מאת: ;

גניבה ממעביד

ככלל גניבה כמשמעה בסעיף 384 לחוק העונשין הינה עבירה חמורה, במסגרתה ניתן להטיל על מי שנאשם בה עונש של 3 שנות מאסר, ובנסיבות מחמירות, בהן סך הרכוש שנגנב עולה על חצי מיליון שקלים העונש יכול להגיע עד 7 שנות מאסר. ואולם, עובד הגונב ממעבידו רכוש בסכום העולה על 1,000 ₪ בלבד, חשוף גם הוא מבחינת החוק (סעיף 391 לחוק העונשין) ל-7 שנות מאסר. עונש זהה לזה שגנב, אך לא ממעבידו, רכוש ששוויו עולה על חצי מיליון ₪.
 כלומר, המחוקק בחר להחמיר עם עובד הגונב ממעבידו, ולראות במעשיו כעבירה בנסיבות מחמירות ללא קשר לסכום שנגנב. הסיבה לכך, היא שבעבירת הגניבה בידי עובד, בנוסף לפגיעה בזכות החזקה של בעל הרכוש, ישנה הפרה נוספת של חובת הנאמנות בין העובד והמעביד.  
במאמר זה נבחן את העבירה והשלכותיה מההיבט הפלילי.
  
רכיבי העבירה
סעיף 391 לחוק העונשין מגדיר את עבירת הגניבה בידי עובד באופן הבא "  עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר שבע שנים."
כלומר, לפי החוק ישנם שני תרחישים לגניבה בידי עובד:
  1. עובד הגונב נכס השייך למעבידו, ושווי הנכס עולה על 1,000 ₪.
  2. עובד שהגיע לידיו נכס בשביל מעבידו והוא נטל אותו לעצמו, גם כאן על שווי הנכס להיות גובה מ-1,000 ₪.
אם כן, מעבר לשווי הנכס, ישנם שתי רכיבים אותם יש להוכיח לשם הרשעה בעבירה הנ"ל – עבירת גניבה וקיום יחסי עובד מעביד.
 
קיום עבירת הגניבה
על מנת לבסס הרשעה בעבירת הגניבה בידי עובד, תחילה יש להוכיח כי התגבשה עבירת גניבה לפי סעיף 383(א) לחוק העונשין.
 סעיף 383(א) קובע שתי חלופות לביצוע עבירת הגניבה, האחד נטילה ונשיאה, והוא מנוסח כך "אדם גונב דבר אם הוא  נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע". השני, שליחת יד, והוא מנוסח כך: "אדם גונב דבר בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר".
בעוד החלופה הראשונה מבטאת את עבירת הגניבה המסורתית בה אדם נוטל רכוש של אחר בלא הסכמתו, החלופה השנייה מבטאת מעשה של שליחת יד ברכוש הזולת, המוחזק כדין ברשות הגנב.
יש לשים לב גם כן, לדרישות העובדתיות והנפשיות בלשון החוק, לרבות מרמה, היעדר תביעת זכות בתום לב ושלילת קבע. מדובר ברכיבים טעונים הוכחה לצורך הוכחת קיום היסוד העובדתי והנפשי של עבירת הגניבה.
מהפסיקה והספרות המשפטית עולה דרישת המרמה והיעדר זכות בתום לב נדרשים לביסוס היסוד העובדתי. יש לציין בעניין זה, דרישת הכוונה לשלילת קבע מתקיימת בשתי החלופות בסעיף 383(א) על אף שהחלופה השנייה אינה כוללת דרישה זו בלשונה. (ע"פ 360-82 ירון משריקי נ' מדינת ישראל , פ"ד לז(2) 124).
בעוד היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בעבירת הגניבה היא מודעות ובנוסף לכך כונה לשלילת קבע, כך לצורך העניין מקום בו יימצא כי בכוונת הנאשם להשיב למעבידו את שלקח הרי שלא מתקיים היסוד הנפשי לאור היעדר רכיב הכוונה לשלילת קבע. כך, קיבל ביהמש את ערעור הנאשמת בע"פ (י-ם) 4456/09   גבאי דקלה נ' מדינת ישראל, בפרשה זו הורשעה הנאשמת בגניבה במסגרת עבודתה כסוכנת נסיעות. ביהמ"ש קיבל את גרסת המערערת כי בכוונתה היה להשיב את הכסף שנטלה וכי הייתה מוטרדת מאוד מכך שטרם השיבה סכומים אלו. ביהמ"ש השתכנע כי עשתה זאת עקב מצוקה כלכלית קשה, ועל סמך עדויותיה, וממצאים אחרים, השתכנע כי בכוונתה להשיב את הכסף שנטלה. משכך, קבע ביהמ"ש כי לא הוכח היסוד הנפשי וזיכה אותה מהעבירה.
 

יחסי עובד מעביד

ישנם מבחנים רבים בדיני העבודה לבחינת קיום יחסי עובד מעביד, אולם נדמה כי הדין הפלילי דורש הגדרה ובחינה אחרת מזו הקיימת בדיני העבודה. בעניין זה ביהמ"ש חזר באופן עקבי בפסיקותיו בנושא כי המבחן לקיום יחסי עובד מעביד כמשמעו בסעיף 391 לחוק העונשין הינו "האם בנסיבות העניין חב הנאשם לבעל הנכס חובת נאמנות של עובד מעביד". (ת"פ 355/99 מדינת ישראל נ' אגא חמיד)
כך לצורך העניין, עובד יומי יחשב לעובד גם לאחר שסיים את יום עבודתו, יתרה מכך מהפסיקה עולה כי אין הכרח שאותו עובד יקבל שכר מאותו מעביד (ע"פ 328/61 צבי טבנקין נ' היועץ המשפטי לממשלה). דוגמא אחת לכך, היא עובדי קבלן אשר בינם לבין מזמין השירות לא מתקיים יחסי עובד מעביד והם אינם מקבלים שכר ממנו, ועדיין מתקיים ביניהם אותו יחס של נאמנות אשר מקיים יחסי עובד מעביד לצורך הרשעה בסעיף 391 לחוק העונשין.
מנגד, מקום בו העובד מסייע לאחר לגנוב ממעבידו, לא ניתן יהיה להרשיעו בגניבה בידי עובד. עניין זה עלה בע"פ 17812-12-12 סמיון אמיוב נ' מדינת ישראל באותה פרשה עמדו לדין שני נאשמים, האחד מבצע העבירה ולו אין כל קשר לנפגע העבירה, והשני הינו עובד של נפגע העבירה וסייע לנאשם ה-1 בביצוע העבירה.
השניים הורשעו בעבירות שיוחסו להם כאשר מבצע העבירה הורשע בעבירה של גניבה בידי עובד לפי ס' 391 לחוק העונשין, והנאשם השני הורשע בסיוע לגניבה בידי עובד לפי ס' 391 במאוחד עם ס' 31.
השניים ערערו על החלטה זו וטענו כי לא ניתן להרשיע את מבצע העבירה בעבירה של גניבה ממעביד, כאשר עובד המפעל (הנאשם השני) הורשע כמסייע לביצוע הגניבה ולא כמבצע בצוותא.
ביהמ"ש קיבל את טענתם וקבע כי משהתקיים רכיב העובד במסייע בלבד, לא ניתן היה להרשיע את מבצע העבירה בעבירה של גניבה בידי עובד אלא רק בעבירה של גניבה לפי ס' 384 לחוק העונשין. וכפועל יוצא מכך, בהיעדר של עבירת גניבה בידי עובד לא ניתן היה להרשיע את המסייע - הנאשם ה-2 בסיוע לגניבה ממעביד אלא בסיוע לגניבה לפי ס' 384 בשילוב עם ס' 31.
 
מהו רכוש המעביד
לשון סעיף 391 לחוק מציגה שתי חלופות לעניין זה, "דבר שהוא נכס המעביד", "ודבר שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו. כאשר באשר לשתיהן על ערכו של הנכס להיות גבוה מ-1000 ₪.
באשר לחלופה הראשונה שהיא "דבר שהוא נכס מעבידו", הפסיקה תמימת דעים כי יש לפרש מונח זה כשם שמפורש המונח "בעלות" בעבירת הגניבה לפי סעיף 383 לחוק העונשין. בהתאם לכך, דבר יחשב לרכוש מעביד גם במקום בו המעביד רק מחזיק בנכס.
באשר לחלופה השנייה, שהיא – "דבר שהגיע לידי העובד עבור המעביד", מדובר למעשה בעבירה של "שליחת יד בדבר הניתן להיגנב" תכליתה של חלופה זו לתת מענה למקרים בהם העבירה מתבצעת בגניבת נכס אשר לא הוחזק על ידי המעביד אל הגיעו לרשותו של העובד במסגרת תפקידו ו/או על מנת שימסרו למעביד.
 

לסיכום

עבירת הגניבה בידי עובד הינה עבירה אותה ראה המחוקק כעבירה בנסיבות מחמירות. וזאת כיוון שבנוסף לפגיעה בקניין מתווספת הפרה של חובת הנאמנות שבין עובד ומעביד.
הרשעה בעבירת גניבה בידי עובד טעונה בהוכחת עבירת גניבה כמשמעה בסעיף 383 לחוק העונשין, וקיום יחסי עובד מעביד. כאשר לביצוע העבירה שתי חלופות, נטילה ונשיאה או שליחת יד בדבר הניתן להיגנב. ובאשר לקיום יחסי עובד מעביד תכולתם רחבה יותר מזו הנהוגה בדיני העבודה כך שדי בקיום יחסי נאמנות שבין עובד ומעביד בין הצדדים.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.