11/2/2015
"שתיים הן המצוות העוסקות בחובות הילד כלפי הוריו, מצוות כיבוד אב ואם ומצוות היראה. מצוות כיבוד אב ואם באה במניין עשרת הדיברות, שנאמר בהם: "כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ, יב); ואילו מצוות היראה באה בפרשת קדושים, וזה לשונה: "איש אמו ואביו תיראו" (ויקרא יט, א).
התלמוד מבאר את ההבדל בין שני הציוויים כך: הכיבוד עניינו עשיית מעשה ומתן שירות להורה; ואילו היראה עיקרה הימנעות ממעשה הפוגע בהורים, מביישם או מבזה אותם (צבי ויצמן, "מזונות לילד מרדן", דעת – גיליון מס' 297). מכוח הדין האישי, אב יהודי חב במזונות ילדיו. אחת הטענות העומדות לרשות אב יהודי לפטרו ממזונות ילדיו, היא טענת "בן מרדן", כאשר אחת הסיבות לכך היא הימנעות הילד מלקיים הסדרי ראיה וביקורים.
מה נכתב בהלכה?
על פי ההלכה, כאשר המדובר בילד מורד, ניתן לצמצם את חובת המזונות כולה או מקצתה (ע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פ"ד מו(1) 289; ע"א 574/83 חג'ג נ' חג'ג, פ"ד לח(3) 331; מ"א 652/93 פלוניות נ' אלמונית, פס"מ נה (2) 205). כך למשל, בפסק דין למברג (ע"א 66/84 למברג נ' למברג) דן בית הדין בשאלת חובתו של האב לשאת במזונות בתו אשר סירבה להיפגש עימו, בניגוד להסדרי הראיה אשר נקבעו בין האב והאם בהסכם הגירושין ביניהם. נקבע כי "בן מרדן הוא מי שאינו נוהג באביו במידת הכבוד המקובלת והראויה להורה. חובה זו מוטלת על כל ילד, ואין הוא יכול לנער חוצנו ממנה".
ומה קובעים בתי המשפט?
עם זאת, בתי המשפט לא ממהרים לבטל את הזכאות למזונות ומגמת הפסיקה במקרה של "בן מרדן" היא כי ביטול המזונות ייעשה רק במקרים קיצוניים ונדירים וכי יש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר כגון הקטנת המזונות. כמו כן, יש לבחון האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד או שמא קיימת השפעה מצד ההורה המשמורן, שכן במקרה כזה לא יהיה שימוש בכלי של ביטול או הפחתת המזונות.
אולם, בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש 37893-02-13 ד. נ' ח.), קיבל כב' השופט אלבז את תביעתו של אב להפחית במחצית את חיובו במזונותיה של בתו בת ה-16 נוכח התנכרותה אליו וסירובה העקבי לכל קשר עמו. נקבע כי יש להפחית או לבטל מזונות בטענת "בן מרדן" גם כאשר ההורה המשמורן אשם בסרבנות הקשר.
בית המשפט התרשם מהתנהגותה של האם אשר לא בחלה בהפצת דברי שטנה כנגד האב אשר ללא ספק חלחלו את לב הילדים והביאו להשפעה בהרעת יחסם אל אביהם. בית המשפט קבע כי המקור הראשוני לניכור הקיים בין האב לבתו נעוץ בהתנהגות האם אשר רתמה את הילדים לצורך מאבק באביהם. נקבע כי במקרה חריג מעין זה ועד אשר יוכח כי הבת עושה ככל שביכולתה לחדש את הקשר עם אביה, ראוי להפחית את חיובו במזונותיה ואף לבטלם כליל במקרה שהבת לא תחדש את הקשר בתוך שנה.
>> לסיוע מקצועי בנושא, פנו אל אחד מעו"ד המשפחה של משרדנו כאן.