בשנים האחרונות עלה רף הדרישה לאחריות מצד דירקטורים כלפי החברה או התאגיד בו הם מכהנים. על פי חוק החברות ישנן שתי חובות כלליות ומחייבות, חובת הזהירות וחובת האמונים.
חובת הזהירות המטילה על הדירקטור את החובה לפעול באותה רמת מיומנות בה היה פועל נושא משרה סביר בתפקיד ונסיבות דומים. זאת אומרת מעשיו ימדדו בהשוואה למה שמצופה ממנהל סביר מבחינת הבנת הנושא הנדון, בחינת העסקאות או ההחלטות עליהן הדירקטוריון והוא מצביעים כולל התייעצות בחינת כדאיות העסקה, ובחינת המידע והחומר הדרוש לכך. התנהלות אחרת מזו, תיחשב להפרת חובה זו. לצד זה עומדת גם חובת האמונים של דירקטור כלפי החברה. חובה לפעול בתום לב, ללא פעולות הנושאות ניגוד עניינים או ניצול הזדמנויות עסקיות של החברה לאינטרסים אישיים שאינם החברה, אי תחרות וכמובן גילוי ומסירת כל מידע ומסמך הנוגעים לחברה. שתי עילות אלו מאפשרות לחברה להגיש תביעה לפיצויים בגינן.
בשנה האחרונה חוקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר הציב מקור נוסף לחיוב הדירקטור בנשיאת אחריות כלפי החברה. מאחר ובתקופה של חדלות פירעון מתחדד המתח שבין התאגיד לבעלי המניות ובין הנושים. כצפוי בעלי המניות יעדיפו במקרים רבים לקחת סיכונים כדי לחלץ את התאגיד מהמשבר הכלכלי שאליו נקלע וזאת גם אם הסיכויים להצלחתם נמוכים או אפילו אפסיים. לעומתם, הנושים כמתבקש יעדיפו לצמצם סיכונים, להקטין הפסדים ולשמור על כספם. לצד ניגודי עניינים מובנים שמתגבשים בתקופה זו, קיים החשש ממעשי מרמה והברחת נכסים מצד התאגיד או בעלי העניין בתקופה זו. בכדי להגן על הנושים, ולמנוע אי סדרים, נוסף סעיף 288 - אחריות דירקטורים לאי פתיחת הליכי חדלות פירעון: "דירקטור שידע או היה עליו לדעת שחברה בחדלות פירעון, ולא פעל לצמצם אותה יכול להיות חייב נזיקית לנזקים שנגרמו לנושים כתוצאה מכך". אין מדובר על הטלת אחריות על כך שהחברה הגיעה לחדלות פירעון, אלא על הטלת אחריות על המנהלים, לפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון לאחר שהחברה במצב של חדלות פירעון. לפי עמדת מנסחי החוק, בכוונה לא נקבעו חובות אמון מיוחדות וחדשות כלפי נושים וצדדים אחרים, והמטרה היא ליצור חידוד תודעתי אצל נושאי המשרה על מנת שיפעלו לצמצום חדלות הפירעון, ולבוא ולנהל הליכים מוקדם ככל ניתן, ויצירת תמריץ לקחת בחשבון ולחשוב גם על צדדים נוספים כמו הנושים. ברור הוא כי חקיקת חוק זה מעמידה רף חדש של אחריות. סעיף העומד כתמרור אזהרה לדירקטורים, כי ברגע שהחברה מתחילה להיכנס למצב של חדלות פירעון הם חשופים וכפופים לאחריות כבדה, ורחבה ממזו שהיתה עד היום רק כלפי התאגיד - מעתה הוא נושא באחריות לנזק אשר עלול להיגרם לנושים.
חלק מן הראציונאל העומד בבסיס חקיקה זו הוא יצירת מערך תמריצים לפתוח בהליכי חדלות פירעון בשלב מוקדם ובכך להקטין נזקים, לצדו עומדת המטרה ליצור חידוד תודעתי לדירקטורים והמנהלים על מנת שיהיו אקטיביים, יתייעצו עם מומחים, יבחנו את המצב ויחפשו דרכי פעולה מתאימות. מטרת החוק להזהיר את הדירקטורים כי התמהמהות, פאסיביות והעדר בירור או התייעצות עלולה לחשוף אותם לתביעה.
מה מצופה מדירקטור הרוצה לפעול כדין? ומהן הפעולות שיעמדו להגנתו, ראו מאמרנו בנושא >> חובות דירקטורים בחברות בקשיים פיננסיים, על סף חדלות פירעון
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במידה ודירקטור לא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון, והוא ידע או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון, ולא נקט אמצעים סבירים, הרי שרשאי בית המשפט לקבוע שעליו לפצות את הנושים שנפגעו. כיצד יוכל דירקטור להגן על עצמו מטענה שלא פעל לצמצום חדלות הפירעון? מהם האמצעים הסבירים?
חיפוש 
סגור 
