מאת:

תיקון הצהרת הון כאן ועכשיו

רשות המיסים רשאית לדרוש מכל אזרח במדינת ישראל המצאה של מסמך הצהרת הון, וזאת לטובת בחינת היקף נכסיו. מה ניתן לעשות במידה וישנו "נכס שחור" ומדוע פעולה יזומה מצד התושב עוד בטרם המדינה הגיע לאזרח, עשויה להביא לידי פתרון מהיר? 
 

טופס הצהרת הון

טופס הצהרת הון הינו מסמך משפטי/חשבונאי מהותי. הלכה למעשה, רשות המיסים רשאית לדרוש מכל אזרח במדינת ישראל המצאה של מסמך שכזה, וזאת לטובת בחינת היקף נכסיו, סבירות הכנסתו וכדומה.
לרשות קיימת סמכות לדרוש זאת מכל תושב במדינת ישראל, וזה האחרון חייב להעביר למדינה דו"ח מפורט שכזה במסגרת פרקי הזמן הנקבעים על ידי רשות המס.
הצהרת ההון מתייחסת ליום ספציפי, למשל 31/12/23, באשר לגביו על התושב לכתוב בדיוק מה הנכסים אשר היו בבעלותו באותו יום בארץ ובעולם ובכלל זאת נדל"ן, חשבונות בנק, קריפטו  וכדומה וכן את כלל ההתחייבויות שלו, כך שבסופו של יום המדינה, בהסתמך על הצהרת ההון, עשויה לדעת מה למעשה שווי ההון האישי של אותו אזרח.
בפועל מס הכנסה נוהג לבקש מתושבים להמציא הצהרת הון אחת לכחמש שנים, כך שלמעשה תיווצר סיטואציה המאפשרת למס הכנסה לבחון בכמה ההון גדל במהלך התקופה, שאמורה לשקף את העודפים של התושב, משמע, הגדילה בהון מתאפשרת לאחר שהתושב שילם את הוצאות המחיה שלו מתוך ההכנסות שלו בתקופת ההשוואה, לרבות הוצאות חריגות אחרות, כך שהפער אמור לשקף את ה"שומנים".
 

השוואת הון

המשמעות היא כי באמצעות עריכת השוואת הון יכול מס הכנסה לבחון את סבירות ההכנסה של האזרח בתקופת ההשוואה, ולוודא כי יש התאמה בין ההכנסות שהוצהרו במהלך תקופת ההשוואה לבין הגדילה. היה ואין בנמצא התאמה, אזי מס הכנסה ידרוש מהתושב הסברים באשר לגדילה בהון, והתושב יצרך להראות כי יש לו הסברים לפערים, בדומה למתנות, ירושות, תשלומי פיצוי מחברות ביטוח ועוד.
היה והנישום לא יוכל להסביר את הפערים בגדילה בהון, אזי מס הכנסה יניח כי למעשה מקור הצמיחה הינו בהון שחור ומשכך יוכל הוא לשום את הנישום ולחייב אותו במס בגין הגדילה הלא מוסברת, מה שעלול להשפיע גם על חבויות על פי חוק מע"מ, ביטוח לאומי וכדומה.
מצב דברים זה מחייב דיוק ועשייה מקצועית של ממש בעת עריכת הצהרת ההון בכלל, והצהרת ההון הראשונה בפרט. הצהרת ההון הראשונה היא למעשה העוגן אשר בהישען עליו יבחנו ההצהרות האחרות והגידול בהון בשנים שיביאו לאחר הצהרת הראשונה, וזאת למרות שגם אמיתות הצהרת ההון הראשונה עשויה להיבחן.
מטעם זה חשוב כי שעה בה נדרשת הגשה ראשונה של הצהרת הון על התושב לכלול במסגרתה את כל הנסים שבבעלותו ללא יוצא מהכלל וללא טעויות, ובכלל זה לכלול נכסים עסקים ונכסים פרטים, כמו נדל"ן, פיקדונות, זכויות סוציאליות, קריפטו, הלוואות שנתנו, תכשיטים, מזומנים שבביתו וכל נכס אחר, כך שההון הראשוני אותו הוא מציג בשקיפות במסגרת הצהרת ההון ישקף במדויק את הונו, מה שינטרל בעיות במעלה הדרך.
כמובן כי בעת השוואת הון, מס הכנסה יבקש לבדוק מה סך כל ההכנסות שדווחו על ידי התושב בתקופת ההשוואה, יבחן מה הוצאות המחייה של הנישום בתקופת ההשוואה בהסתמך על רמת החיים שלו, גודל המשפחה ועוד, ובהישען על כל אלה ומרכיבים אחרים יוכל הוא לבחון עד כמה יש התאמה בין ההכנסות שדווחו לבין הגדילה בהון, ככול שהייתה גדילה שכזו, מה שמחזק את הצורך להתנהל בשקיפות ולהבטיח חשיפה מלאה של כלל הנכסים של התושב, בישראל ומחוצה לה, נכסים מוחשיים ונחסים בלתי מוחשיים.
היה והתושב שכח לכלול נכסים כאלה ואחרים במסגרת הצהרת ההון עלולה להיווצר בעיה, אם כי יש בנמצא אפשרות לתקן את הצהרת ההון המקורית וזאת הן בשלב הדיונים בפני מס הכנסה ואפילו בפני הערכאות, במסגרת ערעור מס הכנסה, אולם בנסיבות שכאלה ידרשו הסברים רבים למחדל המקורי ומשכך טוב יעשה האזרח באם ימנע מאלה ואכן יעשה המוטל עליו לטובת הגשת הצהרת הון ראויה ומלאה כבר בפעימה הראשונה.
המציאות גם לוקחת בחשבון כי היה ופלוני שכח לכלול בהצהרת ההון שלו חשבון בנק בארץ או בחול ו/או נכס אחר, אזי קמה לה חזקה לפיה עסקינן בנכס "שחור", משמע, נכס שנרכש מנכסים בלתי חוקיים, מה שעלול לעלות את חשדו של פקיד השומה, אזרחית ופלילית.  
 

נוהל "גילוי מרצון"

היה ואכן יש בנמצא נכס שחור, בדומה לחשבון בנק בחו"ל, מניות בחו"ל, נכסים בארץ, זהב בארץ ועוד, אזי טוב יעשה האזרח באם יפעל עוד בטרם בוצעה בעניינו השוואת הון לטובת ההכשרה המשפטית של אותו נכס שחור, ובכך להקדים תרופה למכה, אם במישור האזרחי או הפלילי.
על התושב לפעול באמצעות ען"ד מומחה בדיני מס מול מס הכנסה לטובת חשיפת הנכס השחור. בנסיבות שכאלה, על האזרח לפנות למדינה עוד בטרם היא חושפת את מחדלו לטובת הסרת המחדל, הכול לטובת נטרול החשיפה הפלילית והחשיפה האזרחית.
בסופו של יום, המטרה היא להגיע להסכם שומה עם מס הכנסה לטובת הכללת הנכס בהצהרת ההון של התושב כנכס לבן לכל דבר ועניין. יש חשיבות מכרעת לעשות כן בטרם מס הכנסה "עולה" על האזרח.
היה והתושב עושה זאת מיוזמתו בטרם גילו אותו, אזי מצבו המשפטי יהיה טוב מהותית. בהקשר זה יאמר כי למס הכנסה כלים רבים להגיע לכלל הנכסים של האזרח, בארץ ובעולם, ומשכך אל לו לאזרח, תושב המדינה, "לטמון את הראש בחול" ולהאמין כי לא יגלו אותו. אל לו לחיות על זמן מוגבל ועליו לנקוט בפעולה מקצועית ומידית לטובת נטרול ה"פצצה", בדרך של שקיפות.
יש בנמצא תקופות בהן רשות המס מפרסמת "נוהל גילוי מרצון" מובנה ויש בנמצא תקופות בהן אין בנמצא נוהל שכזה. כמובן שהיה ויש נוהל פעיל, קל יותר לנקוט בהליך ללא חשיפה פלילית, אולם הניסיון מלמד כיניתן לפעול לטובת הלקוח בתבונה ובשקיפות גם אם אין נוהל שכזה.
תושב חכם לא ימתין לנהלים, לא יחכה שיגיעו אליו ומשכך, מיד הוא יפעל בעניין. עו"ד מנוסה הבקיא בתחום ידע לפעול במהירות וביעילות מול מס הכנסה לטובת הסרת המחדל, ולהביא לידי סיום הפרשה במינימום נזק ובמינימום עלות.
יש לקחת בחשבון כי נכון להיום רשויות המס בישראל מקבלות מיידע רב, לרבות מבנקים בעולם על חשבונות של ישראלים, ובנוסף לרשויות טכנולוגיות צבאיות המסייעות להם לגלות נכסים והיד המודיעינית עוד נטויה, כך שנכון הוא שלא לעכב פעולה.
האמור נכון גם למצבים בהם פלוני קיבל ירושה שחורה: גם אז, מהרגע בו הנכס עבר ליורש בירושה, האחריות הפלילית והאזרחית מאותו רגע עוברת אף היא אליו, ומשכך הוא מצופה על ידי החוק להצהיר על הנס ולנטרל את החשיפה. היה והיורש מחזיק את הנכס השחור, אזי למעשה הוא מבצע עבירה על פי חוק איסור הלבנת הון ובנוסף נחשף לעבירות נוספות, כך שנכון מצד היורש להקדים את הרשות ובהישען על אסטרטגיה משפטית חכמה להביא לידי חשיפה של ההון הלא מדווח אותו הוא קיבל בירושה, לשלם את המס הנדרש ולהביא לידי הכשרת אותו הון.
 
יודגש שוב, כי פעולה יזומה מצד התושב עוד בטרם המדינה הגיע לאזרח, עשויה להביא לידי פתרון מהיר, זול וראוי, במינימום נזק ומינימום עלות. משנחשף המחדל על ידי רשות המס, מצבו של האזרח חמור מהותית בהשוואה למצב בו הוא מגיע חושף מיוזמתו, שהרי אם הוא נתפס אזי הוא כבר "בידיים" של הרשות, מה שאומר זה שהוא  עלול להיעצר, להיחקר, להיות מואשם ואף גרוע מכך. את כל אלה חשוב לנטרל אופטימאלית ולשם כך יש לפעול, כאן ועכשיו.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.