מאת:

לשון הרע ברשת החברתית - מה ניתן לעשות?

רשתות חברתיות הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, וכך גם מדיות אלקטרוניות – פחות עיתונות כתובה ויותר עיתונות אלקטרונית, כמו גם אין ספור אפליקציות אשר באמצעותן ניתן להפיץ מידע, נתונים, תמונות, עמדות, השקפות ועוד ולהגיע בין רגע למיליוני אנשים וקהילות.
בעוד שבעבר כל העברת המידע והפצתו הייתה כרוכה בכתיבה, הדפסה, שליחה בדואר, הפצה וכדומה, הרי שנכון להיום ההפצה של המידע למיליונים של אנשים עשויה להתבצע בלחיצת כפתור, ללא כל קושי, ללא כל עלות וכל זאת, לפעמים, תוך ביצועה של עבירה בדבר הפצה של מידע לא נכון ו/או מידע פרטי ו/או מידע פוגעני אחר.
לצד זאת, יש בנמצא אין ספור אפליקציות המאפשרות לקהל הגולשים לעלות על הכתב את תגובתם לתמונות ו/או לפוסטים כאלה או אחרים, מה שבפני עצמו מביא לידי נגישות בין המגיב לבין קהל הגולשים, לשיח בין הגולשים, לתגובה על תגובה ובפועל לכדי אפשרות פגיעה באחר.

כך יוצא שנכון להיום הוצאת לשון הרע כלפי פלוני הפכה להיות מכת מדינה.

איך תדעו האם אתם מוציאים לשון הרע?

אנשים פשוט מגיבים להתנהלות רשתית ו/או להתנהלות אחרת, בדרך כלל בכתב ובחלק גדול של המקרים באופן ספונטאני, מבלי להשקיע מחשבה רבה ומבלי להבין את ההשלכות המשפטיות של המעשים שלהם, ומבלי להשקיע מחשבה בתוכן הדברים ו/או בעובדה לפיה ההפצה של נתון שגוי עלול לפגוע בשמו הטוב של פלוני ו/או במוניטין של העסק ו/או בגורמים אחרים.
לשון הרע לכאורה מקימה במיידי עילת תביעה כנגד המפיץ. בהקשר זה כולנו זוכרים כי "שם טוב יותר טוב משמן טוב" וכי יש בנמצא גופים, עסקים ופרטיים המודעים הייטב לנושא, רגישים מאוד לנכתב עליהם או בנוגע אליהם ומשכך לכל מילה מתפרסמת משקל סגולי רב ובעל השלכות כבדות משקל של ממש.
אנשים נוטים לגלוש להם ברשתות החברתיות ו/או באינטרנט ככלל, לראות פוסטים ו/או ידיעות ו/או מאמרים בנושאים שונים ופשוט להביע במיידי את שעל ליבם, ואין זה פלא כי אלה עושים כן בטרם קיבלו ייעוץ משפטי ו/או בטרם בדקו את העובדות העומדות מאחורי אמירתם ותחת זאת מפרסמים הם את שעל ליבם, מבלי להבין עד הסוף את המהות המשפטית העומדת מאחורי התנהלותם.
בחלק גדול של המקרים המופץ, מופץ בתום לב ובחלק אחר של המקרים, המופץ מופץ מתוך כוונת מכוון לפגוע בשמו הטוב של פלוני וזאת בעוד שידוע לכולנו כי הבטן הרכה של גורמים ועסקים רבים הינה שמם הטוב, כך שאין זה פלא כי פרסומים וכדומה עלולים עד מהרה להגיע לקהל יעד חשוב לנפגע ולהביא לידי פגיעה ממשית בשורה ארוכה של גורמים.
 

פיצוי ללא הוכחת נזק

לאור כל המתואר לעיל, חוק הוצאת לשון הרע קובע כי היה ופלוני מפרסם עובדות שגויות בנוגע לפלוני, הרי שאותו פלוני נפגע יכול לתבוע את זה שפגע בשמו הטוב, בכפוף למספר חריגים, ואף רשאי הוא לקבל פיצוי בגין עצם הפרסום השגוי ללא כל צורך בהוכחת נזק, כאשר הפיצוי הבסיסי בגין כל פרסום יכול לעמוד על סך של 50,000 ₪ והיה וזה נעשה בזדון – יכול הוא להגיע עד לכדי 100,000 ₪.
היה ויש באפשרותו של הנפגע להוכיח נזק העולה על סכומים אלה, כמו למשל ביטול עסקה, פיטורין, גרושים, ביטול התקשרות, פגיעה בדירוג האשראי, פגיעה בצבר הזמנות ועוד, אזי יכול הוא לתבוע את הנזק הממשי. כמובן שעל התובע בתביעה בגין הוצאת לשון הרע, להוכיח כי בוצע "פרסום" כנגדו ו"פרסום" כהגדרתו בחוק - מתקיים גם אם המידע מועבר לגורם אחד בלבד, מעבר לצד הנפגע.
 

הגנת "אמת דיברתי"

יתרה מזאת, לטובת הוכחת תביעה שכזו יש להראות כי הפרסום שגוי, משמע אין הוא מתיישב עם המציאות. משכך, רק טבעי הוא כי אחת מההגנות האפשריות כנגד טענה בדבר הוצאת לשון הרע, כקבוע בחוק הינה הטענה לפיה "אמת דיברתי", משמע, אם פלוני הגיב לפוסט וכתב כי כותב הפוסט הוא "רמאי", "גנב" וכדומה, אזי, בנסיבות בהן מוגשת נגדו תביעה לפי חוק הוצאת לשון הרע, הנתבע יכול לנסות ולהוכיח כי הפרסום הוא אמיתי, והיה ויש ביכולתו להוכיח לדוגמא כי אכן כתוב הפוסט "רמאי", אזי קמה לו הגנה המנטרלת את החשיפה העולה מהתביעה.
טענה לפיה "אמת דיברתי" הינה טענת הגנה מאוד שכיחה בהליכים דוגמת זה.
משכך ודווקא בשל אופייה של ההגנה המקובלת, על הגורם המושמץ, זה השוקל האם להגיש או לא להגיש תביעה בדבר הוצאת לשון הרע, לשקול היטב את צעדיו ולבחון הייטב עד כמה הוא רוצה להביא לידי מבחן את הפרסם המיוחס לו.
 

האם תמיד כדאי למי שנפגע מלשון הרע לתבוע?

לא אחת קורה כי נכון לו לנפגע שלא להילחם ולתת לפרסום לחלוף בהעדר תגובה, וזאת לא משום שהפרסום הוא נכון, אלא מין הטעם לפיו עצם ניהול ההליך המשפטי ועצם הניסון של הנתבע להוכיח כי הפרסום אמיתי ונכון הוא, עשוי הדבר להסב לתובע נזקים גדולים העולים על הפרסום המקורי וזאת משום שההליך המשפטי, ניהול המשפט, חקירת העדים, המצאת הראיות חשוף לציבור, הציבור ילמד על ההליך ובסופו של יום בחלק גדול של המקרים, מה שהציבור יזכור זה את ניסיון ההשמצה ולא את קו ההגנה ו/או את פסק הדין הקובע כי המפרסם עוול ו/או שגה וכי התובע צודק.
כמובן שכל מקרה לגופו ובכל מקרה יש לגבש את האסטרטגיה המתאימה.

מה שברור הוא כי אל למי מהצדדים לפעול מהבטן: על המפיץ מידע העלול פגוע באחר לשקול היטב את צעדיו, להיזהר מאוד בטרם ילחץ על הכפתור במחשב ובנוסף עליו לשאול את עצמו האם הוא רוצה להיות נתון לאותה חשיפה. באותה מידה, על הנפגע מהפרסום לשקול האם הוא מעדיף להתעלם ולהאמין כי ממילא "מחר כבר יעטפו עם העיתון את הדגים בשוק", או שמא נכון לו ברמה העקרונית לא לוותר, לתקוף במקצועיות משפטית את העוולה ובכך להביא לידי מיצוי הדין עם אותו גורם אשר פגע בשמו הטוב.
כמובן כי כל מערכת יחסים נבחנת בהתאם לאופייה, וכל הליך משפטי חייב להיבחן לטובת גיבוש אסטרטגיה מנצחת, כך שאם יש בנמצא גורם שלדוגמא דרך קבע משמיץ עסק או גורם אחר, הדרך היחידה, לא אחת לבלום את הפוגע מלעשות כן היא בדרך של מיצוי הדין, שהרי שתיקה והתעלמות חוזרת ונשנית רק תעודד את המפיץ להמשיך במחדליו ובהפצת מידע כוזב כנגד הנפגע.
תביעות בגין הוצאת לשון הרע מסווגות כתביעות מאוד טקטיות, המשלבות בקיאות משפטית ובקיאות בניהול הליכים משפטים חקירתיים. לפעמים היכולת להוכיח כי כזב הוא זה שפורסם קלה, ולפעמים יכולת ההוכחה סבוכה ואף כרוכה בהעדה של עדים וגורמים מקצועיים אחרים.
כמובן שאת מלחמותינו עלינו לבחור, יש מלחמות שנכון לנהל ויש כאלה שטעות לנהלן. יחד עם זאת, היה ונתבעת בטענה שפגעת באחר אזי, מחובתך להגן ו/או להתנהל בנחישות, בתבונה ובדרך אשר יש בה כדי לצמצם את החשיפה.
היה והנך שוקל לתבוע בגין פגיעה בשמך או בשם עסקך, אזי נכון יהיה לבחון את כל הפרמטרים, לראות האם זה המקרה המתאים לתביעה והיה וכן לעשות את הנדרש ולתבוע את המקסימום והכול מתוך הבנה כי גם להליך עצמו ולנלמד ממנו יש השלכות.
כמובן שיש גם לקחת בחשבון כי לפעמים הפרסום נעשה שלא בכתב אלא בע"פ, מה שמחייב חשיבה חקירתית, התנהלות חקירתית נבונה ולפעמים אף לפעול בתחבולה, בדרך של הקלטת המשמיץ עוד בטרם הוא מבין כי הנפגע אכן נפגע, ועוד בטרם הוא נזהר בלשונו ו/או חושש מתביעה, מה שאומר כי על הנפגע להתאפק, לקבל את הייעוץ הנדרש ולבנות את הבסיס העובדתי לתביעה ורק לאחר השלמת הבניה להוציא את המתחייב לאור. מה שברור הוא כי התחום מחייב התמקצעות של ממש כמו גם ניסיון בניהול הליכים שכאלה.
 
התנהלות מקצועית, המבוססת על החקיקה והפסיקה העדכנית, כמו גם על הליכים חקירתיים, תיעוד, איסוף ראיות ועוד, תביא את התוצאה האופטימאלית ותקנה עבורך את הייעוץ הטוב ביותר למקרה, לטובת הגשמת היעדים אשר הוגדרו.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.