4/7/2024
הוזמנת לחקירה פלילית? - כך תפעל
ישראלים רבים מוצאים את עצמם מוזמנים לחקירה פלילית. בחלק מהמקרים פשוט מתייצב אצלם שוטר ו/או גורם חקירתי אחר ודורש ו/או מבקש לזמנם לחקירה ובחלק אחר של המקרים יכולה להתקבל שיחת טלפון ו/או פניה בכתב בה נדרש פלוני להגיע לחקירה בפני משטרת ישראל ו/או גורם חקירתי אחר, דוגמת לה"ב 433, חקירות מס הכנסה, חקירות מע"מ ועוד.
כל פניה שכזו חייבת להיות מטופלת בצורה מקצועית ומדויקת שכן לכל חקירה פלילית השלכות פליליות משלה, אשר לפעמים עלולים להיות מאוד מורכבים ומאוד בעיתים.
קורה כי החקירה אליה מוזמן הנחקר באה בהמשך לחקירה סמויה, אשר בשלב מסוים הופכת להיות חקירה גלויה ובחלק אחר של המקרים קורה כי הזימון אינו מושתת על חקירה ממושכת, אלא כתוצאה מאירוע נקודתי כזה או אחר.
קורה כי הזימון לחקירה מהווה חלק מהליך חקירתי במסגרתו המשטרה הקדימה ופנתה לבית משפט לטובת קבלת צווים לחיפוש, מעצר ועוד ובאותם מקרים למעשה מתייצב הגוף החוקר במקום המגורים ו/או במקום העסק ומבצע שורה של חיפושים , תופס מחשבים ו/או פרטים אחרים המגובים בצווים של בית משפט ובהמשך נדרש הנחקר להתלוות לחוקרים ולהגיע עמם לחדר החקירות.
בהקשר זה חשוב לציין כי בחלק גדול של המקרים הנחקר מוזמן לטובת מתן עדות בלבד, משמע – אין הוא החשוד בביצוע העבירה אלא ככזה העשוי למסור עדות אשר יש בה כדי לסייע לגוף החוקר להוכיח את החשד אותו הם חוקרים ובחלק אחרת של המקרים עלול הגורם המוזמן להיות מוזמן לחקירה כחשוד בביצוע עבירה.
הניסיון מלמד כי בחלק גדול של המקרים המוזמן לא בהכרח מודע לטיב ו/או אופי הזימון ואף אין הוא בהכרח יודע בגין מה הוא זומן לחקירה וזאת על מנת לאפשר לחוקרים לחקור את הנחקר באופן ספונטאני עד כמה שניתן , מבלי שזה יספיק להתכונן לחקירה ומבלי שהוא יוכל לתכנן את התכנים עליהם הוא מתכוון לדבר או לא לדבר .
ע"פ סידרי הדין הפלילי והחוקים הרלוונטיים, כאשר פלוני מוזמן לחקירה לטובת מתן עדות בלבד, אזי על החוקר להבהיר לו את סטטוס החקירה ומעמדו. במקרה שכזה החוקר יבהיר לעד כי הוא לא נחקר כחשוד, אלא לטובת מתן עדות.
בנסיבות שכאלה, למעשה, העד אמור לענות על כל השאלות הנשאלות ואין הוא יכול שלא לענות על השאלות , אלא אם מתעורר חשד לפיו התשובה שייתן עלולה להפליל אותו – במקרה שכזה הנחקר יכול לדרוש לשמור על זכות השתיקה בטענה לחשש מפני הפללה עצמית.
כמו כן יש עוד מס' מצבים בהם עד רשאי שלא לענות על שאלות, לדוגמא במצב בו יש בנמצא חובה חיסיון, לדוגמא במקרה בו קיים חיסיון עו"ד – לקוח והעו"ד נשאל לעניין נושאים הקשורים ללקוח שבטיפולו – אז למעשה חייב העו"ד להבהיר כי הוא מנוע מלהעביר מידע לאור החיסיון וחובת הסודיות החלה עליו כלפי הלקוח, אלא אם הלקוח יסכים לוותר על הזכות האמורה.
בכל הקשור לחקירת עדים, יש לזכור כי הגוף החוקר רשאי תוך כדי חקירה, בכל שלב, להמיר את העדות ה-"פשוטה" לחקירה תחת אזהרה, משמע, לעצור את העדות, להבהיר לנחקר כי הוא עתה חשוד בביצוע עבירה ומשכך מאותו רגע הוא נחקר תחת אזהרה וכי כל שיאמר על ידו עלול לשמש לחובתו ומשכך הוא , החשוד, רשאי לשמור על זכות השתיקה.
באותה מידה, היה ופלוני מוזמן לעדות כחשוד, משמע, מוזמן לחקירה תחת אזהרה, אזי על החוקר לידע את הנחקר כי הוא נחקר תחת אזהרה, להבהיר לו מה הסעיפים בגינם הוא נחשד, להבהיר לו כי מותר לו לשמור על זכות השתיקה ואף לאפשר לחשוד להיוועץ בעו"ד.
במקרה שכזה בו נחקר נחקר כחשוד בביצוע עבירה רשאי הוא על פי דין לשמור על זכות השתיקה ולא לענות על שאלות, אולם יש לקחת בחשבון כי עצם שמירה על זכות השתיקה עלולה לתמוך בראיות אחרות הפועלות לחובתו.
כך יוצא כי למעשה כל המזומן לחקירה, טוב יעשה באם יפעל במיידי לטובת קבלת ייעוץ משפטי במטרה לגבש אסטרטגיה ו/או לטובת הבנת הזכויות וקבלת החלטה בנוגע לאופן ההתנהלות.
על המזומן לחקירה להבין מה הסטטוס שלו בעת החקירה, האם הוא רשאי או לא רשאי לשמור על זכות השתיקה, עליו להבין מה החשיפות שלו והאם גם כעד ישנם תחומים החושפים אותו לביצוע עבירה, כך שהיה וישאל בעניין החושף אותו פלילית, יוכל הוא לבקש לשמור על זכות השתיקה.
באותה מידה, גורם המוזמן לחקירה תחת אזהרה כחשוד צריך לקבל החלטה האם הוא משתף פעולה עם החוקרים, האם הוא מבהיר את גרסתו ומפרט אותה ו/או האם הוא נמנע מלמסור גרסה ולשמור על זכות השתיקה.
באותה מידה אותו נחקר תחת אזהרה יכול לקבל החלטה לעניין התכנים אותם הוא מוכן למסור ותכנים לגביהם הוא מבקש לשמור על זכות השתיקה, לקבל החלטה האם בכוונתו לחשוף אליבי ו/או לחשוף מידע בנוגע למעורבים אחרים ו/או להדגיש סוגיות ו/או נושאים אשר יש בהם כדי ללמד את הגוף החוקר כי הוא לא אשם בביצוע העבירה אלא גורמים אחרים.
באופן כללי, בחלק גדול של המקרים נכון וראוי מצד הגורם הנחקר תחת אזהרה למסור את גרסתו ולוותר על זכות השתיקה וזאת כמובן בהנחה כי אין בגרסה כדי להפליל אותו. משמע, היה ופלוני מוזמן לחקירה כחשוד בעוד הוא לא זה שביצע עבירה, אזי בדר"כ אין ולא צריכה להיות מניעה מצידו לחשוף את גרסתו וזאת על מנת להסיר כל חשד באשר למעורבות שלו.
מטבע הדברים שמירה על זכות השתיקה עלולה לעורר את חשד החוקרים ואף, כאמור, לחזק את הראיות האחרות שימצאו כנגדו, ככול שימצאו כאלה.
עוד יש לזכור כי לעדויות הנמסרות בשעת החקירה משמעות מרחיקת לכת, שכן כל הנאמר בשלב החקירה, אם כעדות ואם בחקירה תחת אזהרה, עלול לשמש לחובת הנחקר, כך שבהסתמך על הדברים שיכתבו ניתן יהיה לקבל החלטות מרחיקות לכת בנוגע להגשה או אי הגשה של כתב אישום.
יתרה מזאת, היה והנחקר יוזמן לעדות בפני בית המשפט וזו לא תתיישב עם העדות הכתובה, אותה גבו מהנחקר בשלבים ראשונים של החקירה, אז יש בנמצא אפשרות לפיה בית המשפט יעדיף את העדות הכתובה על פני העדות שתימסר בעל פה. משמע – היה ולדוגמא נחקר יודה בביצוע עבירה בשלב החקירה ובמעלה הדרך, במסגרת ההליך בפני בית המשפט, יחליט הוא לשנות את גרסתו, אזי בית המשפט יכול להעדיף את העדות בכתב על פני זו שנאמרה בעל פה ואף להרשיע את הנאשם על סמך העדות הכתובה הנוגדת את העדות שבעל פה.
בשורה התחתונה ומבלי להאריך בדברים, ברור וגלוי הוא כי לכל חקירה משמעות מרחיקת לכת.
יש בעדות הניתנת כדי להכריע את הכף, לזכות, להרשיע, להפליל ועוד ועוד.
לעדות יש משקל וחשיבת משפטית ראייתית קריטית וכך יש להתייחס אליה.
משכך, יש לייחס לכל זימון לחקירה חשיבת על. אין כל מקום שלא ליתן לה את הדעת ומשכך יש בנמצא חשיבות מכרעת להגיע לכל עדות מוכן משפטית ,לדעת מה הזכויות והחובות, להיות מגובש , להחליט מראש מה לחשוף ומה לא לחשוף, להבין היכן המורכבות והיכן הבעיות, מה נכון להדגיש ומתי נכון לשמור על זכות השתיקה. לכל מילה משמעות קריטית.
אשר על כן, יש בנמצא חשיבות להיוועץ בעו"ד פלילי בטרם מתקדמת החקירה, לדרוש מהחוקרים מפגש עם עו"ד, לעמוד על הזכות לראות עו"ד ולהימנע מכל פעולה טרם מפגש עם עו"ד וזאת גם אם הנחקר מודע לכך כי לא בוצעה על ידו כל עבירה וכי אין לו מה להסתיר.
עצם דרישה לפגוש עו"ד אינה מערערת את הזכאות ואינה מטילה דופי בנחקר. הנחקר חייב לעמוד על זכותו .
לכך יש להוסיף כי בסופו של יום כל הליך פלילי מטיל את חובת הראיה על המדינה ומשכך המדינה היא זו אשר אמורה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי בוצעה עבירה.
בחלק נכבד כל המקרים הראיות המרשיעות את הנחקר ומביאות לידי גזר דין ולא אחת לידי מאסר בפועל, מתאפשרת עקב העדות הראשונית שניתנה על ידי הנחקר, אם תחת אזהרה ואם בדרך אחרת. לאמירות של הנחקר השלכות בלתי חוזרות וגם אם בהמשך הוא יבין כי טעה, כי לא הדגיש דברים מסוימים, כי נכון היה לשתוק, כי נכון היה לחשוף עובדות אחרות ו/או כי נכון היה להציף את טענת האליבי ו/או כל טענה רלוונטית אחרת וכי האמור לא נעשה – אזי יתכן שיש בכך כדי להרשיעו. יוצא כי האסטרטגיה המשפטית קריטית.
מעבר לכך, הניסיון מלמד כי בחלק גדול של המקרים – הסכנה הגדולה של החשוד היא הוא עצמו, הדברים שהוא עצמו יחשוף, תחת שמירה על זכות השתיקה. בחלק גדול של המקרים, הימנעות החשוד מלשמור על זכות השתיקה היא זו שמרשיעה אותו בסופו של תהליך והאמור נכון להאשמות בכל סוגי העבירות, במיוחד הכלכליות, אך לא רק.
יש לקחת בחשבון כי הגופים החוקרים מקצוענים.
אלה חכמים, מנוסים, מקצועיים, ידענים וטכניקת חקירה זו המקצוע שלהם.
לאלה טכניקות חקירה, שיטות חקירה ואמצעים רבים אשר יש בהם כדי לעזור להם להוציא מהנחקר את שהנחקר לא תכנן להוציא.
באותה מידה לחוקרים הניסיון והידע להתנהל חקירתית בדרך מקצועית, באופן אשר יכול לגרום לנחקר למסור הודאה מפלילה, גם אם הוא לא תיכנן לחשוף עובדות שהמדינה והגוף החוקר לא יכולים היו לדעת באם הנחקר לא היה חושף.
בסופו של יום החוק קובע כי מי שצריך להוכיח את דבר קיומה של עבירה זו המדינה, כך שאם החשוד לא חשף מידע ולגוף החוקר אין יכולת להוכיח מעל לכל ספק סביר כי בוצעה עבירה, אזי לא ניתן יהיה להרשיע את הנחקר.
היה והנחקר מסר הודאה בדבר ביצוע עבירה, ניתן יהיה להרשיעו באמצעות סיוע ראייתי קל וזאת גם אם אין בנמצא ראיות ממשיות נוספות.
כך יוצא כי לשלב החקירתי השלכות כבדות משקל , מה שמחייב את הנחקר, כמה שיותר מהר לפנות לעו"ד פלילי , להימנע ממסירת מידע בטרם הוא נועץ בעו"ד פלילי ורק לאחר שהוא מבין את מצבו, מבין את זכויותיו, מודע למצבו – אז ורק אז נכון יהיה להיכנס לחדר החקירות .
עו"ד המתמחה בדין הפלילי ידע להזהיר את הלקוח מפני טכניקות חקירה, ידע להגיד ללקוח בדיוק מה החשיפות, ידע להבהיר לו האם נכון לו לנחקר לדבר או לשמור על זכות השתיקה ועוד ועוד.
עו"ד המתמחה בדין הפלילי אשר לו ניסיון ידע במהירות להבין את טיב הראיות ואופן ההתנהלות ובהתאם להבהיר ללקוח כיצד עליו לנהוג.
יש לזכור כי היה ונמסרת עדות , אין בנמצא דרך חזרה. היכולת לחזור מהודאה בדבר ביצוע עבירה שואפת לאפס. כל מילה וכל אמירה עלולה להכריעה את גורל התיק. היכולת של הנחקר להדגיש עובדות ו/או למלא פיו מים קריטית.
לאור האמור ברור וגלוי הוא כי הנחקר חייב להבהיר לחוקרים הנכבדים, אשר להם מלאכה לא פשוטה ואשר משימתם היא לחשוף את האמת, כי לא ידברו בטרם יראו את עוה"ד המתמחה בדין הפלילי מטעמם ורק לאחר שינתחו את מצבם עם אותו עו"ד , אשר לו מוקנית חובת חיסיון, ניתן יהיה לקבל החלטות בנוגע להמשך ההתנהלות.
בסופו של יום, החוקר אמור לחשוף את האמת. החוקר אמור לאתר ראיות, לרבות עדויות העולות מחקירות, באמצעותם הוא יוכל להוכיח מעל לכל ספק סביר כי אכן בוצעה עבירה . זה היעד של החוקר והחוקר, במגבלות החוק ועל סמך ניסיון רב, יפעל לטובת הוכחת האמור.
הנחקר מאידך, חייב, באמצעות עו"ד המתמחה בדין הפלילי להבין את הסיטואציה, להבין כי יש טכניקות חקירה רבות העלולות להיות מופעלות בעניינו וכי בסופו של יום הנטל להוכיח את דבר ביצוע העבירה רובץ על שכם החוקרים ורק אם אלה יעמדו בנטל, אז ורק אז יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
משהוגש כתב אישום יחל הליך פלילי, במסגרתו הפרקליט מטעם המדינה יתבקש לשכנע את בית המשפט מעל לכל ספק סביר כי בוצעה עבירה ולטובת העניין יוכל הוא להשתמש בעדויות הכתובות וזאת גם אם הנאשם יעמוד על דוכן העדים וישמור על זכות השתיקה ו/או ימסור גרסה הפוכה מזו שנמסרה בחקירה.
העדות הספונטאני עליה הוא חתם הנאשם בשעת החקרה עלולה לגבור על העדות בפני בית המשפט ובית המשפט בדרך כלל יעדיף את החקירה הכתובה על פני עדות שנמסרה על ידי הנאשם לאחר שחשב על המקרה, הבין את מצבו, הבין את החשיפה, הבין את הבעיה ועוד.
על סמך כל האמור יודגש, כי כל המוזמן לחקירה פלילית, טוב יעשה באם יקבל יעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בדין הפלילי וימנע ממסירת עדות ו/או כל ראיה ו/או כל גרסה בטרם יעשה כן.