מאת:

בעלי מטבעות קריפטוגרפים החיים ב- "בועה נטולת מס" - אנא צאו ממנה ומהר !!!

מטבעות קריפטוגרפים הפכו למציאות מוגמרת ולאמצעי פיננסי המשמש, בי השאר, לגיוס הון לשם קידום מיזמים דיגיטליים כאלה או אחרים. ע"ס זאת, יזמים רבים, בארץ ובעולם, ממנפים את טכנולוגיית הבלוקצ'יין לטובת הקמת מיזמים, חברת הזנק ועוד בדרך של הנפקת סוג חדש של מטבעות קריפטוגרפים, כאשר הגיוס של ההון הנדרש לטובת קידומו ופיתוחו של מיזם, מתבצע בדרך של הקצאת המטבעות למשקיעים ו/או בדרכים אחרות.
קהל המשקיעים, אלה המבקשים בעלות על מטבעות קריפטוגרפים, יכול להיות המגזר הפרטי ויכול הוא להיות המגזר העסקי ואלה פועלים לטובת קבלת בעלות על מטבעות קריפטוגרפים - המייצרים שווי, כאשר שווי המטבעות משתנה בין מיזם למיזם.
הלכה למעשה, נכון להיום יש בנמצא אלפי סוגים של מטבעות קריפטוגרפים, מטבע פר - מיזם, אשר הידוע מבניהם הוא הביטקויין. המיזמים מושתתפים על טכנולוגית הבלוקצ'יין ומאחורי כל מטבע עומד מיזם כזה או אחר.
לכל מטבע, המיזם אליו הוא מיוחס, השוק שלו, השווי שלו, זירת המסחר המאפשרת מסחר בו  ופרמטרים המאפיין אותו. יש ,כמובן, מטבעות יותר מבוקשים ויש מטבעות פחות מבוקשים, יש מטבעות המוצאות את דרכן לזירות מסחר מפורסמות ו"מכובדות" ויש מטבעות אשר מתקשות למצא פלטפורמת מסחר אשר תסכים לקבלן לצבר המטבעות הנסחרות ובעניין זה יוזכר, כי על המנפיק מטבע קריפטוגרפי לטובת קידומו של מיזם האינטרס לגרום לכך כי המטבע המונפק יסחר בפלטפורמה כזו או אחרת ובפועל יש בנמצא תעשיה שלמה סביב היכולת להחדיר מטבע לסל המטבעות הנסחרות בפלטפורמה כזו או אחרת, כאשר עצם הנכונות לקלוט מטבע למסחר בפלטפורמה כרוכה, לא אחת, בתשלום נכבד אותו ישלם המיזם אשר הנפיק את אותו מטבע קריפטוגרפי. כמובן שהיכול להיכלל בסל המטבעות הנסחרות בפלטפורמת מסחרת גדולה ומוכרת משפיעה על האטרקטיביות של המטבע בפני המשקיעים ואלה האחרונים, מטבע הדברים, יעדיפו להשקיע במיזמים את מקצים מטבעות קריפטוגרפיים אשר יסחרו בפלטפורמות מסחר נכבדות. משמע - ערך המטבע מושפע הן מטיב המיזם בגינו הוא הונפק והפוטנציאל הכלכלי הגלום בו, הן מזירת המסחר אשר תאפשר סחר בו והן משיקולים נוספים. 
פלטפורמות וזירות המסחר, מאפשרות לאוחזים במטבעות קריפטוגרפיים הנסחרות באותן זירות - לסחור באותן מטבעות, לקנות, למכור, למממש, להמיר, לצבור ועוד.
בפועל ישראלים רבים, מכל הגילאים מבצעים, בתדירות משתנה, עסקאות קריפטוגרפיות של רכישה, המרה, החלפת מטבע בטבע וזאת בדרך של עסקאות ישירות בין בעלי מטבעות ו/או באמצעות אותן זירות מסחר, אשר פועלות בשורה ארוכה של מדינות, כאשר חלק גדול מהן ממוקמות במדינות המחייבות רגולציה, רישוי ועוד.
הלכה למעשה - פלטפורמות מסחר רבות, אוחזות ברישיונות הנדרשים, מגלגלות פעילות בהיקף של מיליארדים רבים של שקלים, אירו וכד' ונותנות מענה למיליונים רבים של משקיעים, קטנים וגדולים, אם כאלה פרטיים ואם כאלה עסקיים.
עצם ההחזקה של המטבע מתבצעת באמצעות ארנקים דיגיטליים, חלקם "חמים" (כלומר - מחוברים לרשת האינטרנט) וחלקם "קרים", כך שלכל גורם אשר בבעלותו ארנק כאמור - "כתובת אלקטרונית", כך שבפועל הרכישה ו/או המכירה ו/או ההמרה של המטבעות מתבצעות ישירות באמצעות ובין ארנקים קריפטוגרפים אשר הבעלות לגביהם אינה רשומה במרשם כזה או אחר, אינה נוקבת בשמו של הבעלים, אינה חושפת את המדינה בה הבעלים נתון, מה שבסופו של יום פותח פתח למורכבות משפטית, ולא אחת - לניצול האנונימיות על ידי עבריינים לטובת מטרות לא חוקיות ומה שמביא רבים, לרבות אזרחים "נורמטיביים", לכלל החלטה לפיה נכון לו לפעול ולסחור במטבעות אלה "מתחת לרדאר", משמע - מבלי לבצע את המתחייב (בישראל ובמדינות רבות אחרות)  עליו על פי דין, קרי - לדווח על הפעולה לרשויות המס ולשלם את המס בגין אותה פעולה - וזאת בגין רווח ההון ו/או הרווח העסקי אשר נבע  מאותה פעולה.
נוסיף כי בנקים רבים בעולם מבינים את הפוטנציאל הגדול במטבעות הקריפטוגרפים ואולי אף את הסכנה באשר להמשך חיוניותם.
בנקים מפנימים את המורכבות שבדבר ואת השינוי בצרכים שיתכן וילך ויתפתח וכן כי יש בהתפתחות הקריפטוגרפית ובטכנולוגית הבלוקצ'יין כדי להפוך את הבנקים לפחות רלוונטיים.
לשון אחר, הבנקים מודעים לכך כי יש הטכנולוגיה הנתונה מאפשרת, הלכה למעשה מתן מענה לשירותים דוגמת אלה שניתנו וניתנים על ידי הבנקים, דוגמת חיסכון בארנקים הקריפטוגרפים,
ביצוע עסקאות של קניה, מכירה, תשלום, המרה ועוד - ללא מתווכים, להעביר שווי ממדינה למדינה או מאדם לאדם במהירות האור וללא כל מעורבות בנקאית או ללא כל מעורבות של מתווכים, כך שהטכנולוגיה דנן מאפשרת, בין השאר, ביצוע עסקאות ישירות בין צדדים - בין שני ארנקים, מה שעשויי ליתר את הצורך במערכת הבנקאית.
מטעם זה, כמו גם מטעמים אחרים, כך נידמה, בנקים נכבדים בעולם, נכון להיום כאלה המצויים מחוץ למדינת ישראל, ע"ס רגולציה כזו או אחרת (לפחות בחלק מהמדינות), מאפשרים פתיחה של חשבונות בנק קריפטוגרפים, לרבות הנפקת כרטיס אשראי קריפטוגרפים וכדומה, מה שמאפשר לכל אדם או חברה לפתוח חשבון בנק בו הוא ישמור על כל המטבעות הקריפטוגרפים שבבעלותו, לצד חשבון בנק "רגיל" ולנהלו כחשבון בנק לכל דבר ועניין, מה שיאפשר לבעל המטבעות הקריפטוגרפים לנהל את החשבון, להשקיע, להמיר למטבעות קונבנציונליים אחרים ועוד.
 
יתרה מזאת, המציאות מלמדת כי יש בנמצא בנקים פחות "בררנים" בהשוואה לאלה שבמדינת ישראל, בנקים המקבלים יותר בנקל התנהלות שכזו ובכלל זה, בנקים המאפשרים קבלת ו/או הפקדה של  כספים "רגילים" ("פיאט") אשר התקבלו עקב מימוש או המרה של מטבעות קריפטוגרפים , אם באמצעות פלטפורמות מסחר ואם באופנים אחרים, בעוד שיש בנמצא בנקים, דוגמת הבנקים בישראל, הרואים ומקבלים על עצמם את הסטטוס של "שומר הסף" ומשכך, נזהרים הם עד מאוד בכל הקשור בקבלת כספים "רגילים" אשר מקורם בהמרה של מטבעות קריפטוגרפים.
כך יוצא כי בחלק גדול של המקרים מסרבים הבנקים לקבל לחשבון בנק ותיק המתנהל בכותלי הבנק כספים מומרים כאמור והכול מתוך הבנה לפיה הפקדה של כספים "רגילים" שמקורם בהמרה ו/או מימוש של מטבעות קריפטוגרפים, עלולה להתפרש כפעולה השקולה לעבירה על פי חוק איסור הלבנת הון - עבירה שהינה "הלבנת הון" ו/או "סיוע בהלבנת הון" ומשכך, בטרם יאפשרו הם הפקדה של כספים שכאלה לחשבון בנק "רגיל" המתנהל בכותלי הבנק, יבקשו הם, באמצעות קצין הציות מטעם הבנק, לקבל מבעל החשבון ראיות ברורות ומוצקות לעניין מקור המטבעות, אופן מימון רכישת המטבעות טרם המרתם, בחינת הדיווח של בעל החשבון על אותן מטבעות לרשויות המס ובחינה רחבה של הלקוח ופועלו בכל הקשור להוראות הקבועות בדין ובכלל זה – בחינה בדבר תשלום מלוא המס המתחייב מרווחי הפעילות הקריפטוגרפית  עקב המימוש, ההמרה ועוד.
מצב הדברים, כנלמד מהמתואר בנכתב מעלה, שקול היה ועודנו שקול, אם כי בעוצמה פחותה עקב הגברת הרגולציה והרחבתה - ל "מלכודת דבש", שכן לכאורה הטכנולוגיה האמורה והאנונימיות הגלומה בה, מאפשר לאזרחים בכל רחבי העולם לבצע פעולות, מכירות, המרות ומימוש של רווחים מבלי ששמם ו/או זהותם תיחשף.
חלק נכבד מאותם בעלי מטבעות קריפטוגרפים, אם כאלה המבצעים כמה עשרות פעולות ביום ואם כאלה המבצעים פעולות בתדירות נמוכה פי כמה, מוצאים את עצמם, מדעת או שלא מדעת, מבצעים פעולות פיננסיות של קניית מטבעות קריפטוגרפים ו/או כריה ו/או נקיטה של פעולות אחרות ובכלל זה המרה ומימוש רווחים, תוך התעלמות מהוראות החוק ותוך התעלמות מדבר קיומה של חקיקת מס המחייבת דיווח ותשלום מס בגין הרווחים הנובעים מפעילות זו.
המצב העובדתי נכון להיום מאפשר לאלה לבצע מגוון רחב של פעולות באמצעות הארנקים הקריפטוגרפים ובכלל זה קניה של מוצרים, המרה למזומנים וביצוע כמעט כל פעולה פיננסית אחרת, בעודם חשים, בשוגג - "בטוחים" ביכולתם ליהנות מהרווחים מבלי לשלם מס, תוך הישענות על האנונימיות העומדת בבסיס הטכנולוגיה.
בתוך כך, בעלי מטבעות קריפטוגרפים רבים אינם חשים בצורך ובחובה להפריש כספים לטובת תשלום מס, כמתבקש מהוראות החוק, מה שרק מסייע להם להגדיל את הפעילות הקריפטוגרפית ולהעמיק את גודל המחדל והעבירות המצטברות באותו עולם "נטול מס". כל זאת בעוד שברור וגלוי הוא כי אלה הבחורים לפעול בניגוד להוראות הדין - בוחרים לחיות בתחום ה-"שחור", תוך ביצוע עבירות אשר דינם יכול להסתכם במאסר בפועל.
הלכה למעשה, רבים הם האזרחים המבינים, בין השאר, כי - בעוד שהחיסיון הבנקאי פג וחלף לו מהעולם עקב הסכמים בי לטראליים המחייבים העברת מידע בין מדינות ובנקים (ע"ס "תושבות" בעל החשבון) כך שאין באפשרותם, כבעבר, להחזיק חשבונות בנק "שחורים" סודיים בחול - הרי שעתה, בזכות טכנולוגיית ה "בלוקצ'יין" - יכולים הם לשמור את הונם ה-"שחור" ו/או את הרווחים הלא מדווחים באמצעות אותם ארנקים קריפטוגרפים אנונימיים, המהווים תחליף לאותו חיסיון בנקאי - הגם החשיפה והעבירה הכרוכה בכך.   
כמובן שבעלי הארנקים הישראלים מבינים כי ככול שהארנק שלהם "שחור" וככול שהם לא מדווחים, יתקשו הם להפקיד כספים מומרים בבנקים בישראל ו/או לבצע רכישות של נדל"ן בישראל ו/או לרכות נכסים אחרים. אלה, כך העובדות מלמדות "מסתפקים" לעת עתה ביכולת שלהם לעשות שימוש בחסכונות הקריפטוגרפיים ה"שחורים" שלהם -  לטובת מחייה ברמת חיים גבוהה.
בפועל, האנונימיות והיכולת לחיות מהחסכונות הקריפטוגרפים - מנטרלת במידה רבה את המוטיבציה של רבים לקיים את הוראות החוק, תוך העדפה להמשיך והישאר ב-" בועה נטולת מס", על אף הסיכון הגלום מכך וככול הנראה, תוך אמונה כי הסיכון אינו מהותי.
בנסיבות דנן, כותב שורות אלה, אשר בעברו ייצג את רשויות המס ואת משרד האוצר על פני 13 שנה, מוצא לנכון, בשיא הענווה, להדגיש ולהפציר בפני קוראי שורות אלה אשר בבעלותם ארנקים  קריפטוגרפים "שחורים" להבין ולהפנים כי לא לעולם חוסן וכן נכון ואף חובה עליהם להתעורר(!!!) מוקדם ככול שניתן, לצאת מהבועה "נטולת המס", להפנים כי התנהלותם פלילית, לקבל כי החשיפה גדולה, להבין כי העבירה מהותית, לקבל כי הרגולציה מתקדמת, לדעת כי רשויות המס מחפשים ומאתרים בעלי ארנקים "שחורים" שכאלה, כי טכנולוגיה מתקדמת עומדת לטובת חוקרי המס לטובת איתור בעלי ארנקים שכאלה, כי הסיכון עולה על הסיכוי, כי אין מחיר כלכלי  לשינה שקטה, רגועה, ערכית ומצפונית ומשכך – חייבים הם לקחת בחשבון את הוראות החוק לידיים, לאמצם, להפנימם – גם אם באיחור ולפעול לטובת הסרת המחדלים בהתא.
בהקשר זה יאמר כי הוראות החוק קובעות כי מטבעות קריפטוגרפים מהווים ע"פ פקודת מס הכנסה הישראל "נכס" לכל דבר ועניין ומשכך כל פעולה של קניה, מימוש, המרה, מכירה וכדומה חייבים בדיווח ובתשלום מס הנע בין 25% ל - 50% וכי יתכנו מצבים בהם חלה על המימוש, בנוסף - חובה לתשלום מע"מ. חבות המס נגזרת מאופי הפעילות, תדירות הפעילות, בקיאות בעל הארנק והאם המממש נתפס כ- "משקיע פסיבי" או כ"עוסק". היה ובעל הארנק עונה על הגדרת "עוסק", הרי שיחויב הוא בתשלום מס שולי, מע"מ וביטוח לאומי .
ההמלצה האופרטיבית העולה משורות אלה לבעלי ארנקים "שחורים" – היא לפעול לאלתר, בשקיפות אל מול רשויות המס, לדווח על הנעשה ובכלל זה על כלל הפעילות הקריפטוגרפית הלא מדווחת ולשלם את מלא המס שנגרע מקופת המדינה והכול, כך מומלץ, בהישען על אסטרטגיה משפטית שקולה, אשר מטרתה, בסופו של יום, להתנהל בזהירות ובתבונה, כך שבסופו של יום יתגבש הסכם אל מול המדינה לתשלום המס האופטימאלי, כמתחייב ע"פ דין, תוך נטרול החשיפה הפלילית הנובעת מהתנהלות העבר, ככול שהנסיבות מאפשרות. כל מקרה, כמובן חייב להיבחן לגופו ולהיות מטופל משפטית בהתאם לנסיבותיו.
עוד יודגש כי הנמנע מלדווח ולשלם מס בגין פעילות קריפטוגרפית "שחורה" מבצע עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה שעניינה בהעלמת הכנסה בזדון ומתוך כוונה להעלים מס - עבירה  העלולה להסתכם במאסר בפועל, עבירה, שבנוסף – נכללת ברשימת העבירות הקבועות בתוספת לחוק איסור הלבנת הון.
בנסיבות שכאלה ומטעמים רבים נוספים אין חולק כי הדרך הנכונה והבטוחה ביותר מצד בעל הארנק ה"שחור" היא לפעול להכשרה חוקית של הארנק  וכי חובה ונכון לעשות כן בטרם רשות המס תקדים אותו.
כל עוד בעל הארנק ה"שחור" הוא זה שיוזם את החשיפה ואת תשלום המס, מצבו יהא טוב מהותית בהשוואה לכזה שנתפס בטרם חשף את מחדליו מיוזמתו.
על בעל הארנק ה"שחור" להפנים כי רשות המס למדה הייטב את היקף התופעה ומשכך כל הכוונות מכוונות לעברם של אותם בעלי ארנקים "שחורים" ולכן מחובתם של בעלי הארנקים, כאמור, לצאת מה- "בועה" ולפעול במהירות  לטובת הכשרה, מה שבשאיפה וע"ס אסטרטגיה משפטית נכונה והתנהלות שומתית איתנה אל מול פקידי השומה וחוקרי מס הכנסה  - ישאירם  עם ארנקים "לבנים", תוך נטרול ו/או הקטנה מהותית של כל חשיפה פלילית.
 
לסיכום, יודגש כי הלכה למעשה נגמרה תקופת "ההרצה", תקופה בה אנשים ראו בקריפטו משהו חדש, תחביב, כלי עמו הם יכולים להתנהל "מתחת לרדאר" מבלי שהתנהלותם תטריד משהו.
על בעל הארנק להבין כי כל פעולה במטבעות אלה מייצרת אירוע מס, בדומה למכירת כל "נכס" אחר החייב בדיווח ובתשלום מס. משכך על בעל האנק לפעול במיידי לטובת הכשרת הארנק ה -"שחור" באופן מהיר וחוקי, שקוף ובריא וטוב באם יעשה זאת  שעה אחת קודם .
הזמן אינו פועל לטובת בעל ארנק כאמור ולכן נכון לפעול במיידי לטובת הסרת המחדל, על אף המחיר הכלכלי הכרוך בכך. שקיפות, הכשרה, הסרת המחדל עדיפה שבעתיים על פני כל חשיפה, כמתואר מעלה והאמור נכון – ערכית, כלכלית, חברתית ועניינית.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.