ביום 19/4/17 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין עתירתם של שלושה אזרחים מולדביים אשר ביקשו לקבל מעמד של קבע במדינת ישראל (בג"ץ 7321/12 מיכאל לזרב ואח' נ' רשות האוכלוסין). כבר עתה נדגיש כי דיון זה המחיש את הקושי בקבלת מעמד של קבע במדינה.
עובדות המקרה מתארות את סיפורם המאלף של שלושה אנשים, האב (להלן: "העותר"), אזרח מולדובה במקור, בן ליהודי שנפטר, שאומץ על-ידי בן זוגה של אמו (שאינו יהודי). האם (להלן: "העותרת") גם היא אזרחית מולדובה נישאה לעותר בשנת 2002. הזוג גידלו יחד את ילדה הביולוגי של העותרת, סטניסלב ("הבן") וזה אומץ ע"י העותר ובהמשך אף שינה שם משפחתו לזה של העותר.
מוקד העתירה נסב אודות זכאותם של העותרים לקבל מעמד של קבע מכוח חוק השבות, אשר קובע כי כל יהודי זכאי לקבל אשרת עלייה בתנאי שהביע רצונו להשתקע בישראל. בחוק נקבע כי גם בני משפחתו של הזכאי זכאים לקבל מעמד, אלא שהם מחויבים להיות קשורים עימו מבחינה מהותית ולא רק פורמלית גרידא.
הפרשה החלה עת נחתו השלושה בישראל בשנת 2010 על תקן תיירים, אלא שבמהרה הגישו בקשה לשינוי מעמד מתייר לעולה. בשנת 2012 נדחתה בקשתם וערר שהוגש נדחה אף הוא. הטעם לדחייה היה נעוץ בכך שהעותר גדל אצל אביו המאמץ, שהיה גוי כאמור ולכן רשות האוכלוסין (להלן: "המשיבה") טענה כי אינו עומד בתנאי החוק. כפועל יוצא מכך גם בקשת העותרת ובנה נדחתה, שכן עתירתם נסבה על זכותם לקבל מעמד מכוח קרבתם לעותר. בעקבות הדחיות הללו הוגשה העתירה לבית המשפט העליון.
המשיבה טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף שכן היא מעוניינת לערוך לעותר ראיון נוסף כדי לבדוק מהי מידת זיקתו לישראל (תנאי מכוח חוק השבות) שכן הוא שהה במדינה ימים בודדים במשך שנים רבות וכן היה רצון לבדוק את עברו של אביו המאמץ. המשיבה התחייבה כי במידה ויוכיח רצונו להשתקע בארץ הוא יקבל מעמד. כמו כן המשיבה ביקשה כי ייערכו ראיונות לעותרת ולבנה כדי לבדוק את מידת זיקתם לעותר אשר בגינו ביקשו מעמד של קבע כאמור. מנגד העותרים טענו כי הם הוכיחו בראיונות קודמים את יהדותו של העותר וכן את הזיקה שביניהם ואין צורך להידרש לכך בשנית.
בהמלצת בית המשפט נערכו ראיונות נוספים, לאחריהם ניתן לעותר רישיון מסוג א/1 ("עולה בכוח", רישיון זה מקנה זכויות מלאות) למשך שנה ונקבע כי אם יוכיח רצונו להשתקע בישראל במשך שנה זו, יזכה לקבל מעמד קבוע. לעותרת ניתן רישיון מסוג א/5 (ארעי) וגם לגביה נקבע כי רמת השתקעותה בישראל וקרבתה לעותר ייבחנו במשך שנה. בעניינו של הבן נקבע כי הוא אינו זכאי לשום רישיון מאחר ולא הוכיח זיקתו לעותר כבן מאומץ. ברם, הוא הגיש בקשה לרישיון ישיבה מסוג ב/1 נוכח זוגיותו עם אזרחית ישראלית ונקבע כי בכפוף לבדיקות נוספות תבחן זכאותו לקבל רישיון קבע.
בית המשפט העליון קיבל את העתירה ביחס לעותר בלבד וקבע כי העותר זכאי לקבל אזרחות ישראלית ומעמד של קבע שכן הוא עמד בכל התנאים הקבועים בחוק, לאחר שהוכיח זיקה לישראל ורצון להשתקע, דבר אשר הוכח בראיונות של המשיבה עצמה. מנגד דחה בית המשפט את העתירה בעניין העותרת, משום שקבע כי בקשת המשיבה לבדוק את רצונה להשתקע בישראל וכן את מידת חייהם המשותפים של בני הזוג (חיו תקופה ארוכה בנפרד) בדין היא. גם בנוגע לבן קבע בית המשפט כי אין לו מקום להתערב, מאחר והיו ספקות בעניין כנות אימוצו (דבר היכול להעיד על כך שאינו יהודי, לפחות מבחינה מהותית). בשל כך קבע בית המשפט כי המשיבה תקבל את מבוקשה ותערוך ראיונות נוספים ובדיקות נוספות לשני העותרים.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
ביום 12.9.17 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעשרה ערעורים שבגדרם התעוררו שאלות משפטיות דומות, על שורה של פסקי הדין אשר ניתנו בבתי משפט מחוזיים שונים ועסקו בסוגיה משותפת - חיובם של הנישומים בהיטל בגין העסקת עובדים זרים יוצאי אריתריאה וסודן מכוח חוק תוכנית להבראת כלכלת ישראל.
משרדנו ידע למצוא עבורך את הפרצה החוקית המאפשרת את הבאת אותו בן משפחה ארצה - משרדנו ידע לפעול מול הגורמים המוסמכים, לרבות מול משרד הפנים ולהביא לידי מציאת פתרון חוקי, ללא צורך בהליך משפטי והיה ובכל זאת יידרש הליך משפטי, ידע משרדנו להביא עבורך את המענה.
על ייצוג משפטי וליווי מקצועי של ישראלים המבקשים להעלות לישראל מחו"ל את בן או בת זוגם ולהקנות לאלה אשרות שהייה חוקיות, תושבות קבועה ומעמד של תושב קבע בישראל.
חיפוש 
סגור 
