה בדרך של עבודות שירות (בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות), מאסר על תנאי למשך 6 חודשים וקנס כספי בגובה של 90,000 ₪ שישולם ב-10 תשלומים חודשיים ורצופים.
אם יש ברשותך כספים המוחזקים בחשבונות בנק בחול שאינם מדווחים לרשויות המס בישראל, אל להתמהמה, פנה עוד היום לעורך דין מקצועי המתמחה בתחום לצורך קבלת יעוץ משפטי וליווי אישי בהליכי גילוי מרצון מול רשויות המס.