10/2/2016
סעיפים 379 ו-380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") עוסקים ב"תקיפה סתם" ו"תקיפה הגורמת לחבלה ממשית" בהתאמה, בסעיפים אלו קבועים עונשים הנעים בין שנתיים לשלוש שנות מאסר בהתאמה. בסעיף 382 לחוק שעניינו "תקיפה בנסיבות מחמירות", נקבע כי העובר עבירה לפי סעיף 380 או סעיף 379 כלפי בן זוגו דינו כפל העונש הקבוע לעבירה.
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים (ת"פ 58472-05-13 מדינת ישראל נ' ז') נגזרו שלושה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, על אב משפחה (להלן: "הנאשם") אשר הורשע בתקיפת אשתו (להלן: "המתלוננת") לפי סעיפים 382(ג) ו- 382(ב) לחוק.
הנאשם הינו אב למשפחה בת שבע נפשות, חמש מתוכן מתחת לגיל 13. בעקבות וויכוח בין הנאשם למתלוננת ולאחר שהנאשם שתה משקה אלכוהולי, תקף הנאשם את המתלוננת, הפילה ארצה והכה אותה בראשה, כל זאת לעיני ילדיו הקטנים תוך שהוא אומר להם "אל תדאגו, אני לא הורג אותה אני רק מלמד אותה לקח", בהמשך ולאחר שהמתלוננת הצליחה להימלט מפני הנאשם, תפס אותה הנאשם ברחוב ולעיני כל החזירה אל הבית תוך שהוא מקללה ומכה אותה בידה. לאור מעשיו של הנאשם נגרם למתלוננת שטף דם בזרוע יד שמאל.
לטענת התביעה, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם נע בין מאסר קצר שירוצה בדרך של עבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל, ומשכך ביקשה מבית המשפט להטיל על הנאשם חצי שנת מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. התביעה הדגישה כי הנאשם ביצע את העבירות לאחר שצרך אלכוהול וכי ניסיונות שירות המבחן לשתף את הנאשם בהליך טיפולי לא צלחו.
ההגנה ביקשה להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות עבודה, או לחלופין מאסר קצר של חודש ימים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות. כנימוקים לבקשתה הדגישה ההגנה כי חלף פרק זמן רב מאז קרות האירוע; כי זוהי העבירה הראשונה שביצע הנאשם; העובדה כי הנאשם לא פעל לאחר תכנון מראש; וכי מאז קרות האירוע לא ננקטה על ידו אלימות נוספת. בתגובה לטענות התביעה השיבה ההגנה כי הנאשם מנוע מלהשתתף בהליך טיפולי היות והוא עובד מבוקר ועד ערב לפרנסת משפחתו, ולא מכיוון שאיננו מכיר בבעיה או שאיננו מעוניין לטפל בה.
בית המשפט קבע כי במעשיו פגע הנאשם בגופה ובכבודה של המתלוננת, כל זאת לעיני ילדיהם הקטנים ובכך פגע אף במסגרת המשפחתית ובתחושת הביטחון של בני המשפחה. בית המשפט קיבל את עמדת התביעה כי מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר קצר אשר יכול וירוצה בעבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל.
לשם קביעת עונשו של הנאשם התחשב בית המשפט בין השאר בהודאת הנאשם אשר חסכה את זמנם של הצדדים וזמן שיפוטי יקר, ובמיוחד את הצורך להעיד את המתלוננת. בנוסף התחשב בית המשפט בפגיעה העלולה להיגרם למתלוננת ולילדי הזוג כתוצאה מהרשעתו של הנאשם, בעובדה כי מדובר באירוע חד פעמי ובהמלצת שירות המבחן כי די בעונש מותנה על מנת להציב לנאשם גבול ברור ומרתיע. משכך דחה בית המשפט את טענות התביעה כי נובעת מהנאשם מסוכנות ממוקדת וממשית וגזר על הנאשם עונש מאסר למשך שלושה חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.
* זקוקים לסיוע משפטי במקרים של אלימות במשפחה?
מוזמנים לפנות וליצור קשר עם מחלקת דיני המשפחה של משרדנו.