16/5/2024
משרד המשפטים שם סוף לניצול הליך התובענות הייצוגיות
בתזכיר חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד-2024 שפורסם ב21/4/24 (להלן: "תזכיר החוק") עולה כי מאז חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק התובענות הייצוגיות"), התגלה כי מוגשות תביעות רבות שאינן ראויות ומבוססות, עד כיד תביעות סרק, המוגשות לבית המשפט על אף שאינן עומדות בהלימה עם המטרות העיקריות של החוק.
מטרות חוק תובענות ייצוגיות כמפורט בסעיף 1 לחוק, הם בין היתר לסייע לפרט והציבור למצות את זכויותיהם וזכות הגישה לבית המשפט במסגרת קבוצתית מאשר כיחידים נוכח הפערים בין הצדדים להליך שכן לרוב מדובר בצרכנים קטנים אל מול החברות הגדולות ביותר במשק.
בנוסף, מטרתו של החוק הוא להביא ליעילות ההליך ומתן סעד הולם עקב הפרה של הדין תוך שמירה על האינטרס הציבורי הגלום בהכרעה בהליכים אלו אשר יכולים להשפיע על ציבור גדול במדינה.
לפיכך, בכדי לזקק את מטרות אלו מרמת החוק אל אופן ניהול ההליך בבתי המשפט ושמירת מטרותיו כאמור לעיל, משרד המשפטים הקים צוות בין משרדי שגיבש המלצות לתיקונים בחוק זה והגיש את מסקנותיו בדו"ח שפורסם באפריל 2023.
כעולה מן הדו"ח ישנה כמות גדולה של הגשת בקשות לתובענות ייצוגיות שנובעות מרצון לרווח מהיר. בנוסף, ובאופן מרכזי ניתן לראות כי רק 22 אחוז מההחלטות השיפוטיות בהליכים אלו מסתיימות בהחלטה המטיבה עם חברי הקבוצה המיוצגת ויתר ההחלטות מסתיימות בהסתלקות התובעים, מחיקה או דחיית הבקשה לאישורואף , דחיית התובענה הייצוגית.
על כן, הצעת החוק נועדה לעגן בחקיקה את המלצות הצוות הבין משרדי שנועדו להתמודד עם הבעיות העיקריות הטמונות בכלי התובענה הייצוגית ולקדם תובענות ראויות ומבוססות. בעיית תביעות הסרק ללא בסיס עובדתי ומשפטי לצורך הפקת רווח מהיר, הגשת תובענות משוכפלות ללא נזק משמעותי לציבור, ריבוי בקשות להסתלקות, בעיית הנציג (ניהול התובענה בשם חברי קבוצה אשר אינם לוקחים חלק פעיל בהליך), ועוד.
על מנת להתמודד עם בעיות אלו, גובשו המלצות ליצירת מנגנון לפניה מוקדמת טרם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית במקרים מתאימים, התמודדות עם הסדרי "קופונים" ותרומות מוצרים, קביעת כללים אחידים וברורים בקביעת גמול ושכר טרחה, התמודדות ות עם סכומי תביעה מופרזים, פרסום פיצויים לחברי הקבוצה, הרחבת האפשרות להגשתן של תובענות ייצוגיות על ידי ארגונים נוספים והרחבת האפשרות להגשתן של תובענות ייצוגיות בנושאים כגון הגנת הפרטיות, מתן הגנות לרשויות מנהליות בהודעות צד שלישי ובתביעת השבה נגד רשות המיסים, ועוד.
כך למשל, בתוספת החמישית לתזכיר החוק, מצוי שיעור הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשלבי סיום ההליך במסגרת התובענה הייצוגית, כאשר בית המשפט רשאי יהא לסטות מן השיעור המפורט בסטייה של עד שני אחוזים משיקולים אשר מפורטים במסגרת התיקון:
עוד מוצע להקשיח את התנאים הקובעים מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית, כך, שתנאי נוסף אשר יעמוד לחובתו של מגיש הבקשה הינה כי הוא לא הגיש יותר מחמש בקשות לאישור תובענה ייצוגית באותה שנה קלנדרית.
הצוות הבין-משרדי מציע אף להעניק הגנות לעוסק זעיר, בין היתר באמצעות חובת פניה מוקדמת, וכאשר בעילות מסוימות שיקבעו בתוספת הריבית לחוק ניתן יהיה לתבוע במסגרתן סעד לצו עשה בלבד, ולא ניתן יהיה לתבוע פיצויים.
במקרים אשר אינם מנויים במסגרת התוספת הרביעית לתזכיר החוק, תהיה לתובע הייצוגי ולבא כוחו, בחירה בין שני מסלולים:
המסלול הראשון: הגשת תובענה ייצוגית כתובענה לסעד הצהרתי.
המסלול השני: הגשת תובענה ייצוגית כתובענה לפיצויים.
ההבדלים בין שני המסלולים יהיו, שככל שבחר המבקש להגיש תובענה ייצוגית לסעד הצהרתי, תחול עליו חובה לערוך פנייה מוקדמת בטרם הגשת תביעה לסעד הצהרתי. כחלק מהתמריצים עבור המבקש הייצוגי ובא כוחו להגיש תביעה לצו עשה, במקרים המתאימים לכך, מוצע על ידי הצוות הבין-משרדי לקבוע כי ככל שתוגש תובענה ייצוגית לפיצויים, וזו, תסתיים בהסדר פשרה ללא פיצוי לציבור – בית המשפט לא יהיה רשאי לפסוק למבקש הייצוגי ובא כוחו גמול ושכר טרחה כלל.
עוד מוצע על ידי הצוות הבין-משרדי כי לא תהיה עוד אפשרות להסתלק מהליך ייצוגי תוך קבלת גמול ושכר טרחה.
לסיכום, מטרת החוק היא לפתור בעיות הקיימות היום בהליכי תובענה ייצוגית ולמנוע שימוש לרעה או שימוש לא הולם בכלי משפטי זה, לטובת גביית סכומים מופרזים והפקת רווחים קלים.
בנוסף, הצורך בסינון הבקשות במעין הוראות חובה או תנאי סף טרם אישורם והגשת התביעה לבית המשפט יוסיף גם לעניין העומס על בתי המשפט.
על כן, בתזכיר החוק משרד המשפטים מאותת לתובעים לשקול בקפידה הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית רק אם היא ראויה ומבוססת, ולאחר ביצוע פעולות מקדימות שיוודאו שהן כאלו. התיקון מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות יותר מאלו הקיימות כיום כאשר התובענה תגיע לכותליו.