מאת: ;

קבלתם ירושה הכוללת נכסים "שחורים"? - כך עליכם לנהוג

עולם כמנהגו נוהג וגם אם נמנעים אנו מלהשקיע במחשבה ע"כ, הרי שבפועל, כפי שנאמר במיתולוגיה היוונית - "נולדנו בכדי למות". כך יוצא, שדור בא ודור הולך, אנשים נולדים, אנשים מתים, וכל מוות שכזה מייצר אירוע משפטי הכרוך בטיפול בנכסים אשר נצברו על ידי המנוח.

בחלק מהמקרים למנוח אין נכסים להורשה, ובחלק אחר של המקרים יש, משמע המנוח משאיר אחריו עזבון, ואת זה יש לחלק בקרב היורשים.
את העזבון יש לחלק בין היורשים על פי הצוואה ו/או על פי דיני הירושה. כאשר הדין החל על המקרה, הוא בחלק גדול מהמקרים הדין הקיים במקום בו התקיים מרכז החיים של המנוח, ישנם מקרים בהם העזבון כולל נכסים המוקמים מחוץ לישראל. באלו, יש לבחון את החוק באותה מדינה ולפעול לטובת מימוש הנכסים, באופן כזה, המתיישב הן עם הדין באותה מדינה זרה והן עם הדין במדינה בה המנוח היה תושב.
אם לא די בכך, בעשורים האחרונים כל עולמנו הפך, במידה רבה, לכפר גלובאלי קטן, כך שאנשים, בניגוד לעבר, נוטים לפזר את נכסיהם ואת השקעותיהם אל מחוץ לגבולות המדינה. כך, יותר ישראלים פותחים חשבונות בנק בחו"ל, רוכשים דירה בחו"ל, משקיעים במיזמים בחו"ל, וזאת במקביל לערוצים אחרים, מודרניים, לרבות השקעה בניירות ערך, השקעה במטבעות קריפטוגרפים ועוד. 
כל אותם נכסים, נכנסים למצבת הנכסים אותם יש לחלק במסגרת מימוש העיזבון, וככול שיש יותר מדינות מעורבות, בהם מצויים נכסים של המנוח,  כך המהלך מורכב יותר, ומצריך עו"ד במדינות השונות לטובת העברת נכסי העיזבון וחלוקתו בקרב היורשים. בהקשרים שכאלה יש לזכור כי ברגע בו אדם נפטר, צוואתו קמה לחיים ונכנסת לתוקף, והיה ואין לו צוואה, החל מאותה נקודה, ניתן לפעול לטובת העברת קניינו ליורשים כקבוע בחוק.
בכל מקרה, חשוב להבין כי ברגע בו מתבצע המעבר בבעלות, מהמנוח ליורשים, אזי האחריות - האזרחית והפלילית, עוברת לידי היורשים. בעניין זה, האחריות האזרחית מתייחסת גם לתקופה שקדמה לפטירה, כלומר – מתייחסת היא גם לתקופה בה המנוח היה בחיים וככול שמדובר באחריות הפלילית של היורשים - זו, מתחילה מהיום בו הנכסים עוברים לקניינם ואילך.
 
המשמעות היא כי האחריות האזרחית, לדוגמא חובות בגין נכסים כאלה או אחרים, ו/או חוב בגין אי תשלום מס על הכנסות אשר נצברו בחול, אינם מתנדפים ונעלמים עם פטירתו של המוריש. חובות אלה נותרים, ובפועל רשות המס ו/או נושים אחרים להם המנוח חייב בכספים, רשאים לפעול אל מול מצבת נכסי המנוח, ולדרוש את פירעון החוב מאותם נכסים, על היורשים לכבד זאת ולאפשר את פירעון החוב.
כך יוצא, שאם למנוח פלוני היה חשבון בנק "שחור", שם הוא צבר הכנסות, ובגינן הוא לא שילם מס, עצם חבות המס מתגלגלת לעבר היורשים, ורשות המס תהא זכאית לתבוע את החובות האמורים מתוך אותו עיזבון - ישירות מהיורשים. בפועל, לחובות אלה קדימות על פני היורשים, והיורשים, יוכלו לקבל את נכסי העיזבון, רק לאחר שהעיזבון שילם את חובותיו לצדדים שלישיים, לרבות, תשלומי המס בגין אותם מחדלי עבר.
במקביל, יש לקחת בחשבון כי האחריות הפלילית בגין אותם נכסים של המנוח, עוברת ליורשים עם פטירתו והעברת הנכסים לבעלות היורשים. במילים אחרות, ברגע בו הקניין בעיזבון עובר ליורשים, על היורשים, לפעול על פי הוראות הדיון, ועל פי הקבוע בחוק, והיה ולא יעשו כן, אזי הם עצמם ייחשבו כעבריינים.
במסגרת זו ניתן לציין את אלה -
  1. חובת דיווח על חשבונות בנק בחול ו/או על נכסים בחול ו/או על הכנסות מריבית ו/או על הכנסות משכירות ו/או על הכנסות מכל גורם אחר ו/או על פעילות קריפטוגרפית או בעלות במטבעות קריפטוגרפים ו/או זהב ו/או כל נכס אחר.  חובות דיווח אלה מתגלגלות לפתח דלתם של היורשים, ולכן היורשים חייבים לפעול ולדווח כקבוע בחוק. ובעניין זה החוק ברור לעניין חובות דיווח על נכסי המנוח בארץ ובחול, על הכנסות מריבית או מניירות ערך, על  הכנסות משכירות ו/או הכנסות מכל מרכיב אחר.
    אכן, האחריות הפלילית של היורשים מתייחסת לתקופה המתחילה בפטירה, ולא ניתן להאשים אותם בגין עבירות פליליות שביצוע המנוח. האחריות הפלילית חלה על היורשים החל מאותה נקודה בה הנכסים עברו לבעלותם. שכן מאותה נקודה והלאה הם אלה האמורים לדווח על הכנסות שהניבו הנכסים שעברו לרשותם, והם אלה האמורים לשלם מס בגין כל אותה פעילות שעברה אליהם. ובמקום בו לא יעשו כך, יתפרש המחדל כעבירת מס ו/או כעבירה נוספת, תלוי במקרה.
  2. זאת ועוד, על פי חוק איסור הלבנת הון, חל איסור על אחזקת "נכסים אסורים", שהינם בין השאר, נכסים "שחורים", דוגמת חשבונות בנק בחו"ל, ארנקים קריפטוגרפים, נדל"ן, חברות בחו"ל ועוד. ובאותה מידה, אסור לעשות בנכסים אלה  כל דיספוזיציה, מימוש, העברה או כל פעולה אחרת. "נכס" שקול לדירה, מזומנים, זהב, תכשיטים, חשבון בנק בחו"ל וכיו'ב'. עצם האחזקה של אלה, ו/או כל פעולה בנכסים "שחורים" שכאלה - מהווה עבירה פלילית. כל נכס שלא מופיע בהצהרת ההון של המנוח, חזקה עליו כי "שחור" הוא.
מדברים אלו אנו למדים, כי כל יורש אשר קיבל ירושה שחורה", בארץ או בחול, במזומן או שלא במזומן, בזהב, בתכשיטים, בנכסים אחרים אשר אינם נכללים בדוחותיו השנתיים, ו/או אינם מופיעים בהצהרת ההון של המנוח - חייב לפעול לטובת הכשרת נכסים אלה.
הליך ההכשרה הוא הליך משפטי, המחייב התנהלות מאוד זהירה ומושכלת מול רשויות המס.
היה ויש בנמצא נוהל "גילוי מרצון", טוב יהיה לעשות בו שימוש מושכל ומדויק, המושתת על אסטרטגיה משפטית שקופה ונכונה.  והיה ואין בנמצא נוהל פעיל שכזה - הרי שעדין יש בנמצא דרכים משפטיות אחרות, אשר יש לנקוט בהן ללא דיחוי לטובת נטרול חשיפתם הפלילית של היורשים מפני עבירות מס מתמשכות. כך, שבסופו של יום, אלה לא ימצאו את עצמם מבצעים עבירות פליליות, ולא פחות חשוב, יהיו אלה רשאים ליהנות מפירות הירושה.
 
האמור ישים מאוד, וע"ס ניסיון של מאות מקרים מוצלחים בהם כותב שורות אלה טיפל בשלושים השנים האחרונות, אין אלא לקבוע כי אל לו ליורש להמתין, וכי נכון וראוי לפעול במיידי, בטרם הרשות תגיע אליו לטובת הסדרת חובותיו, וטוב לעשות זאת מוקדם ככול שניתן. אין חלופה טובה לשינה רגועה ונינוחה, ואין בנמצא כל סכום שבעולם, המצדיק פגיעה בטיב ובאיכות חיינו - גם אם עסקינן במחדלים של קרובינו.    
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.66 ע"י 3 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.