מאת: ;

כיצד יש לפעול באם הוציא המפקח שומה 03?

ע"פ פקודת מס הכנסה כל בעל עסק, חברה, או כל התאגדות אחרת בישראל הקבועים בחוק - מחויבים להגיש למס הכנסה, אחת לשנה, דו"ח על הכנסתם בארץ ובחול.
הלכה למעשה, כל מי שמוגדר כ "תושב" ישראל, חייב להגיש בישראל דו"ח בגין הכנסותיו בכל העולם ולא רק בישראל ולשלם מס בגין הכנסותיו בכל העולם, בכפוף ובהתאם לאמנות למניעת  כפל מס ועוד. במקביל, גם מי שאינו תושב מדינת ישראל, אולם הוא מפיק הכנסות על אדמת ישראל, עליו לדווח ולשלם את המס בישראל בגין ההכנסות אותן הוא מפיק על אדמת ישראל. וזאת, גם כן, ע"ס האמנות למניעת כפל מס והוראות חוק רלוונטיות אחרות.
בפועל שיטת המס מאז שנת 2003 ובניגוד למדינות מסוימות, הינה שיטת מס פרסונאלית, כלומר ההתמקדות בדרך כלל היא בנישום עצמו, וכל עוד הנישום הוא "תושב" ישראל, הרי שעליו לשלם את המס בגין ההכנסות אותן הוא הפיק בכל מקום בעולם. כאשר בחלק גדול של המקרים יוכל הוא, בהתנהלות נכונה, לקזז מחבות המס הישראלית את המס אותו נדרש הוא לשלם בחול.
 
על כל תושב ישראלי להגיש בכל שנה דו"ח  בגין הכנסותיו
עד שנת 2003 שיטת המס בישראל קבעה כי הישראלי אמור לשלם מס רק על הכנסות המופקדות בישראל, בכפוף לחריגים. אולם מאז, שונה החוק ועתה הישראלי חייב לשלם מס על הכנסותיו בכל העולם. האמור בדר"כ חל הן על הכנסות אקטיביות, כלומר הכנסות מעסק הן על הכנסות פסיביות, שהן הכנסות משכירות, ממימוש של נדל"ן או נכסים אחרים בחול ועוד.
כמובן כי בשעה בה לישראלי יש פעילת בחול, יש צורך לבדוק את האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ובין אותה מדינה, ככול שיש כזו, וליישם אותה בצורה מדויקת, כאשר לכל מדינה המורכבת והתנאים שלה. כך יוצא, כי לגבי מרבית המדינות יש לישראל זכות להשלים את המס רווח הון בגין עסקאות הוניות המתבצעות על ידי ישראלים בחול, בעוד שלגבי מדינות מסוימות, בדומה לצרפת ויוון, לגביהן האמנות קובעות הוראות אחרות, אשר יש בהן כדי להקל על הנישום הישראל באופן משמעותי.
יתרה מזאת, יתכנו מצבים בהם לתושב ישראל יש בנמצא חברה המנוהלת ונשלטת מחול ומשכך היא עצמה אינה תושבת מדינת ישראל, והיה וכך והיה ואין בנמצא סעיף אנטי תכנוני רלוונטי, יתכן מאוד, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, כי אותה חברה זרה, הנתונה בבעלות של תושב ישראל , לא תידרש לשלם מס בישראל. אולם בעל המניות, תושב ישראל, יצטרך במסגרת הדו"ח השנתי שלו לדווח על האחזקות של המניות באותה חברה זרה, ואף להשלים למס על דיבידנד בישראל. משמע – לשלם בחול את המס על כל דיבידנד שימשוך על פי שיעורי המס המקומיים ולהשלים לשיעור המס בישראל, כאשר כל מיקרה, כאמור, לגופו.
מה שברור הוא, כי הדו"ח השנתי חייב לשקף את כל שהמדינה דורשת, ובכלל זה על הדוח להתייחס לכל ההכנסות, לכל חשבונות הבנק בארץ ובחול, לכל הנכסים ו/או המניות ו/או החברות המוחזקות על ידי אותו ישראל בחול, כך שהישראלי בפועל יתנהל בשקיפות מלאה מול רשויות המס.
 
כלל גדול הוא כי במסגרת הדו"ח השנתי על הנישום להתנהל בשקיפות מלאה אל מול רשויות המס. על הדו"ח השנתי לחשוף, באופן ברור ומלא,  את כל העובדות הרלוונטיות ואל לו לנישום להסתיר דבר. כל זאת, על מנת להבטיח כי מפקח המס אשר יבחן את הדוח השנתי, במסגרת המועדים הקבועים בחוק, ובמסגרת תוכנית העבודה השנתית של המפקח -  יקבל את כל העובדות. ובהישען על כך הוא, יוכל להחליט מה לגישתו חבות המס של הישראלי, האם עליו לדווח על הכנסות נוספות והאם כל הנטען על ידו במסגרת הדוח השנתי משקף את האמת.
כל עוד הנישום מתנהל שקוף אל מול המדינה,  ומדווח על כל פועלו, וכל עוד העובדות הנדרשות נכללות במסגרת דיווחיו, אזי – המחלוקת השומתית, ככול שתהא כזו, תישאר, קרוב לוודאי, במישור האזרחי, ולא תגלוש חו"ח למישור הפלילי.
לטובת האמור, על הנישום לדאוג לצרף לדוח השנתי את כל הנספחים הנדרשים, ולהקפיד למלא דו"ח שנתי בדיוק בהתאם להנחיות של רשות המס. יוצא כי חשוב מאוד להשקיע את הזמן הנדרש לטובת הגשת הדו"ח השנתי באופן מדויק .
חשוב מאוד להגיש אותו באמצעות איש מקצוע ולדעת כותב שורות אלה – שלא באופן עצמאי, מתוך ניסיון לחסוך, שכן איש המקצוע ידע כיצד למלא את הדו"ח  עבור האזרח, כך שעובדות נדרשות לא יושמטו וכל המתבקש לעניין שקיפות אכן ישתקף מהדו"ח המוגש.
כך יוצא, כי כל העסקים בישראל, ורבים אחרים נדרשים אחת לשנה להגיש לרשויות המס בישראל דו"ח שנתי. במסגרתו, יפורטו כלל הכנסותיו, הוצאותיו, אחזקותיו במטבעות קריפטוגרפים ו/או בחשבונות בנק בחול ועוד. ולפקיד השומה ולרשויות המס הסמכות לבדוק את הדוחות השנתיים המוגשים להם, וזאת במהלך ארבע שנים מתום שנת המס בה הוגש הדו"ח השנתי.
רשויות מס הכנסה, המורכבות ממפקחים, רכזים ורבים אחרים, אשר להם ניסיון וידע רב בכל הקשור בבדיקה של דוחות שנתיים, בפקודת מס הכנסה, פסיקה, הוראות ביצוע, הוראות החוק ועוד.  הידע והיכולת לבדוק לעומק את הדוחות השנתיים ולקבוע האם הדו"ח השנתי, השקול בפועל ל "שומה עצמית" המוגשת מטעם הנישום, נכון והאם הוא משקף את המס אותו בפועל על הנישום לשלם, או שמא יש לחלוקת על המוצהר וטעון לסטייה ממנו.
במסגרת האמור, רשויות המס יבחנו את הדוחות השנתיים, ויקבעו האם יש בנמצא מקום לקבל את הדוחות כפי שהוגשו, והיה וכך - להוציא שומה "01" כלומר -קבלת השומה כמוצהר. או שיש בנמצא חובה לדרוש ממגיש הדו"ח, הנישום, לשלם מס נוסף, מעבר למוצהר על ידו. והיה וכך, רשומת המס רשאית להוציא לנישום שומה המסומנת כשומה "03".
מה שברור הוא כי בטרם תצא שומה "03" על מפקח המס לזמן את הנישום או מייצגו לדיון שומתי, לבקש ממנו הסברים למוצהר, לדרוש נתונים ולאפשר לנישום להצדיק את הדו"ח כפי שהוגש. רק אם אין בנמצא אפשרות לשכנע את מפקח המס בנכונות הדו"ח, ו/או אין בנמצא אפשרות להגיע  לכדי הסכמה, אזי תצא על דעת המפקח שומה "03".
 

כיצד יש לפעול באם הוציא המפקח שומה 03

על שומת "03" רשאי הנישום להגיש השגה, ההשגה למעשה מאפשרת לנישום לחלוק על עמדת מפקח המס, לעלות טיעונים ולבקש לקיים בנושא דיון מחודש, עדיין בפני מס הכנסה. אלא שהפעם הדיון אמור להתנהל מול מפקח מס אחר, אשר אמור לשמוע את הטיעון באופן אובייקטיבי וניטראלי, ולקבל החלטה משלו - האם הוא מקבל את טענות הנישום, האם הוא דוחה אותן, האם הוא מאמץ את השומה "03" או שהוא למעשה מבקש להוציא שומה אחרת, המבוססת על טיעונים אחרים. למפקח בשלב ההשגה סמכויות רחבות מאוד, הוא לא מוגבל להנמקות של השומה שהוצאה בשלב א' "03" , המפקח רשאי לנקוט בכל פעולה שיצא לנכון במסגרת הדיון בשלב ההשגה, כאמור.  
משכך ומטעמים רבים נוספים - לטובת הגשת השגה מעולה, על הנישום לגבש אסטרטגיה משפטית חכמה, לגבש את כלל הטיעונים המשפטים והחשבונאיים שלו, ובפועל, כך לכל הפחות אנו נוהגים במשרדנו -  לערוך השגה המוגשת בדומה להגשת כתב טענות מנומקת לבית המשפט.
במסגרת ההשגה יש להתייחס לכל אחד מסעיפי שומת ה "03", לבסס את הטיעון בהסתמך על החוק ועל פסקי דין עדכנים, יש לקחת בחשבון כי סוגיות אשר לא יועלו במסגרת שלב ההשגה לא ניתן יהיה לעלות אותן בשלב הערעור בפני בית המשפט המחוזי- היה ויידרש. ומשכך, יש לייחס להשגה חשיבות משפטית מכרעת, כך שפקיד השומה , עת יקבל את ההשגה, יוכל להבין את הטיעון המשפטי ואת הנכונות של הנישום להעביר את המחלוקת צעד אחד קדימה, היה ויידרש, לבית המשפט המחוזי.
כמובן ששלב ההשגה, כמו שלב הדיון הראשוני של השומה, יכול להסתיים אם בקבלת עמדת הנישום, אם בפשרה ואם בהחלטה של מפקח מס הכנסה הדוחה את הטענות ומוציא שומה "09" עליה ניתן להגיש ערעור בפני בית המשפט.
 

ככלל על הנישום לשאוף לפתור את המחלוקת מחוץ לכותלי ביהמ"ש

במסגרת הדיונים השומתים, אם שלב א ואם שלב ההשגה, על הנישום, לגישתנו, לעשות כל שניתן מתוך מטרה להביא לידי סיום המחלוקת בכותלי מס הכנסה, ולהימנע מהמשך התנהלות בפני בית המשפט. לטובת האמור, על הנישום להילחם בכל האמצעים העומדים בפניו. וזאת בין השאר באמצעות מפגשים עם המפקח המטפל בתיק בניסיון לשכנע אותו, המצאת תצהירים, חוות דעת, פסיקה, או כל נתון אחר העשוי לקדם את התיק לכדי סיום. היה והאמור לא צולח – אף לבקש , טרם קבלת החלטה של המפקח, לקיים שיחה עם סגן פקיד השומה ו/או פקיד השומה ו/או לקיים שיחה עם הרפרנט המשפטי ו/או המקצועי. הכול ברמה הבונה, והכל ללא אמוציות, מתוך שאיפה להביא את הצדדים לידי הבנה. אל לו לנישום למהר ולקבל העדר הסכמה והוצאת החלטה הדוחה את השגתו. עליו לפעול במרץ מול כל הגורמים בתוך מס הכנסה, בניסיון לפתור שם את הבעיה. פתרון הבעיה בתוך כותלי מס הכנסה יביא , ברוב המכריע של המקרים, לפתרון טוב מזה אותו יוכל הנישום לקבל היה ויגיע עם המחלוקת לבית המשפטי.
אין כותב שורות אלה מפקפק בסמכות בית המשפט, וביכולת לפתור את הבעיה במסגרת ערעור מס הכנסה אשר יתנהל בפני בית המשפט המחוזי. אולם ניסיון של 30 שנה מלמדנו כי ברוב המכריע של המקרים – יש לעשות את המקסימום לטובת סיום המחלוקת בכותלי מס הכנסה, כמתואר. כמובן שלפעמים המחלוקת היא עקרונית מאוד, משפטית מאוד, כזו המחייבת הכרעה שיפוטית והיה וזה מה שיידרש – זה מה שנכון יהיה לבצע. אולם, כאמור, כל מקרה לגופו וכל מחלוקת מחייבת את "התרופה" וה"טיפול" שלה, כאשר לנגד הנישום חייבת לעמוד החובה להתנהל "חכם" ולא צודק", ובפועל היה ואותו נישום יהיה מיוצג על ידי מי שבקיא ומנוסה, יוכל הוא להעריך נכונה את הצפוי, ובהתאם לקבל את ההחלטה על כמה נכון יהיה למתוח את הכבל.   
כותב שורות אלה, אשר ייצג את משרד האוצר - ע"פ 13 שנה ובפועל טיפל ומטפל ביחד עם צוות משרדנו המורכב מעו"ד, רו"ח ויועצי מס במאות רבות של מיקרים, מודע לכך, כי המטרה היא בסופו של יום לסיים את המחלוקת עבור האזרח במינימום עלות ובמינימום נזק.
על עוה"ד לעשות כל שניתן לטובת סיום המחלוקת בדרכי נועם, מחוץ לכותלי בית משפט, וניסיוננו מלמד, כי בפועל, הרוב המכריע של המחלוקת אכן מסתיים בדרך של הסכם שומה. זו המטרה, זו השאיפה, סיום המחלוקת בפשרה ייחסוך לנישום עוגמת נפש, הליכי משפט ארוכים ומרובים. בדר"כ, במסגרת פשרה ניתן יהיה ל"לקנות" סיכון גדול הנגזר מהליך משפטי מורכב, במסגרתו מס הכנסה ינסה לדרוש את המקסימום .
לאור זאת, הניסיון מלמד כי נכון יהיה לנישום לנתב את המחלוקת לידיים מקצועיות, אשר ידעו להתנהל מול מס הכנסה, ידעו להראות למפקח כי לפחות לעניין חלק משמעותי מהטענות, יש בנמצא בסיס. ומשכך, גם לרשות המס האינטרס לסיים את הפרשה באופן המתיישבת עם אינטרס שני הצדדים.
יש לקחת בחשבון כי בסופו של יום גם רשות המס מעוניינת בדר"כ לסיים את המחלוקות בפשרה, שכן כל התנהלת בפני בית משפט עלולה לגזול זמן רב, תעכב את הגביה בפועל ובנוסף, יש בה כדי לייצר במקרים מסוימים תקדימים בעיתיים להם עלולה להיות השלכה רוחבית העלולה להשפיע על נישומים רבים ואולי גם לפגוע קשות בקופת המדינה. יתרה מזאת, בחלק גדול של המקרים גם בית המשפט שישמע את התיק, ימליץ לצדדים לחזור לשולחן הדיונים בניסיון לסיים את המחלוקת בדרכי נועם, כך שאם ניתן לחסוך פעימה זו ולהביא לידי סיום המחלוקת בשלב השומתי, כדי לעשות כן.
מפקחי המס, בסופו של יום, הינם ממלכתיים, המטרה שלהם היא לא להילחם בכל מחיר. התפקיד שלהם הוא לשמור על קופת המדינה בהגינות ובתום לב, כמו גם, החובה לדרוש מס אמת, לא פחות ולא יותר. כל אלה, בשורה התחתונה, מביאים לידי סיום מרבית המחלוקות עם רשויות המס, המגלה ממלכתיות והגינות רבה – בדרך של פשרה, כבר במסגרת הדיונים השומתים.
מטבע הדברים, לטובת פשרה ראויה, נכון יהיה להתנהל חכם, מקצועי ומדויק, והכול בהישען על פסיקה עדכנית ועוד. שילוב של כל אלה במסגרת הטיפול במחלוקת יביאו את התוצאה המיוחלת. הדרך לפשרה ראויה אפשרית בהחלט והתנהלות מקצועית גם צפויה להביא זאת לרווחת כל המעורבים. 
 
לסיכום, אין מקום "להילחץ" ממצב בו רשות המס מזמינה את הנישום לדיון שומה. יש לקחת בחשבון כי רשות המס ממלכתית, המטרה שלה היא להגיע לפתרון הוגן וכי התנהלות נכונה גם תביא לפתרון הוגן המתיישב עם האינטרס של המעורבים.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.