14/6/2017
הגבלת חשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי - דרכי התמודדות
הפגיעה הקשה המתלווה להגבלה בבנק ישראל, בבנקים ובחברות דירוג האשראי מצדיקה בדיקה מעמיקה של עורך דין לשם בדיקת האפשרויות לביטול הגבלת חשבון, לא כל שכן, כאשר מדובר בהגבלת חשבון עסקי של חברה.
בהתאם לסעיף 2 חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן "חוק שיקים ללא כיסוי" או "החוק"), חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל אם סורבו במשך 12 חודשים 10 שיקים או יותר שנמשכו על החשבון. סעיף 3 לחוק מגדיר "לקוח מוגבל חמור" שהנו לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל או מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל. סורבו שיקים, כאמור, הבנק ישלח הודעה על הגבלת החשבון ללקוח והודעה זו תכלול את המועד לתחילת ההגבלה, שתהיה לכל הפחות 15 ימים מהיום שנשלחה הודעת ההגבלה (סעיף 3ב(ג) לחוק). תקופת ההגבלה של חשבון בנק מוגבל או של לקוח מוגבל הינה שנה אחת מהיום שבו נכנסה ההגבלה לתוקף ולגבי לקוח מוגבל חמור תקופת ההגבלה היא שנתיים.
ביטול הגבלת החשבון
בהתאם לסעיף 10 לחוק, לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור רשאי להגיש בקשה לביטול ההגבלה, שקבלתה משמעה ביטול הגבלת החשבון בבנק ישראל. תקנה 5 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), קובעת כי המועד שממנו מתחיל מירוץ המועדים להגשת ערעור על הגבלת חשבון הוא המועד בו הומצאה הודעת ההגבלה על ידי הבנק וכי פרק הזמן להגשת הערעור הנו "עשרים ימים מיום ההמצאה של הודעה לפי סעיף 3א(א) לחוק". במסגרת הבקשה יפרט המבקש את רשימת השיקים שיש לשיטתו לגרוע ממניין השיקים שהביאו להגבלת חשבון הבנק. סעיף 10 לחוק מפרט אף את הנימוקים שצריכים להתקיים על מנת שבית המשפט יקבל את הבקשה ויכריז על ביטול הגבלת החשבון. הנימוק המרכזי עליו מבוססים רוב הערעורים הנו זה הקבוע בסעיף 10(א)(3) לחוק, היינו שהיה ללקוח יסוד סביר להניח שהשיקים יכובדו: "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו".
מערכת היחסים הסבוכה בין בנק ללקוח
מערכת היחסים בין בנק ללקוח מורכבת ושונה בין בנק לבנק ובין לקוח ולקוח. לא נדיר לשמוע על בנק שנוהג מול לקוח שלו בדרך מסוימת שנים, ולפתע "מתהפך" ונוהג אחרת, יהיו הסיבות אשר יהיו. קיימים מקרים לא מעטים בהם מכבד הבנק שיקים, גם אם כיבודם העמיד כפועל יוצא את היתרה בחשבון בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת בחשבון, והיו מקרים רבים שהבנק כיבד שיקים גם כאשר היתרה בחשבון עמדה ממילא בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת. לפתע, ללא הודעה מתאימה, מסרב הבנק לכבד שיקים אחרים ומביא את הלקוח למצב של הגבלת חשבון. מצבים כאלו ומצבים דומים אחרים נכנסים לגדרו של סעיף 10(א)(3) הנ"ל. אם יעלה בידי בעל החשבון להראות לבית המשפט כי היה לו יסוד סביר להניח שהשיקים נשוא ההגבלה יכובדו, ייגרעו אותם שיקים ממניין השיקים שבהודעה על הגבלת החשבון וההגבלה תבוטל.
סעיף 6 לתקנות שיקים ללא כיסוי, מטיל על הבנקים את החובה לשלוח התראה לבעל החשבון לאחר שסורבו בחשבון 5 שיקים, כתנאי להטלת הגבלה בבנק ישראל. בהתראה יודיע הבנק כי הוא סירב לפרוע 5 שיקים בחשבון ואף יתריע כי בהתקיים התנאים שבסעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי, תוטל הגבלה על החשבון ובעל החשבון (סעיף 7 לתקנות הנ"ל). אם יוכיח בעל החשבון המוגבל שההתראה כלל לא נשלחה אליו – המדובר בהחלט בנימוק טוב לביטול הגבלת חשבון. במידה והוגש ערעור על הגבלת שיקים לפני שנכנסה ההגבלה לתוקפה, יש להגיש במקביל בקשה לעיכוב ביצוע הגבלת חשבון בבנק ישראל (סעיף 10א(א) לחוק). בית המשפט ייטה לקבל בקשות לעיכוב ביצוע הגבלות עד להכרעה בערעור. הנימוק לכך הוא שבמאזן הנוחות שבין הבנק ללקוח, הנזק שייגרם לבעל החשבון כתוצאה מכניסה לתוקף של הגבלת חשבון הבנק שלו גדול לאין שיעור מהנזק שייגרם לבנק מעיכוב בביצוע הגבלת החשבון, אם בכלל.
לדעתנו, בעצם דחיית מועד ההגבלה יש יתרון לא מבוטל, בפרט אם בפרק זמן זה לא יחזרו שיקים נוספים בחשבון, מעבר לאלו שהביאו מלכתחילה להגבלה, שכן בכך יקל הדבר על הגעה להסדר לשם ביטול הגבלת החשבון, במיוחד אם המדובר בחשבון עסקי.