2/12/2024
בית המשפט קבע: הוצאה בגין רכישת רשימות לידים הינה הוצאה פירותית המותרת בניכוי העליון
בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין חברת נטו משווקים פיננסיים סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ (ע"א 5539/22) על ידי ב"כ עו"ד אפי אוחנה, שותף ומומחה למיסים במשרד עו"ד דורון טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות', הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי הוצאה בגין רכישת רשימות לידים הינה הוצאה פירותית אשר מותרת בניכוי.
ההליך בבית המשפט המחוזי
המערערות הן חברת נטו משווקים פיננסיים סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ שהינה חברה פרטית המחזיקה ברישיון לעסוק בביטוח, וחברת בן ישי שירותים פיננסיים בע"מ, שהינה חברה פרטית העוסקת בין היתר במתן שירותי שיווק בשיטת טלמרקטינג בתחומי הביטוח והפיננסים וכיו"ב.
בבית המשפט המחוזי התנהל ערעורן של החברות ושל נישומים אחרים, בקשר עם צווים שהוצאו להם על ידי פקיד שומה חיפה. הערעורים נגעו למספר עניינים, לרבות אי הכרה במלוא הוצאות השיווק והפרסום שנדרשו על ידי המערערות וכן סירובו של פקיד השומה להכיר בהוצאה שהוצאה על ידי המערערות לטובת רכישת רשימות לידים כהוצאה המוכרת בניכוי.
בית המשפט המחוזי אימץ את קביעתו של פקיד השומה לפיה הוצאה לרכישת רשימות לידים הנה הוצאה הונית שאיננה ניתנת לניכוי, וגרס כי יש לראות ברשימות הלידים כנכס הוני המהווה מקור הכנסה חדש, וזאת בדומה לרכישה של תיקי לקוחות, הגם שאלו משקפים לקוחות בפועל בעוד רשימות לידים משקפות לקוחות פוטנציאליים בלבד.
על הקביעות בפסק הדין שעניינן אי הכרה בהוצאות פרסום ושיווק ואי הכרה בהוצאות רכישת רשימות לידים הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
הוצאה פירותית והוצאה הונית
זה מכבר הכריעו בתי המשפט בישראל כי בכדי לקבוע האם הוצאות יוכרו לצורך ניכוי הוצאות מההכנסה החייבת, הן מחויבות לצאת כולן לצורך ייצור הכנסה.
הוצאה פירותית המותרת בניכוי מכוח סעיף 17 לפקודת מס הכנסה – הניכויים המותרים, היא כזו המשמשת להשגת ההכנסה באותה שנת מס ואשר הוצאה עבור פעילות מסחרית הכרוכה במהלך השוטף והרגיל של העסק.
לעומת זאת, הוצאה הונית שאינה ניתנת בניכוי היא הוצאה (השקעה) לטווח ארוך שמעניקה יתרון עסקי מתמשך, מעבר לשנת המס, במטרה לייצר את התשתית לפעילות העסקית.
כאמור, ניכוי ההוצאות הפירותיות מקטין את ההכנסה החייבת במס, בעוד שהוצאה הונית אינה מותרת בדרך כלל בניכוי לצורך חישוב ההוצאה החייבת של הנישום.
רשימות לידים - הוצאה הונית או פירותית
בית המשפט העליון קבע כי היה מקום להכיר בכך שהוצאה בגין רכישת רשימות לידים היא הוצאה פירותית המותרת בניכוי, ולא הוצאה הונית שאינה מותרת בניכוי.
בית המשפט בחן האם הוצאה זו עומדת בתנאי העיקרון הכללי הקבוע ברישא סעיף 17 לפקודת מס הכנסה:
סעיף 17 מונה שני תנאים מצטברים לצורך התרת הוצאה בניכוי: התנאי האחד כי מדובר בהוצאה בייצור הכנסתו של הנישום ולשם כך בלבד, והתנאי השני הינו כי ההוצאה הוצאה לייצור הכנסה באותה שנת המס. בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בהוצאה עסקית ובהתקיימו של התנאי הראשון, ועיקר השאלה התמקד בקיומו של התנאי השני – האם מדובר בהוצאה פירותית אשר ניתנת בניכוי כטענת המערערות, או בהוצאה הונית האסורה בניכוי, כטענת פקיד השומה.
ההבחנה בין שני סוגי ההוצאות, פירותית והונית, נידונה לאורך השנים בבתי המשפט, וזו תוכרע, כך קבע בית המשפט העליון, לפי טיבו של העסק הספציפי הנדון ויתר נסיבות העניין.
רשימות לידים הן רשימות הכוללות פרטי התקשרות של לקוחות פוטנציאליים אשר עשויים להתעניין בשירות או במוצר של עסק, בהתאם למאפיינים שונים. כך, לצד הפרסום בתקשורת או במדיה הדיגיטלית המזמין לקוחות פוטנציאליים לפנות לעסק לצורך רכישת מוצר או קבלת שירות, ייצורן של רשימות לידים נועד להקנות לעסק כלי באמצעותו הוא יכול לפנות ללקוח פוטנציאלי ישירות ולהציע לו את מוצריו או שירותיו.
עסקן של המערערות מבוסס שיווק, ופעולות שיווק שונות לרבות פנייה יזומה ללקוחות פוטנציאלים הן כלי עבודה הקשור לפעילות המסחרית הרגילה והשוטפת של המערערות וחיוני עבורן, דבר אשר נלמד מבחינת מהותן וטיבן של רשימות הלידים.
למעשה, קבע בית המשפט העליון, חלף רכישת מקום פרסום בעיתון או באינטרנט, העסק רוכש מאגר מידע, אך המטרה נשארת זהה- שימור היקף הפעילות של העסק ואף הגדלתו הטבעית לאורך זמן, באמצעות רענון קהל הלקוחות של העסק.
לפיכך, כשם שהוצאות פרסום שהוצאו במהלך העסקים הרגיל וכחלק מההליך היצרני מותרות בניכוי, כך יש להכיר בהוצאות בעלות אופי דומה שהוצאו בקשר לרשימות לידים שאינן אלא שיווק ממוקד יותר.
עוד קבע בית המשפט העליון, כי בניגוד לעמדת בית המשפט המחוזי, רכישת רשימות לידים איננה כרכישת תיקי לקוחות, שכן מוניטין הנו נכס ערטילאי, כשבעת רכישת תיקי לקוחות נכנס הרוכש בנעליו של המוכר, ולא כך בהקשר של רכישת רשימות לידים.
בכך, הפך בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט המחוזי בעניין זה וקבע כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת לדון בסכום ההוצאה שיש להתיר בניכוי בגין רכישת רשימות לידים.