מאת:

הכנה לחקירה פלילית

בכל מדינה מתוקנת, דוגמת מדינתנו, יש בנמצא מגוון רחב של גופים אשר תפקידם הוא לחקור ולסייע באכיפת החוק ובראשם משטרת ישראל.
לצד משטרת ישראל ישנם גופים חוקרים נוספים אשר גם להם סמכויות רבות של מעצר, חיפוש, חקירות, הגשת כתבי אישום ועוד, כמו למשל - מחלקת חקירות מס הכנסה, מחלקת חקירות מע"מ, מחלקת חקירות - הרשות לניירות ערך, לה"ב 433 ועוד גופים חוקרים. חוקרים אלה מנוסים, מקצוענים, ידענים וכאלה היודעים לבצע את מלאכתם בתבונה ובתחכום רב, כך שחובה להתייחס אל החוקרים בכל הכבוד שרק ניתן ומתוך הבנה כי אלה חיים את עולם החקירות וכי אותם חוקרים נמדדים, בין השאר, ביכולת שלהם, להוציא את האמת לאור ובלהרשיע את העבריינים.
החקירה ו/או המעצר של החשוד עלולה לפרוץ באופן ספונטאני ולא מתוכנן, עקב אירועים בשטח וחשיפה של ראיות ו/או עובדות ו/או אירועים, כמו לדוגמה - אדם שנתפס כמי שלכאורה מכר סמים ו/או אדם אשר נתפס לכאורה כמי ביצע עבירת אלימות ו/או אדם אשר נתפס כמי שלכאורה בצע עבירת תנועה ו/או אדם אשר לכאורה נתפס כמי שביצע עבירת מין כזו או אחרת ו/או אדם אשר נתפס כמי שלכאורה ביצע פעולה של גניבה ועודו ועוד. אלה הם אירועים נקודתיים, אשר אינם מושתתים על חקירה מוקדמת, אלא אירועים מתפתחים, אשר הזניקו במקום את הגוף החוקר, את משטרת ישראל וזו מבינה כי לכאורה בוצעה עבירה ומשכך מבקשת היא לנקוט במיידי פעולות חקירה כנגד החשוד.
באותה מידה יש בנמצא מצבים אחרים בהם מגיע לגוף החוקר, כמו משטרת ישראל, מידע כזה או אחר. בנסיבות שכאלה יתכן כי המשטרה תבצע חקירה סמויה, תבדוק את החשד, תאסוף נתונים, תתשאל אנשים, תבצע פעולות של מעקב ו/או פעולות אחרות ורק לאחר שהיא רואה כי אכן יש לה ראיות לכאורה כנגד החשוד – תצא היא בחקירה גלויה כנגד הגורם החשוד.
בהקשר זה חשוב להדגיש כי לרשויות אכיפת החוק, למשטרת ישראל ולגופים חקירתיים אחרים סמכויות רבות והאחריות הרובצת עליהם היא גדולה.

חוקרים אלה, הינם למעשה עובדי מדינה ומשכך עליהם לפעול בממלכתיות.
המשמעות היא כי אותם גופים חוקרים, אשר אומנותם היא ביכולת החקירה - אמורים לפעול לטובת הציבור ומשכך הם לא אמורים לעצור או לחקור אנשים אלא אם יש בנמצא ראיות ולו לכאורה כי בוצעה עבירה.
כלומר צריך להיות לגוף החוקר קצה חוט בנוגע למעורבת אפשרית של חשוד כזה או אחר בטרם הם יחקרו או יעצרו אותו.

הגוף החוקר, כמו משטרת ישראל - לא רשאי סתם לבצע הליכים של מעצר או חיפוש ובפועל היה וגוף חוקר מפעיל את סמכותו מבלי שתהא לו סיבה שבדין, אזי הגוף החוקר עצמו נחשף למעשה לעוולה, משמע - לכאורה ניתן, בין השאר, לתבוע את הגוף החוקר על כך שהוא הפעיל את סמכותו שלא כדין ומכאן למעשה נובעת הזהירות של הגוף החוקר, שלא לעצור, שלא לנקוט בהליכי חקירה כנגד אנשים אקראיים אלא כנגד מי שלכאורה בוצעה עבירה ואכן המשטרה עושה את הכול בכדי לא להיחשף לטענות משפטיות באשר לעתם החלטתה לחקור.
מה שברור הוא כי בכל מקרה בו משטרת ישראל ו/או גוף אחד - דוגמת חקירות מס הכנסה, מבקשים לחקור אדם, אם באופן מתוכנן ו/או באם לא מתוכנן, על הנחקר תחילה להבין האם הוא עומד להיחקר כחשוד או כמי שאמור להעיד כנגד אחר, משמע - האם הוא אמור למסור עדות כנגד אחר או שמא הוא אמור להיחקר כחשוד – תחת אזהרה. יש חשיבות להבין מראש את אופי החקירה שכן בהתאם לאופי החקירה - נגזרות הזכויות של הנחקר.
מה שברור הוא כי כל מי שמוזמן לחקירה, אם כחשוד ואם כעד, טוב ייעשה באם יקבל ייעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בדין הפלילי, שכן לכל מילה הנאמרת על ידו בשלב החקירה חשיבות מכרעת ובפעול, יש הטוענים כי האויב מספר אחד של הנחקר בתחילת חקירתו הינו הוא עצמו – הנאמר על ידו וכי כל אמירה שלו עלולה לשמש ראיה העלולה להפליל אותו במעלה הדרך ומכאן בא הצורך לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד מומחה בדין הפלילי.
היה ופלוני מוזמן לחקירה לטובת מסירת עדות בלבד, אזי החוקרים יבהירו לו כי זה המצב ובנסיבות שכאלה לכאורה אותו נחקר לא יכול לשמור על זכות השתיקה, בכפוף לחריגים ועליו לענות על שאלות שישאל. יחד עם זאת, על הנחקר  להבין  כי הוא יכול לשמור על זכות השתיקה במקרים ייחודים כמו למשל אם יש בנמצא עילה לחיסיון עו"ד – לקוח ו/או אם יש בנמצא חשש מפני הפללה עצמית.

בנסיבות בהן יש בנמצא עילה שכזו, במסגרת מסירת העדות, אזי יכול הנחקר שלא להשיב על שאלות ולטעון את הטעם לסירובו והיה ובכל זאת יידרש לענות – החוק מתייחס לכך ספציפית ומגביל את יכולת השימוש במידע שכזה .

יתרה מזאת על הנחקר, כמי שמוסר עדות "בלבד" להבין כי בכל רגע נתון הגוף החוקר יכול לשנות את סטטוס החקירה ולהבהיר לו כי מאותה נקודה הוא נחקר "תחת אזהרה" כחשוב בביצוע עבירה, מה שלמעשה מכניס אותו לקטגוריה אחרת, הרבה יותר בעייתי, למעשה הוא הופך לחשוד בביצוע העבירה והחקירה תתמקד בניסיון להוכיח את מעורבותו בעבירה הפלילית המיוחסת לו .
כך יוצא כי היה ופלוני נחקר כחשוד בביצוע עבירה, אם מתחילת החקירה ואם בהמשך למתן "עדות", על החוקר להבהיר לנחקר במיידי כי הוא נחקר "תחת אזהרה"  כחשוד בביצוע עבירה, להבהיר לנחקר בגין אילו עבירות הוא חשוד - סמים, מס, אלימות שוחד או כל עבירה פלילית אחרת. כמו כן על החוקר להבהיר לנחקר כי כל שיאמר על ידו עלול לשמש כראיה לחובות וכי מותר לו, לנחקר, לשמור על זכות השתיקה.

בנוסף, על החוקר להבהיר לנחקר תחת אזהרה כי יש לו זכות להיוועץ בעורך דין.
בנסיבות שכאלה, יאמר, ללא כחל וסרק, כי על הנחקר לעצור, לא לענות על שאלות ולדרוש לראות עו"ד המתמחה בדין הפלילי וזאת בטרם יענה על שאלות. על הנחקר תחת אזהרה לעשות זאת - לא בגלל שהוא אשם, לא בגלל שהוא חושש למסור גריסה, אלא בשל גודל המעמד.

עצם הבקשה להזמין עו"ד בטרם החשוד ידבר וימשיך להיחקר, אינה מחשידה, אינה פוגעת ואינה מחשידה והיה ויאמר לו לנחקר כי זה המצב, משמע – היה ויאמר וכי עצם בקשתו לראות עו"ד מלמדת על כך שיש לו מה להסתיר ושזה רק מחשיד- הרי שמדובר בטכניקת חקירה מוכרת, אשר מטרתה היא לנסות ולגרום לנחקר למסור גרסה מידית .

הנאמר בחקירה תחת אזהרה יכול להוות בסיס להרשעה בפלילים וכל שיאמר בהודעה עלול לגבור על כל מה שהחשוד יומר בעתיד כנאשם בפני בית משפט, היה ויוגש כתב אישום. כך שאם בחקירתו בכתב הוא יומר כי ביצע עבירה או שאפילו ישתמע מהודעתו כי הוא ביצע עבירה אותה הוא לא ביצע (לדוגמא בלבד), אזי גם אם על דוכן העדים הוא יעיד ההפך, בית המשפט עלול להרשיעו בדרך של העדפת העדות הכתובה על פני עדותו שבע"פ.
 
מכאן, יש חשיבות מכרעת להליך בחקירה. על הנחקר להיות מאוד מדויק. על הנחקר להבין את גודל המעמד, את חשיבות הנאמר על ידו, את המשקל המשפטי של כל אמירה, להבין הייטב מה מרכיבי העבירה אותם יבקשו להוכיח, עליו להבין מה הן שיטות החקירה העלולות להטעות אותו, עליו להבין כי עליו לקרוא הייטב את העדות שתימסר על ידו בטרם יחתום ובעיקר, עליו להבין כי יש טכניקות חקירה רבות אשר כל מטרתן היא לנסות ולגרום לו למסור הודאה בביצוע עבירה, עליו להבין כי הנטל להוכיח את ביצוע העבירה היא על המדינה והחוקרים ולא להיפך, עליו להבין כי על המדינה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי בוצע עבירה, עליו להבין כי גם אם יגידו לו "שמע, שמוליק סיפר לנו כי אתה זה שעשית את המעשה", הרי שעדין מדובר בטכניקת חקירה לגיטימית, גם אם "שמוליק" לא אמר דבר.
יוצא כי על הנחקר להתנהל ולהיחקר על סמך אסטרטגיה משפטית מנצחת. כל סטייה מהאמור עלולה להסב נזק בלתי הפיך ועל הלקוח להפנים זאת ולפעול בהתאם ובמיידי.  
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.