מאת:
פעמים רבות נדרש בית המשפט לתת דעתו לשאלה על מי מבין הצדדים לעסקה מוטלת החובה בתשלום רכיב המע"מ שעה שלא ניתנה התייחסות מפורשת לכך בהסכם שנכרת בין הצדדים.
 
סעיף 16 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") קובע כי החייבים בתשלום המס הם כדלקמן; במכר – המוכר; בשירות – נותן השירות. לאורך השנים ניתן לראות כי בית המשפט התייחס לשאלת "השתיקה" וקבע באופן עקבי, כלשון בית המשפט העליון, כי "...התמורה לעיסקה מקפלת בתוכה - מכוח השתיקה - גם את מס הערך המוסף". (ע"א 738/80 נתן נ' זגורי, פ"ד (לז)4 387, 391) בית המשפט העליון חזר על הלכה זו גם בפסיקה מאוחרת וקבע כי "הכלל אותו אימצה הפסיקה ולפיו כולל המחיר הנקוב בחוזה מס ערך מוסף אלא אם כן נקבע בו אחרת, הוא כלל פשוט וברור התורם במישור דיני החוזים להגברת הוודאות וכן הוא תואם את אחת התכליות המרכזיות שאליהן חותר חוק מס ערך מוסף, דהיינו עיצוב נורמות מס פשוטות וברורות שגבייתן יעילה וקלה" (ע"א 9922/02‏ ‏רשות השידור נ' שפ"מ שידורי פרסומות מאוחדים בע"מ). לאור האמור לעיל, הכלל הוא כי דין רכיב המע"מ כאשר הצדדים להסכם לא התייחסו לרכיב זה הוא שהתמורה כוללת את רכיב המע"מ, כלשון סעיף 16 לחוק מע"מ, אלא אם כן נקבע בין הצדדים אחרת.
 
פסק דין ת"א 19830-03-15
בפסק הדין שניתן לאחרונה (ביום 6/6/2018), נדרש בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט נפתלי שילה), בין היתר, לסוגיית רכיב המע"מ כאשר הצדדים להסכם לא התייחסו לרכיב זה (ת"א 19830-03-15 אביב נ' שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ). עניינו של פסק הדין הנ"ל בתובע אשר סיפק לנתבעת שירותי ניהול מו"מ אל מול רשתות בתי קולנוע וזאת לאור ניסיונו האישי בניהול בתי קולנוע. בהסכם שחתמו הצדדים, אשר לימים גם תוקן, נכתב כי שכר טרחתו של התובע יסתכם בסך של 60 אלף ₪ בצירוף מע"מ. כמו כן הוסכם כי היה והמו"מ יצלח וייחתם הסכם בין הנתבעת לבין רשת קולנוע כלשהי, יהיה זכאי התובע לשכר נוסף בגובה חודש שכירות. בהסכם שנחתם בין הצדדים לא ניתנה התייחסות לרכיב המע"מ בגין השכר הנוסף. לטענת התובע, על הנתבעת היה לצרף לתשלום בגובה דמי השכירות את רכיב המע"מ כחוק. מנגד, טענה הנתבעת כי בכל הקשור לתשלום דמי השכירות לא ניתנה כלל התייחסות לעניין המע"מ, ועל כן יש לראות בו כמי שסבר שהסכום כולל את רכיב המע"מ.
 
בית המשפט דחה את טענת התובע בקובעו כי בהתאם לפסיקה, מחיר העסקה, בהעדר הוראה אחרת, כולל את רכיב המע"מ. בית המשפט גם נתן פרשנות להסכם שנחתם בין הצדדים וציין כי הסכם זה תוקן פעם אחת ובו ניתנה התייחסות לרכיב המע"מ רק בנוגע לשכ"ט. לעומת זאת, לסכום הנוסף של דמי השכירות לא ניתנה כל התייחסות באשר לרכיב המע"מ ועל כן יש ללמוד כי בהתאם לאומד דעת הצדדים ונוסח ההסכם, לא יהיה צורך להוסיף את רכיב המע"מ מאחר והתובע יקבל את התשלום בגובה דמי השכירות החודשיים כאשר הוא כולל את רכיב המע"מ.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל עובד אשר השלים שנת עבודה במקום עבודתו זכאי לתשלום דמי הבראה. על מי חל החוק ומהו סכום ההפחתה?

10/7/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חוות דעת משפטית - מנטרלת חשיפה פלילית

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל מהלך עסקי שנעשה מבלי לדווח ומבלי לשלם את המס המתחייב ומבלי להתנהל בשקיפות המתחייבת, אזי עלול הוא להימצא הן בחשיפה פלילית והן בחשיפה אזרחית, והאמור נכון גם למצב בו הוא מתנהל כעצמאי והן במצב בו הוא מתנהל כחברה.

4/7/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

ביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה פורסם כי כחלק מהצעדים שמתכנן משרד האוצר לצמצום הגירעון ההולך וגדל בקופת המדינה (בין היתר בעקבות המלחמה), מתוכנן ביטול הפטור ממס ערך מוסף על יבוא אישי מחו"ל עד 75 דולר. - מה המשמעות?

11/6/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.