8/8/2024
זהירות מטכניקות חקירה פלילית
כלל גדול הוא כי אין זה פשוט להוציא במסגרת חקירת חשודים, מהחשודים עצמם את האמת ו/או את המתבקש. אלה יעשו כל שניתן בכדי להימנע ממסירת הודאה. מרבית החשודים חושדים, נזהרים, מודעים לזכויות שלהם ולכן אין הם ממהרים למסור הודאה מפלילה ו/או נתונים אשר יש בהם כדי להפליל אותם ו/או מקורבים אחרים.
האמור נכון לכל מגוון החקירות המתנהלות במדינה על ידי מגוון רחב של גופים חוקרים, אשר מטרתן, בסופו של יום היא - לחשוף עבירות פליליות, לרבות עברות מס, עברות הלבנת הון, עברות שוחד, עברות סמים, עבירות אלימות וכל עבירה אחרת. התפקיד של הגוף החוקר הוא למעשה לצבור ראיות מפלילית, אשר יומצאו למחלקת התביעות ו/או לפרקליטות, כך שאלה ישתכנעו כי יש בחומר החקירות די לטובת ביסוס טיעון ולטובת הגשת כתב אישום כנגד הנחקר. הצלחתו של החוקר, עד כמה שנשמע לא נעים – היא לחשוף את העבירה, להרשיע את הנאשם ולהענישו בהתאם לרף הענישה, לטובת כלל ציבור המדינה. מטרת החשוד היא – "לחזור הביתה בשלום".
כמובן שככול שהנחקר יותר "מנוסה", משמע – עבר בעברו חקירות כאלה או אחרות ומודע למעמד, כך יותר קשה יהיה "להוציא" ממנו ההודאה המבוקשת. בעוד שהנחקר הוא כזה שזו הפעם הראשונה שלו, ניתן להניח, כי קל יהיה יותר לגבות ממנו הודאה בדבר ביצוע עבירה. אולם, ככול שהנחקר יותר מנוסה, כך מבין הוא יותר את ההשלכות המשפטיות של החקירה ושל הנאמר על ידו, כך יהיה יותר קשה להוציא ממנו את האמת.
הגופים החוקרים מודעים לכך כי יש בנמצא קושי להוציא את האמת מהנחקר, ואלה הרי מנוסים, ובפועל המקצוע שלהם הוא, בין השאר, לחקור את האמת ולהביא את האמת לבית המשפט, גם אם הנחקר מאוד לא רוצה להגיע למצב שכזה .
יתרה מזאת, גם החוקרים ובתי המשפט מודעים לכך כי חקירה אינה אמורה להיות אירוע נעים, שיגרום לנחקר להתוודות ולספר לרשות החוקרת את הנדרש ממנו. במיוחד בנסיבות בהן מדוברת, בעבירות על צווארון לבן שם הדברים נעשים בסתר, ואין בהכרח ראיות ברורות לביצוע עבירה. הרבה פעמים מדובר במילה מול מילה וכל עוד הנחקר לא מודה, יש בנמצא קושי ממשי בהגשת כתב אישום.
המשמעות היא, כי גם הגופים החוקרים של משטרת ישראל, חקירות מס הכנסה, חקירות מע"מ, הרשות להלבנת הון, לה"ב 433 ועוד – מודעים היטב למורכבות החקירה, לכך שהנחקר לא ימהר להודות בעבירות שביצע, ומשכך, עליהם לפעול בתחכום רב לטובת הוצאת הודאה מהנחקר. ובהקשר זה, בית המשפט מעניק לחוקרים סמכויות חקירה רבות ומורכבות לטובת גיוס ההודאה מטעם הנאשם. משמע – כולם מודעים כי לטובת הבאת הנחקר למצב בו עליו למסור הודאה – יש להפעיל עליו לחץ כבד, לנקוט בטכניקות חקירה ולבצע מגוון של מהלכים לטובת קבלת המבוקש. בטוב זה ככול הנראה לא יתקבל.
לדברי הנאשם בחקירה משקל רב וקשה יהיה לחזור מהן
בסופו של יום, יש לזכור כי המילים הנאמרות על ידי הנחקר בזמן החקירה הן קריטיות – מילים אלו נתפסות בעיני ביץ המשפט כגרסה הספונטאנית ביותר, הגרסה האמיתית ביותר. כיוון שזו הגרסה הנמסרת בטרם ניתנה לנחקר האפשרות לעבד את המצב ולגבש גרסה. משכך, מייחסים לגרסה הראשונה הכתובה, עליה יחתום הנחקר בתום חקירתו, חשיבות רבה.
יתרה מזאת, היה ובמסגרת החקירה, הנחקר ימסור הודאה בנוגע לביצוע עבירה, ובשלב מאוחר יותר, לדוגמא - במסגרת עדותו במשפט הפלילי שיתנהל מולו, יחליט אותו נחקר לשנות את הגרסה ולטעון טענות שונות מאלה שנמסרו על ידו בשלבים של החקירה - הרי שבית המשפט עדין יכול לקבל את הגרסה הכתובה. בפעול זה גם מה שיקרה ברוב המכריע של המקרים, טענות בדבר לחץ, אי הבנה, איומים, הטעיה, בלבול, הפעלת לחץ – ברוב המכריע של המקרים ידחו.
אכן, החוק מאפשר לנאשם, במסגרת הליך פלילי לנסות ולתקוף את ההודאה שנמסרה על ידו בחקירה. ולטובת העניין לנהל "משפט זוטה", במסגרתו מבקש הוא לפסול את הודאתו, מדובר אפוא בניהול משפט בתוך משפט באשר לקבילות של אותה הודאה. אולם חשוב להבהיר, כי בית המשפט לא ימהר לפסול הודאה שנמסרה בשלב החקירה, ואף לא יהסס להרשיע על סמך אותה הודעה.
בכדי לבטל הודאה בביצוע עבירה אשר נמסרה במסגרת החקירה, על הנאשם להוכיח טענות מאוד קשות, שכמעט ולא ניתן להוכיח , כמעט ברמה של "אקדח צמוד לרקה הוא זה שגרם לי למסור את ההודעה".
עצם ההודאה של הנחקר בביצוע את העבירה, לא תעצור את החקירה ואין בהודאה כדי למנוע מהחוקרים להמשיך ולחקור עדים נוספים לטובת חיזוק האישום, אולם בשורה התחתונה, הודאת הנאשם – שקולה לקלף מנצח, על כל המשתמע מכך.
כך יוצא, כי מבחינת החוקרים היה והנחקר מודה, הרי שהם למעשה כבר עשו את עיקר מלאכתם – משמע, הם הצליחו להוכיח מעל לכל ספק סביר כי העבירה בוצעה. משכך, גם אם העד יעיד ההפך, בית המשפט, קרוב לוודאי, יעדיף את העדות הכתובה. שכן, מה טוב מהודאה של הנאשם בשלב החקירה עליה הוא חותם?
כיצד יפעלו גופי החקירה בכדי לנסות להוציא הודאה?
מטעם זה , יש לקחת בחשבון כי החוקרים יעשו כל שהדין מאפשר להם כדי לגרום לנחקר למסור הודאה בדבר ביצוע עבירה. לשם כך הם ינקוט בכל הליך של הטעיה ו/או שכנוע בניסיון להביא לידי מסירת הודאה.
לטובת האמור חוקרים של משטרת ישראל, חקירות מס הכנסה, חקירות מע"מ, חקירות הרשות להלבנת הון ו/או כל רשות חוקרת אחרת עשויה, במסגרת החקירה, לנקוט בפעולות דוגמת אלה –
-
להסביר לנחקר כי כדי לו להודות משום שאם הוא ישתף פעולה, הם יעזרו לו לקבל עונש מופחת בעוד שהתעקשות תביא לידי ענישה חמורה.
-
הבהרה לנחקר כי היה וימסור הודאה הוא יחזור עוד באותו יום לחיק משפחתו. בעוד שהיה והוא לא יעשה כן, הגוף החוקר יעצור אותו, ואף יבקש להמשיך לעצור אותו תקופה ממושכת, עד להשלמת החקירה ואולי עד להשלמת ניהול התיק הפלילי.
-
אמירה לנחקר כי הוא לא "ראש הנחש" אלא אחר, ומשכך טוב הוא יעשה באם הוא יקדים וימסור הודאה על פני מצב בו אחר יקדים אותו ואז מצבו יהיה קשה שבעתיים.
-
הבהרה לנחקר כי היה והוא לא יפעל לטובת מסירת הודאה יוצאו צווי חיפוש ו/או יזומנו עדים נוספים ו/או יערכו עימות מול עדים נוספים אשר יסתרו את עמדתו.
-
יציעו לנחקר לבצע בדיקת פוליגרף, לטובת הוכחת חפותו. זאת למרות שממצאי פוליגרף אינם מהווים ראיה קבילה בהליך פלילי.
-
יגידו לנחקר כי יש להם צילומים ו/או הקלטות ו/או ראיות אחרות מהם עולה כי הוא ביצע את העבירה. וכי היה והוא לא יספר מיוזמתו, הם יאלצו להוציא את החומרים ולהציגם בפניו ובפני אחרים, מה שיחמיר את מצבו.
-
הבהרה ללקוח כי הוא ממילא הולך להיות מורשע, כי כבר צברו כנגדו "ים של ראיות", ומשכך נכון יהיה מצידו להודות. היה ויעשה כן, יתכן כי יקבל המלצה של הגוף החוקר להקל בעונשו, אם בדרך של תשלום כופר ואם בדרך אחרת. בעוד שניהול הליך והמשך חקירה יחמירו את המצב.
-
הבהרה לנחקר כי יש לחוקרים עוד נושאים רבים לחקור ולחפש וכי היה והוא יודה הם יעצרו את החקירה. בעוד שהיה והוא לא יודה אזי הם ימשיכו בחקירה, ויגיעו ויוכיחו ביצוע של עבירות הרבה יותר חמורות מהעבירות הנחקרות עתה.
-
יפעילו טכניקות של "שוטר טוב ושוטר רע", כך שבפועל חוקר אחד יתנהל אגרסיבית מול הנחקר וייתן לו להבין כי המקרה שלו כבר סגור, וכי יש בנמצא שפע של ראיות להפלילי אותו וכי הכוונה היא למצות עימו את הדין, לעצור אותו ועוד. בעוד שבמקביל – יתנהל מול אותו חוקר "עדין" יותר, אשר בפועל יבוא לנחקר וייתן לו להבין כי הוא מנסה לרסן את החוקר האגרסיבי, וכי כדי לו לספר לו את האמת. תוך אמירה כי חשיפת האמת תהא לטובת הנחקר במגוון מישורים.
-
הכנסת הנחקר למעצר בפועל ללילה או יותר, שם הוא יחלוק את חדר המעצר עם "עצור " נוסף, שהוא למעשה שוטר מדובב, הפועל מטעם הגוף החוקר וזה ינסה לדלות מהעצור מידע אותו הוא יקליט.
-
שיחות עומק בין הנחקר לבין דמות בכירה, רכז, מנהל המחלקה וכדומה במסגרת הגוף החוקר, דמות שתיכנס לתמונה לאחר שחוקרים פחות בכירים חקרו אותו. אותו דמות בכירה תיקח את הנחקר לשיחה "אינטימית", תבהיר לו כי עד כה לא התקבל המבוקש מהחקירה, כי התעקשות הנחקר לא להודות פועלת לרעתו ותעשה רושם רע על בית המשפט. בעוד שיש ראיות נגדו ושבנקל ניתן יהיה להרשיע אותו. ומשכך, כך הבכיר יציע, טוב יעשה הנחקר באם תימסר עדות באווירה טובה, מה שיאפשר לו ו/או לגוף החוק שלא למצות את הדין עם הנחקר ולנסות לסייע לו לסיים את הפרשה במינימום נזק.
-
זימון נחקרים אחרים למחלקת החקירות, בזמן שהנחקר נחקר, מתוך מטרה ליצור קשר עין בין הנחקרים השונים, כך שכל אחד ידע כי נחקר אחר בפרשה נחקר בחדר הסמוך. בנסיבות כאלה ניתן לנסות להגיד לאחד הנחקרים, תוך כדי חקירה, כי האחר כבר הפליל את הנחקר, ובאופן זה לנסות לנחקר "לפתוח", להגן על שמו ולספר כי הוא לא ביצע את העבירה אלא האחר ו/או לספר כי שניהם ביצעו את העבירה ו/או למסור גרסה מפלילה אחרת.
הדוגמאות מעלה הינם קצה הקרחון. יש לקחת בחשבון כי חוקרים הינם מקצוענים, חדים, מתוחכמים, מנוסים, מקצוענים וכאלה היודעים לזהות את סוג הנחקר, את אופי הנחקר ובהתאם לדעת כיצד להגיע אליו . חוקר טוב יחפש את הבטן הרכה של הנחקר ויעשה הנדרש במניפולטיביות נדרשת – לטובת קילוף הנחקר – מתוך שאיפה להגיע לחקר האמת .
יש להיערך לאמור והכול מתוך הבנה כי בסופו של יום תפקיד החוקרים הוא – להפליל את האשמים. מבחינת הנחקר, המטרה היא לצאת מהפרשה במינימום נזק ומשכך, עליו להבין הייטב את המצב המשפטי.
לנחקר זכות לדרוש לדבר עם עו"ד בטרם החקירה, ובנסיבות המתוארות מעלה – מחובתו לעשות כך.
לטובת הבנת המצב המשפטי בו נתון הנחקר, הנחקר חייב להיוועץ בעו"ד בטרם יפצה פיו. הפה של הנחקר, בדרך כלל, הוא האויב הראשון שלו, על הנחקר להבין זאת כבר בתחילת החקירה.
לכן גם החוק קובע כי לנחקר תחת אזהרה הזכות לדרוש עו"ד בטרם ייחקר, בכדי שזה יסביר לו את המשמעות של החקירה, יסביר לו מה מותר ומה אסור ויבהיר לו מה התפקיד של החקירה ומה מידת החשיפה, תוך גיבוש אסטרטגיה נכונה.
לפגוש עו"ד עם תחילת החקירה זו דרישה לגיטימית ואין בה כדי ללמד על כך שיש לנחקר מה להסתיר וזאת גם אם החוקר יגיד לנחקר "יש לך צורך בעו"ד, אם אתה כזה ישר ותמים כמו שאתה אומר?" .
אין זה פלא כי חוקרים היו מעדיפים כי הנחקר לא יקבל יעוץ משפטי טרם חקירה, אולם חוקרים, יכבדו את הנחקר ויעשו את הנדרש על פי דין. ובמסגרת זו יבהירו לנחקר כי מותר לו לראות עו"ד בחדר מבודד בטרם תחל החקירה, יבהירו לו כי הוא נחקר תחת אזהרה, ואף יבהירו לו בגין איזו עבירה הוא חשוד ונחקר.
עו"ד פלילי המתמחה בדין הפלילי ידע להסביר לנחקר את זכויותיו:
-
ידע להגיד לו כי הנטל להמציא את הראיות המרשיעות מעל לכל ספק סביר הוא על המדינה ולא להיפך, וכי די בספק סביר כדי לזכות.
-
כי הפה של הנחקר הוא האויב מספר אחד - יש חשיבות מכרעת להודעה הניגבת ממנו ולדברים הנאמרים על ידו בחקירה. ולכן מאוד חשוב כי הנחקר יבדוק את העדות שנגבתה ממנו ואת כל המילים הכתובות בהודעתו בטרם יחתום עליה וכי מחובתו של הנחקר לדרוש לבדוק היטב את העדות טרם החתימה עליה והיה ויידרש- עליו לבקש להוסיף הבהרות.
-
כי אל לו לנחקר להאמין לכל מה שנאמר לו.
-
כי לנחקר שמורה זכות השתיקה , וכי בפועל הנחקר יכול לשבת פסיבי לחלוטין הן בחקירה והן במשפט ולחכות לראות עד כמה המדינה מסוגלת בכלל להוכיח כי הוא ביצע עבירה.
-
כי עליו למסור גרסה מדויקת ככול שיש כזו – בנסיבות בהן הוא אכן נקי מכל אשם, וכי עליו ולמסור את האליבי שלו – ככול שיש כזה.
לסיכום
שלב החקירה הוא שלב קריטי. שלב מאוד לא נעים, שלב בעל חשיבות מכרעת, יש לקחת כל חקירה ברצינות האפשרית. חקירה אליה הנחקר מגיע לא מוכן, עלולה להסתיים חו"ח בהרשעה ובכלא. חקירה בה הנחקר מגיע מוכן – עשויה להסתיים אחרת לחלוטין.
כך לדוגמא, היה ולנחקר אין גרסה מזכה, מאוד יכול להיות כי נכון יהיה מצידו להימנע ממסירתה ותחת זאת - לשמור על זכות השתיקה. כמובן שכל מקרה והנסיבות שלו, כל מקרה והמורכבות שלו ומשכך – חשוב שבכל מקרה – עו"ד יסייע לנחקר, עובר לחקירה, לגבש אסטרטגיה.
יש להתנהל בנושא מאוד מדויק, על פי חוק, במגבלות החוק והחוק בהקשר זה מאפשר לנחקר, כאמור, להימנע ממסירת גרסה מלאה או חלקית ובכל מקרה החוק מאפשר ואף מצפה מהנחקר שלא לסייע לחוקרים להרשיע אותו – זה לא התפקיד שלו – התפקיד של החוקרים הוא להוכיח את האשם ולא להיפך. מלאכת ההרשעה וההוכחה רובצת על המדינה והחוקר הוא לא זה שאמור לסייע בהשלמת האמור.
משכך, ייעוץ משפטי מדויק, יכול לעשות את כל השינוי הנדרש, בחוקיות ובהתאם לכל דין.
חיפוש 
סגור 
