30/10/2024
דרישה לתשלום נוסף על עיכובים בפרויקט - איך להימנע ממחלוקות חוזיות ומה קבע בית המשפט?
שני צדדים התקשרו בהסכם לביצוע עבודות התקנה ותפעול של מערכת, כאשר הוסכם שהתשלום יכסה תקופה של שמונה חודשי התקנה ותפעול. עם סיום התקופה, הקבלן טען כי הוא זכאי לתשלום נוסף עבור המשך תחזוקת המערכת עד להשלמת הפרויקט. לעומתו, המזמין טען כי התשלום שסוכם מכסה את כל הדרוש ואין מקום לדרישות תשלום נוספות מצדו של הקבלן.
מצבים דומים אינם נדירים: לעיתים קרובות קבלנים דורשים תשלומים מעבר למוסכם, בטענה כי אף שההסכם מציין תקופת תשלום מוגדרת, הכוונה הייתה להמשך התשלומים כל עוד השירותים ניתנים. הבעיה נובעת מהיעדר סעיף ברור בהסכם המגדיר תשלומים נוספים מעבר לתקופה שנקבעה, דבר היוצר מחלוקות המחייבות את הצדדים לפנות לבית המשפט לשם הכרעה.
בפסק הדין שניתן לאחרונה בעניין חברת סמט בע"מ נ' ב.ס.ט בנייה בע"מ, בחן בית המשפט המחוזי, סוגיות עקרוניות בתחום דיני החוזים, ובפרט בשאלת תוקפם של תנאים שנקבעו מראש בחוזה ובאופן בו יש לפרש חוזים עסקיים סגורים. בית המשפט עסק בשאלה האם קבלן משנה זכאי לתשלום נוסף מעבר למה שהוסכם בחוזה, כאשר העבודות נמשכו מעבר לתקופה שנקבעה בחוזה עקב עיכובים בלתי צפויים?
נסיבות המקרה:
חברה נשכרה לבצע עבודות הנדסה והשפלת מי תהום בפרויקט בנייה עבור המזמינה. בין הצדדים נחתם חוזה שהגדיר במדויק את התמורה שתשולם עבור העבודות ואת תקופת העבודה- שמונה חודשים. החוזה הוגדר כ"חוזה סגור", שמשמעו שכל התנאים וההסכמות הכלולים בו הם סופיים, ללא אפשרות לשינויים או הוספות לאחר החתימה, אלא אם תינתן לכך הסכמה מפורשת של שני הצדדים.
לאחר סיום העבודות, החברה טענה כי היא זכאית לתשלום נוסף עקב העיכובים וההוצאות שנגרמו לה מעבר למה שסוכם במקור, אך המזמינה התנגדה לכך, בטענה כי התשלום שנקבע בחוזה היה סופי ומלא, והתבססה על סעיף בחוזה הקובע שהתשלום יבוצע רק לאחר קבלת כספים מהלקוח שלה עימו יש לה הסכם אחר, סעיף "גב אל גב" להסכם בינה לבין החברה.
בנוסף, המזמינה הגישה תביעה נגדית, בטענה שהעיכובים מצד החברה גרמו לה נזקים כלכליים ופגיעה בלוח הזמנים של הפרויקט, ולכן לטענתה היא זו שזכאית לפיצוי על כך.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי מדובר בחוזה סגור ועסקי שבו כל התנאים, כולל התמורה ומשך תקופת העבודה, הוגדרו במפורש מראש. לכן, נקבע שאין בסיס לדרישות לתשלום נוסף מעבר למה שהוסכם, גם אם העבודה התארכה מעבר למתוכנן. בית המשפט הדגיש כי חוזים מסוג זה נועדו להבטיח סופיות ויציבות ולהגן על ההסכמות שבין הצדדים, ולפיכך יש לפעול על פי מה שנקבע בהם, ללא מקום לדרישות חדשות.
בנוגע ל"תניית גב אל גב" מול הלקוח, נקבע כי תנאי זה אומנם יכול לעכב את מועד התשלום, אך אינו פוטר את החברה מחובתה לשלם עבור העבודות שבוצעו. כלומר, המזמינה נדרשת לשלם גם אם התשלום מהלקוח שלה מתעכב. והעיכוב בתשלום אינו מבטל את חובתה של המזמינה כלפי הקבלן.
כדי להימנע ממחלוקות משפטיות וקשיים בעתיד, חשוב לכלול בהסכמים סעיפים המתייחסים לעיכובים בלתי צפויים ולהסדיר מראש את אופן ההתמודדות עם מצבים אלה, כולל הפיצויים להם עשוי כל צד להיות זכאי. הסדרה מפורשת ומדויקת של תנאים אלה, כגון הגדרת עיכובים ככאלה המעניקים זכות לפיצוי או הארכת תקופת הביצוע, יכולה למנוע אי-הבנות בהמשך ולהבטיח שהצדדים יהיו מודעים מראש לזכויותיהם ולחובותיהם במקרים של עיכובים בלתי מתוכננים. בכך, ניתן לשמור על יציבות ההסכמות שבין הצדדים ולהימנע מהתדיינות משפטית מיותרת שעשויה להוביל להוצאות נוספות ולעיכובים בפרויקט.
לסיכום, גם כאשר נוצרים עיכובים בלתי צפויים בפרויקט והעבודות נמשכות מעבר לתקופה המוסכמת, בית המשפט קבע כי אין מקום לדרישות תשלום נוספות מעבר למה שנקבע בחוזה סגור, וזאת גם אם העבודה התארכה מעבר למתוכנן. עם זאת, ישנם חריגים לעניין תניית "גב אל גב", כאשר נקבע כי עיכוב בקבלת תשלום מצד שלישי אינו פוטר את המזמין מחובת התשלום לקבלן עבור עבודות שבוצעו. ככלל, הנטל להוכיח זכאות לתשלומים נוספים מוטל על הקבלן הדורש אותם, ובהיעדר סעיף מפורש בחוזה המאפשר זאת, סיכוייו נמוכים. על כן, מומלץ להיוועץ בעורך דין טרם חתימה על הסכמי ביצוע עבודות ולוודא הכללת סעיפים מפורשים המסדירים את אופן ההתמודדות עם עיכובים בלתי צפויים והתשלומים הנובעים מהם.