16/12/2015
רבים חולמים על השקת הדבר הבא בתעשייה - בין אם מדובר בהשקת שירות חדש שאף אחד לא חשב עליו לפני כן ובין אם מדובר בייצור של מוצר חדש שעומד "לשגע" את השוק. הדרך להצלחה עוברת בין השאר, בבחינה של משתנים רבים, וכמו בכל דבר גם כאן, קיימת חשיבות רבה בתכנון ובחשיבה מראש של המהלכים, כאשר ההמלצה היא להיעזר, כבר בשלבים הראשונים, בעו"ד מנוסים שילוו את הפרוייקט.
מרבית ההסכמים בתחום ההייטק והביוטק נערכים בשפה האנגלית משום שבאנגלית המונחים המשפטיים מדוקדקים יותר, ויש נטייה למשקיעים להעדיף לקרוא מסמכים בשפתם. לפיכך מומלץ כי עו"ד המסייעים יהיו בקיאים בשפה האנגלית ובטרמינולוגיה הנהוגה בתעשייה. בקליפת אגוז, להלן
עשרת הדברות ליזם ההייטק המתחיל:
- בחירת השותף המתאים - היום בו שני אנשים או יותר מחליטים להקים פרויקט ביחד הוא יום אופטימי, יום המאופיין בציפיות גבוהות ובפנטזיות לגבי סיכויי ההצלחה של הפרויקט - יש שבוחרים בשותף שדומה להם, יש הבוחרים בשותף שישלים אותם. בכל מקרה, יהיה אופיו של השותף אשר יהיה, ברור ששותפות הינה תהליך מתמשך של למידה הדדית.לא אחת מגיעים אלינו למשרד יזמים של פרויקט בהקמה, כאשר הם בטוחים שהם יודעים מי השותף שלהם ואולם במהלך הפגישה מתברר כי זהות השותף אינה בהכרח האדם שיושב לידם. לא אחת קורה, למשל, כי יזמים מסוימים מעדיפים כי בן/בת הזוג שלהם יהיה דווקא היזם הרשמי או אולי, חברה בבעלותם או בשליטתם, ומאוד חשוב לתת את הדעת לכך כבר בשלבים הראשונים ולמצוא מענה לכל הסוגיות המשפטיות והמיסוייות שעלולות לנבוע מאחזקות לא ישירות שכאלו.ידיעת זהות השותפים חשובה הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה המיסוית, וחוסר תשומת הלב לסוגיה שנראית לכאורה זניחה יכולה להיות בעלת השלכות גדולות מאוד בעתיד.
- חתימת הסכם יזמים - בחירת השותפים הנכונים היא אבן דרך חשובה מאוד להצלחת הפרויקט בהמשך ועריכת הסכם יזמים (Founders Agreement) היא אבן הדרך הראשונה במסע. הסכם המייסדים הוא הסכם חשוב ביותר, וכאשר הוא נערך ונכתב בצורה נכונה ומקצועית, הוא נתפר בדיוק למידות של היזמים ולאופי הפרויקט אותו הם בחרו לקדם ביחד.הסכם יזמים טוב ויעיל הוא כזה שנותן מענה לפחדים ולציפיות של כל אחד מן היזמים, והמאפשר להם שיח מעמיק ביחסי הכוחות ביניהם תוך הסדרת המחלוקות מראש ובכתב. תהליך כתיבת הסכם המייסדים הוא תהליך ארוך שבהחלט יכול להציף מחלוקות שהיזמים לא היו מודעים אליהן ואולם, היתרון בכך הוא כמובן שמחלוקות אלו לא יצופו בשלב מאוחר יותר, ולעיתים מאוחר מידי.
- מנהל עסקי/ גיבוש צוות ראשוני - בחירת השותפים לא מסתכמת בבחירת היזמים איתם יוצאים לדרך, ולא אחת היזמים, הוגי הרעיון הטכנולוגי, חסרי יכולות ניהול עסקי או שמשקוליהם הפרטיים, מעדיפים להיצמד לפיתוח הטכנולוגי ולניהולו המקצועי. במקרים כאלו לא ניתן להפריז בחשיבות צירופו של המנהל הנכון, זה שילווה את המיזם מהפן העסקי באופן צמוד. ניתן להימנע ממהמורות רבות בדרך תוך שימוש בניסיונו של מנהל המכיר את עולם העסקים הטכנולוגי. סיכויי ההצלחה של מיזם תלויים גם בהרכב הצוות המוביל, וכאשר מיזם נמצא בתחילת דרכו, לא אחת המשקיעים מתעניינים ביזמים ובצוות המוביל לא פחות מאשר הם מתעניינים בטכנולוגיה עצמה. כאשר נבחר הצוות המקצועי והעסקי המוביל, ישנה חשיבות רבה לשקול את אמצעי התגמול השונים הפתוחים בפני הפרויקט ואת אופי ההתקשרות הנכון עם כל אדם או גוף כזה. לא כל מי שמצטרף בתחילת הדרך הוא יזם, ולא כל שותף צריך בהכרח להיות מתוגמל באמצעות שכר, ובעיקר הדבר נכון בשלבים שהחברה חסרת אמצעים פיננסיים ועודנה בתחילת דרכה.מאידך, גם נדיבות יתר במתן תגמול באמצעות אופציות או מניות אינו מומלץ, וחשוב לזכור כי כל תגמול שבוחרים לתת חשוב שיבטיח, מהבחינה הכלכלית, לא רק את הצטרפותו של אותו שותף לפרויקט אלא גם את הישארותו בו (לפחות כל עוד הפרויקט מעוניין בשירותיו).
- בנית המודל העסקי - כתיבת תוכנית עסקית איננה מטרה בפני עצמה אלא מהווה מחד, הזדמנות ליזמים להתגבש בינם לבין עצמם ומאידך לפרוס את משנתם בפני משקיעים פוטנציאלים. לא אחת אנו נתקלים ביזמים שבשלב בנית המודל העסקי עוברים "מבחן מציאות" שמביא אותם להבנת דרישות השוק ולהבנת היכולות האמיתיות של הפרויקט שלהם.לפיכך עוד בטרם הופכת התוכנית העסקית עצמה לאמצעי העיקרי לגיוס משקיעים, (כאשר אין ספק כי כל משקיע יצפה לקבל אחת שכזו כתנאי להצטרפותו לפרויקט) עלינו לתת את הדעת על תהליך הכנת התוכנית העסקית וחשובה התפיסה כי התוכנית דוחפת את היזמים להבנה מקיפה, ברורה ומושכלת מה ברצונם להשיג ואיך ומתי יעשו זאת. עבור יזמים רבים, תהליך ההכנה עצמו החשיבה, הוויכוחיים, המחקר והניתוח הינו בעל ערך בפני עצמו לעיתים אף יותר מהתכנית הפורמאלית עצמה.
- התאגדות - ישנן לא מעט דרכים להתאגד (בישראל או מחוצה לה) ולאמצעי המשפטי דרכו בוחרים לפעול ישנה כמובן חשיבות מיסויית ומשפטית מהותית מאוד. דרך המלך היא חברה בעירבון מוגבל, אולם יש יזמים הפועלים באמצעות גופים משפטיים אחרים המתאימים להם או לאופי הפרויקט יותר: שותפות, שותפות מוגבלת, חברה משפחתית ועוד. כל אחת מצורות ההתאגדות רלוונטית לסוג אחר של פרויקט, ועונה על צרכים אחרים של השותפים בה. כאמור, במקרה של חברות הזנק, ככלל, הצורה הרווחת היא התאגדות כחברה בעירבון מוגבל. התאגדות כזו יוצרת ישות משפטית נפרדת מן היזמים, מגבילה את אחריותם של בעלי המניות בה, וכך מונעת מצב עתידי בו יאלצו לשלם את חובות החברה מכיסם. התאגדות בצורה של חברה בע"מ בעקרון מאפשרת צירוף שותפים חדשים ביתר קלות, ומתאימה לסטנדרט המצופה על ידי משקיעים פיננסיים ואסטרטגיים ברחבי העולם.כמובן שיש לתת את הדעת גם למיקום ההתאגדות שהרי גם לכך יש השפעה מיסויית, משפטית וכלכלית. בחירת מיקום ההתאגדות מושפעת לא אחת מזהות השותפים לפרויקט אך לא פחות, מהתוכנית העסקית האסטרטגית של הפרויקט, בחינת השוק המתאים ביותר לפעילותו של הפרויקט, הן בעתיד הקרוב והן בעתיד הרחוק, וקהל היעד של מוצריו או שירותיו. בכל מקרה, חשוב לקבל את ההחלטה לגבי אופי ההתאגדות ומיקומה בהקדם משום שגם למועד ההתאגדות יש היבט מיסויי ומשפטי, וככלל אצבע, בעיקר אם המודל הנבחר הוא של חברה בע"מ, מומלץ להקים את החברה בשלביו הראשונים של הפרויקט, בסמוך לחתימה על הסכם היזמים, בטרם מגייסים אנשים או גופים נוספים לפרויקט ובוודאי, בטרם פונים לקבלת השקעה על ידי גופים שלישיים.
- חלוקת האחזקות/ניירות ערך - כבר בתחילת הדרך, בשלב הסכם היזמים, חשוב מאוד להגדיר בצורה נכונה את חלקו של כל שותף בפרויקט ובמידה והפרויקט מנוהל באמצעות חברה בע"מ, חשוב מאוד לפעול להנפקת מניות של החברה לכל יזם על פי חלקו, מוקדם ככל שניתן למועד התחלת הפרויקט. בשלב זה, היזמים מתוודאים למסמך חשוב שילווה אותם בכל שלביה השונים של החברה - טבלת הון המניות של החברה או ה Captable. טבלת האחזקות היא נייר, בדרך כלל דו"ח אקסל, המתעדכן מעת לעת, והמשקף את חלוקת האחזקות בין השותפים בחברה. חשוב לציין כי טבלת האחזקות אינה מעניקה זכויות אלא רק משקפת את חלוקת אחוזי האחזקה של כל אחד מהשותפים.
כאשר מתייחסים לחלוקת אחזקות, חשוב לזכור כי מעבר למניות בחברה, קיימים ניירות ערך נוספים כגון אג"חים המירים וכתבי אופציות וטבלת האחזקות אמורה לשקף גם אותם. לכל אחד מסוגי ניירות הערך יתרונות וחסרונות משלו, וחשוב מאוד שיעשה שימוש מושכל בהם על מנת להימנע מאי הבנות או גרוע מכך, מתביעות בעתיד. לא דין בעל מניה כדין בעל אופציה ולא דין בעל מניה רגילה כדין בעל מנית בכורה. באותה המידה, המחזיק באג"ח אינו דומה למחזיק באג"ח המיר. חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין מנוסה בטרם בוחרים להקצות או, לפי העניין, להעניק נייר ערך כזה או אחר במסגרת החברה היות וחשוב מאוד להכיר את הסוגים השונים של ניירות הערך על מנת להבחין בניהם ולדעת לעשות שימוש נבון בהם.
- גיוס הון ראשוני לסטארט אפ - שאלת בחירת השותפים לא מסתכמת בבחירת היזמים. למעט במקרים נדירים, היזמים אינם אלו שיכולים או שמעוניינים לממן הפרויקט עד לנקודה בה הוא הופך רווחי וכמעט כל פרויקט מגיע לרגע שבו הוא זקוק לכסף כדי להתקדם. בחירת השותפים העתידיים – המשקיעים –היא שאלה חשובה מאוד שיש לתת עליה את הדעת. יש הבוחרים לממן את פעילות הפרויקט על ידי מקורבים (friends and family), יש הפונים לאנשים טובים עמוקי כיסים (ה- Angels ), יש כאלו שפונים לקבלת מענקים וכספי מחקר מגופים ממשלתיים וממוסדות מחקר, כמו למשל למדען הראשי ולמענקי חוק המו"פ, יש המסתפקים בפתיחת קווי אשראי בנקיים ויש את אלו שפונים למשקיעים הפיננסיים המקצועניים, ולקרנות הון הסיכון בפרט ובתוך כך, חשוב לדעת לאיזה גוף לפנות היות ולכל גוף יש תניות והתניות משלו לזכאים עבור מענקים, ובנוסף, חשוב להכיר את ההשלכות של כל מענק שכזה.בחירת המשקיע הנכון היא שאלה מורכבת מאוד שתלויה בהרבה פרמטרים. לכל סוג של משקיע יש אג'נדה (גלויה ונסתרת) שונה, וכלל האצבע הוא, כמובן, למצוא את המשקיע המתאים ביותר לקידום החזון של היזמים והתוכנית העסקית של הפרויקט דבר שיוכל להביא ערך נוסף ומשמעותי לפרויקט, וכמו דברים רבים אחרים, לכל סוג משקיע עת משלו. לעיתים מה שנדרש לפרויקט הוא כסף "שותק" (לעיתים נקרא, שלא באופן מוצדק, "כסף טיפש") ולעיתים, דווקא כסף שמגיע ממשקיע המבין בתחום בו פועל הפרויקט, ובעל הבנה עסקית אשר מתנה את המימון במעורבות בבניית האסטרטגיה של הפרויקט והגשמתה, הוא זה הנדרש על מנת להעלות את הפרויקט לשלב הבא. גם אז, עדיין יש עוד שאלות – האם נכון לצרף לחבורה משקיע פיננסי אשר מניעיו העקרים הוא השאת רווחים או אולי, נכון יותר לחבור לשותף אסטרטגי אשר רואה בהתחברות הזאת דווקא מנוף לשיתופי פעולה אסטרטגיים משותפים. הסכם המימון מול המשקיע תלוי, מן הסתם, באופיו של המימון אך לא פחות מכך, בסיווג המשקיע וזהותו.
- סודיות, סודיות, סודיות! השתיקה יפה לחכמים, ועשרת מונים כאשר ההמצאה איננה מוגנת על ידי דיני הקניין הרוחני, ובכלל כך, באמצעות הגשת בקשה לרישום פטנט. כל הדלפה של מידע ונתונים, לפני שיש הגנה משפטית על הפיתוח הטכנולוגי, מזיקה, ולעיתים, הרסנית. על היזמים להקפיד הקפדה יתרה על הגנה על הרעיון ויש להימנע מלחשוף אותו מפני אנשים או גופים, אלא על בסיס "חובה לדעת" need to know basis, וגם אז, רק לאחר חתימה על הסכם סודיות.הסכם הסודיות, הידוע כ NDA או CDA הוא הסכם הנחתם בין בעל המידע לבין מקבל המידע והמפרט את אופן גילוי המידע והגבלת חשיפתו, תוך ציון החובות והזכויות של הצדדים זה כלפי זה. חשוב לציין כי הסכם הסודיות מלווה את החברה בכל שלביה, ועל אף הכרחיותו בתקופה שטרם רישום הזכויות, הנוהג הוא כי הסכם כזה נחתם בין אנשים ובין גופים בכל שלביו של הפרויקט, משום שהוא המסמך שנותן לפרויקט את ההגנה החוזית מול הגוף/האדם מולו היא עומדת לחשוף את סודותיה. בעניין זה, כדאי וחשוב לתת את הדעת האם חותמים על הסכם סודיות חד צדדי או דו כיווני, עניין בעל חשיבות גבוהה, עליו מומלץ מאוד להיוועץ בעו"ד מנוסים אשר ידעו להתאים את ההסכם לאופי הפרויקט ולמהות ההתקשרות שבין הצדדים. צריך וחשוב לזכור כי יש הרבה גופים בינלאומיים גדולים שאינם חוששים מתביעות על ידי עסקים קטנים מישראל, וחשוב שהסכם הסודיות ישמור ויגן עליכם מפני גופים כאלו.
- ההגנה על הקניין הרוחני - הקניין הרוחני הוא אחד הנכסים החשובים והיקרים ביותר שיש לכל פרויקט. ה"קניין הרוחני", הוא למעשה שם כולל לקבוצת הנכסים הבלתי מוחשיים, שפותחו או נוצרו בפרויקט. אין מדובר רק ב"פטנט", אלא גם שמות מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים, כינויי מקור, זכויות מטפחים – ואפילו סודותיו המסחריים של הפרויקט. יש דוגמאות לא מעטות, בארץ ובעולם, על עסקים שנגעו בהצלחה ומיד אחר כך סבלו פגיעה קשה של העתקות וגזל של נכסי הקניין הרוחני שלהם. את הפגיעה הזו ניתן היה למנוע בהתנהלות מקדימה נכונה. חשוב לזכור כי ההגנה על הקניין הרוחני של החברה מתחילה בהסכמי העסקה של עובדיה הראשונים של החברה, ואפילו בהסכם היזמים עצמו.
הסכם היזמים וכן כל הסכם עם מפתח או כל אדם או גוף שיש לו או שיכולה להיות לו נגיעה בקניין הרוחני כממציא או כשותף להמצאה בכל דרך שהיא חייב להכיל סעיפים המבטיחים את זכותה של החברה ובעלותה בכל הקניין הרוחני אשר יפותח על ידי כל מי שעמו היא מתקשרת בהסכם. הדבר נכון לגבי עובדים אך גם לגבי יועצים, פרי לנסרים, חוקרים ומפתחים למיניהם. לעניין זה, אל לו לפרויקט להסתמך אך ורק על הוראות חוק הפטנטים, וניסוח נכון של סעיפים אלו יבטיח הגנה לטווח רחוק וימנע זליגה של קניין רוחני מהפרויקט.
- הגשת בקשה לפטנט - הפטנט הוא הנכס המזוהה ביותר עם הקניין הרוחני, ובעיקר הדבר נכון בחברת הייטק או ביוטק. רישום הפטנט מעניק לבעליו את הזכות למנוע מכל אדם זולתו, במשך 20 שנה, מלנצל בלי רשותו את ההמצאה שניתן עליה הפטנט, ולעניין זה קיימת חשיבות רבה בבחירת המקום בו רוצים לרשום את הפטנט הרלוונטי, היות ורישום במדינה אחת אינו נותן הגנה במדינה אחרת (רישום פטנט בישראל אינו נותן הגנת פטנט במדינה אחרת וכך גם ההפך). בחירת רישום פטנט במשרד פטנטים יכול לעלות כסף רב, ולכן, רישום הפטנט במספר מדינות רב אינו אופציונאלי לחברות סטארט- אפ קטנות ולכן חשובה הבחירה במדינה/ מדינות הנכונות ביותר עבור הפרויקט. עם גיבוש פרטני של הרעיון יש צורך לבחון את דרכי ההגנה האפשריות על הקניין הרוחני.ככלל, כל עוד מדובר ברעיון בר פטנט, עדיף להזדרז ולהגיש בקשה לרישום פטנט כמה שיותר מהר, אך יחד עם זאת, כדאי לדעת שקיים שוני מהותי בין הגנה על פטנט, לבין הגנה על זכות יוצרים, ובתוך כך, תוכנת מחשב נחשבת כיצירה ספרותית. השוני המהותי ביותר היא תקופת ההגנה, כאשר ביצירה ספרותית תקופת ההגנה היא עד 70 שנה ממות היוצר. ההמלצה היא לערב עורכי פטנטים כבר בשלב הראשוני, וזאת למרות שעקרונית ניתן להתחיל את ההליך באופן עצמי. חשוב לזכור כי לעיתים רבות, הפרויקט עובר גלגולים כך שהמוצר נשוא הפיתוח משתנה ולעיתים לא מעטות התוצר הסופי אינו התוצר שנכלל בתוכנית העסקית המקורית.
ככל שבקשת הפטנט תנוסח בצורה רחבה יותר, ותכלול מרכיבים רבים יותר, יהיה לפרויקט מקום רב יותר לפעול בין שורותיה וקשה יותר יהיה לאחרים להעתיק. לא כל עורך פטנטים מבין בהכרח בתחום הפעילות של הפרויקט הספציפי שלכם, ולכן קיימת חשיבות רבה במציאת עורך פטנטים בעל ניסיון והבנה בתחום הטכנולוגי הרלוונטי לכם. על אף שהבחינה הראשונית היא בדרך כלל האם ניתן להגן על הזכויות באמצעות בגשת בקשה לפטנט, חשוב לדעת כי גם בהעדר אפשרות להגיש בקשה לפטנט ישנן דרכים נוספות להגן על הקניין הרוחני, וניתן להצליח ולשגשג, גם אם מעט קשה יותר, ובלי בקשות פטנט באמתחת.
סיכומו של עניין, מרבית ההסכמים בתחום ההיטק והביוטק נערכים בשפה האנגלית תוך שימוש בטרמינולוגיה ובסטנדרטים שהתפתחו במהלך השנים בתעשייה. חשוב עד מאוד להיקשר עם עורכי דין דוברי אנגלית רהוטה, הבקיאים בעולם המונחים המאוד ייחודי של תחום ההייטק והביוטק בכלל, ותחום המימון בו בפרט.
ההמלצה היא להיעזר בעורך דין מנוסה החל משלב התגבשות הראשונית של הפרויקט ובמשך כל חייו, עד להגעה לאקזיט המיוחל. עורכי דין בעלי גישה מעשית ועניינית בשילוב ידע משפטי מעמיק וניסיון יסייעו ליזמים ולפרויקט בדרך להצלחה.
חיפוש 
סגור 
