הועידה שנתית להשקעות סיניות בישראל בתחום ההייטק

בועידה שנתית בחיפה להשקעות סיניות בישראל בתחום ההייטק והקלינטק, בהשתתפות כ-250  אנשי עסקים בכירים מסין אמר עו"ד ירון טיקוצקי: "ישראל היא מעבדת מחקר ופיתוח גדולה ומרכז עולמי לחדשנות. היתרונות שמציעה ישראל לחברות סיניות בתחום הטכנולוגיה, המחשבים הקלינטק והטיפול במים, ביחד עם אקלים משפטי יציב, מערכת דיני חברות גמישה ומערכת מס סבירה יחסית, הופכת את ישראל ליעד השקעה מנצח."

השבוע התקיימה בחיפה הועידה העיקרית המתקיימת בעיר מידי שנה, בנוגע להשקעות סיניות בישראל בתחומי הטכנולוגיה השונים. השנה השתתפו בועידה למעלה מ-200 אנשי עסקים סינים, בהם נציגים בכירים של חברות טכנולוגיה, חממות טכנולוגיות, קרנות השקעה בתחום ההיי-טק, הקלינטק והטיפול במים והיא נערכה במלון דן כרמל בנוכחות בכירי ממשל וכלכה סיניים בנוכחות ראש העיר חיפה, מר יונה יהב, בהשתתפות המדען ראשי במשרד הכלכלה, מר אבי חסון, ובהשתתפות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מר דוד לפלר, סמנכ"לית משרד החוץ הגב' יפה בן ארי, מנהל המרכז לקידום השקעות במשרד הכלכלה מר עודד דיסטל, יו"ר צים מר אהרון פוגל ואח'. אחד הדוברים המרכזיים בכנס היה עו"ד ירון טיקוצקי,  שותף מייסד  במשרד עורכי דין דורון טיקוצקי שמשרדו הוא אחד המשרדים המובילים בישראל בנושא יחסי מסחר ויחסים עסקיים בין ישראל וסין.  לדברי עו"ד טיקוצקי: "אנו רואים כיום פוטנציאל ענק לשיתוף פעולה בין חברות סיניות לחברות ישראליות. הכנס עצמו, אשר הופק ברמה גבוהה ביותר, יצר שיתופי פעולה חדשים וחיזק קשרים קיימים".

 

מאז ראשית הקיץ המציאות הביטחונית בישראל מורכבת מאוד, ועל אחת כמה וכמה בעיני של מי שצופה בכך דרך רשתות הטלויזיה הזרות. אולם בפועל, ישראל היא עדיין מרכז של חדשנות וטכנולוגיה בקנה מידה עולמי, ומגמת המעורבות של משקיעים סינים בהשקעה ובמיזמים משותפים בישראל נמשכת. בשנים האחרונות ראינו את כימצ'יינה רוכשת את השליטה במכתשים אגן, כוונה להשקיע בחברת כלל ביטוח, מעורבות במכרזים בעיקר בתחום התחבורה כגון מנהרות הכרמל, מסילות הרכבת ובניית הנמלים החדשים, ואפילו תרומה של מעל 100 מיליון דולר לטכניון. אבל מבחינת הישראלי מן הישוב, כל המעורבות הזו חוסה בצלה של עסקת הענק שבה ברייטפוד רוכשת את השליטה בתנובה תמורת מעל מיליארדי שקלים. יש לזכור כי הסינים ראו איך במשך שנים חברות ישראליות מייצרות הצלחות והישגים בתחומים טכנולוגיים מגוונים כגון תוכנה, ציוד רפואי, חקלאות ועוד, והחליטו שאין סיבה לא להיות חלק מהתהליך. שנית, הם רואים בחברות הטכנולוגיה הישראליות כעמדת זינוק ושער כניסה לעבר השווקים בארה"ב ובאירופה, שהם הססנים וחשדנים יותר ביחס למעורבות סינית ישירה. כמו כן, גם התמיכה הממשלתית בשנתיים האחרונות של משרד הכלכלה ואפילו של ראש הממשלה בעצמו, מסייעים להפוך את ישראל לשוק "מזמין" גם למגזר העסקי וגם לחברות בבעלות הממשל הסיני- רבות נאמר ונכתב על החשיבות של ההקשר התרבותי במגעים עמם, וכנראה שבירושלים עשו את שיעורי הבית. כל הסיבות הללו, מדגיש עו"ד טיקוצקי, לא היו מספיקות במידה ובישראל לא היה אקלים משפטי נוח מבחינת דיני חברות, הקניין הרוחני ועוד, ולמזלם של הסינים, הם מצאו שבישראל נוח להם לפעול לקדם עסקים. גם בהיבט המיסוי, ישראל נמצאת כיום במקום סביר בהחלט. שיעור מס החברות עומד על 26.5% ובאמצעות ייעוץ טוב ותוך שמוש ברשת אמנות המס הרחבה יחסית של ישראל, ניתן להפחית את השיעור האפקטיבי. גורם חשוב נוסף הוא היעדר המגבלות על הוצאת מטבע זר מישראל. הדבר מהווה גם הוא יתרון בעיניים של המשקיע הסיני.
 

אבל עם זאת, חשוב לזכור מציינים בדורון טיקוצקי שישראל ברוכה ברגולציה, ובתחומים מסוימים היא בהחלט רלוונטית למשקיע הסיני בישראל: בראש ובראשונה, עומדות המגבלות על ההשקעות בכל הנוגע לטכנולוגיות שיש להן שימושים צבאיים וביטחוניים. לא מדובר כאן רק על נשק, והדבר יכול לבוא לידי ביטוי גם בתעשיית הדשנים והכימיקלים, וכמובן בתחום הסייבר. סוג נוסף של מגבלה קיים כאשר יש למדינה "מניית הזהב". זהו המצב בחברות בעלות חשיבות אסטרטגית לבטחון הלאומי, כמו אל על למשל. סוג אחר של רגולציה ממשית הוא ההגבלים העסקיים וגופים המסווגים כמונופול, למרות שהם לא בהכרח יצרן יחיד בתחומם אלא מחזיקים בנתח גדול מהשוק. כזהו המקרה של תנובה. התחום השלישי של רגולציה ומגבלות שאותן על המשקיע הסיני לקחת בחשבון, ולקבל ייעוץ מקדים ומלווה, נוגע לשוק ההון ותחום הפיננסים והביטוח. נדרשת הבנה של הכללים, המגבלות והאישורים הנדרשים ממשרד האוצר בנוגע לגופים המנהלים כספי ציבור וחסכונות. הסוג הרביעי של מגבלות שיש לקחת בחשבון נוגע לזכויותיו של המדען הראשי במשרד הכלכלה, בחברות אשר מומנו על ידו (לעיתים באמצעות חממות שונות), והרגולציה החלה על הוצאת טכנולוגיות וחברות מחקר ופיתוח שזכו למענקים והשקעות מטעמו.