ביום 02/08/2000 אישרה הכנסת בקריאה שלישית את חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (פורסם בס"ח תש"ס 1753 מיום 17/08/2000 בעמ' 293; יקרא להלן: "החוק"). הקהילה הבינלאומית הכירה שנים לפני בהלבנת הון כדרך שבה משתמש הפשע המאורגן על מנת לשמר בידיו רווחים מפעילותו הבלתי חוקית ולהפקידם במקומות בטוחים והגיבה על מצב זה בהתארגנות בדרך הסכמה שביטויה באמנות בינלאומיות שמטרתן להביא לחקיקת חוקים במדינות אשר מכוחם יוקמו מערכות דיווח המחייבות את המוסדות הפיננסיים לבדוק מהו מקור הכספים המתקבלים אצלם.
ואכן, בשנת 2000, בפיגור משמעותי אחר מדינות העולם התורמות למלחמה בפשע המאורגן, הצטרפה מדינת ישראל והתייצבה אף היא בחזית הבינלאומית של נקיטת צעדים שונים על מנת למנוע הלבנת הון, על ידי חקיקת חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. בהצעת החוק (ה"ח 2809, התשנ"ט-1999, עמוד 420) נאמר: "המאבק הבינלאומי בעבריינות, במיוחד בתחום הסמים המסוכנים ובפשעים חמורים אחרים, מתמקד בעשור האחרון בתופעה של הלבנת הון הננקטת בעיקר על ידי סוחרי הסמים ועברייני הפשע המאורגן."
מעצם מהותה שייכת עבירת הלבנת הון לעבירות מס משום הפעילות העבריינית שמצמיחה רווחים שאותם רוצה העבריין להלבין, דהיינו להטמיע לתוך מערכת פיננסית לגיטימית. מקורה תמיד בפעילות שאינה גלויה לרשויות מס ומתקיימת בהיחבא ממערכת המיסוי. ואכן, זהו מאפיין כללי של כל העבירות המכונות בחוק "עבירות מקור" אשר ההכנסה בגינן הושגה בעבירה על החוקים ואופייה גורר את הצורך להטמיע אותה במערכת חוקית. התוספת הראשונה לחוק מהווה רשימה סגורה של 20 "עבירות מקור" ועל כן רק עבירות אלו ואלו בלבד יכולות לשמש בסיס להוכחתה של עבירת הלבנת הון, בבחינת "עבירה גוררת עבירה". החוק מגדירן בתוספת הראשונה וקובע שורה ארוכה של עבירות פליליות ועבירות בעלות אופי מסחרי אשר ישמשו כעבירת מקור לפי סעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון: סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, עבירות הימורים, עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה, שוחד, עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) (הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות) לחוק מס ערך מוסף שנעברו בנסיבות מחמירות, עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק הלבנת הון, עבירות לפי סעיפים של חוק ניירות ערך כגון שימוש במידע פנים והרצת מניות, עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים.
בתוספת הראשונה, אם כך, רק עבירת מס מובהקת אחת: עבירה על פי ס' 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף - הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס מבלי שנעשתה עסקה לגביה הוצאה החשבונית. ומיד מתעוררת תמיהה באשר לעובדה כי בעוד הוצאתה של "חשבונית פיקטיבית" מצויה בין עבירות המקור, נעדרת מרשימה זו עבירת השתמטות ממס, אחת העבירות הנפוצות והחמורות שבין עבירות המס. חשבוניות פיקטיביות מולידות בהחלט הון הזקוק להלבנה אולם גם הכנסה שאותה העלימו מעיניו של גובה המס מולידה הון הזקוק להטמעה במערכת החוקית. והסיבה - השמטת הכנסה או העלמת מס מפעילות שאינה כלולה ברשימה שבתוספת אינה בשום צורה עניין למלחמה בהלבנת הון בינלאומית אלא, עניין מובהק לרשויות החקירה של רשות המס של המדינה ועל כן אינה נכללת תחת חוק איסור הלבנת הון.
העבירות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק יוצרות "רכוש אסור" שהינו, על פי ההגדרה בס' 3 לחוק:
א) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, באחת העבירות שבתוספת הראשונה;
ב) רכוש ששימש לצורך העבירה הנ"ל;
ג) רכוש שאפשר ביצוע העבירה הנ"ל;
מבחינת טיבה מוגבלת הפעולה בין היתר, כהקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בתמורה או שאינה בתמורה, פעולות בנקאיות שונות ברכוש וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, על אף שאינו אסור בעצמו. כך, כל רכוש הקשור באופן עקיף לביצוע העבירה יהפוך הוא בעצמו ל-"רכוש אסור" ועל כן ניתן יהיה לחלטו. אם כך, הכוונה ב-"רכוש אסור" הינה לרכוש אשר נבע באופן מובהק מקיומה של "עבירת מקור". הכוונה רכוש אסור הנובע מקיומה של עבירה בתחום הסמים, זכויות יוצרים, ניירות ערך וכו'. עבירות על פי פקודת מס הכנסה הכוללות השמטת הכנסה או העלמת מס מפעילות אשר אינה כלולה רשימה סגורה זו שבתוספת לחוק אינה מהווה עבירת מקור ועל כן אינה נכנסת תחת מטריית חוקי איסור הלבנת הון.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
מלחמת חרבות ברזל הביאה לעלייה בעבירות מס פליליות וכלכליות, והגופים החוקרים פועלים סביב השעון. אלו הסיבות למהר ולשכור את שירותיו של עו"ד המתמחה במיסוי פלילי>>
חזרתו של נוהל גילוי מרצון - צעד מתבקש למילוי הקופה המתרוקנת. לאחרונה פורסם כי רשות המס החליטה להפעיל מחדש את נוהל "גילוי מרצון" שמאפשר לנישומים תושבי ישראל לפנות מיוזמתם לרשות המסים ולדווח על הכנסותיהם שטרם הוצהרו תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין.
חיפוש 
סגור 
