מאת: ;

תאונת דרכים כפעולת איבה - פיצויים

מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? האם חברת הביטוח שביטחה את הרכב במסגרת ביטוח החובה ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים או שמא הביטוח הלאומי במסגרת הכיסוי ע"פ חוק נפגעי פעולות איבה.
ראשית יובהר כי בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מופיעה החרגה זו בהגדרה של מי הוא "נפגע".
"נפגע" – אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;
כלומר אדם אשר נפגע בתאונת דרכים באירוע שהינו פעולת איבה לא יוכל לקבל פיצוי ע"פ חוק נפגעי תאונות דרכים ויהיה עליו לפנות לחוק נפגעי פעולות איבה לצורך קבלת פיצוי.
למעשה קיים מתח  משפטי ומעשי מובנה ביחס להגדרה זו היות ובד"כ הפיצוי בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים גבוה מהפיצוי לפי חוק נפגעי פעולות איבה ואף נטל ההוכחה על התובע לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קל ופשוט יותר מעצם חובת הפיצוי של חברת הביטוח בכל מקרה שהינו תאונת דרכים.
 
הרציונל העומד מאחורי חריג זה הוא כפי שביטא זאת פרופסור אנגלרד בספרו "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא "כוונת המחוקק להטיל את העומס הכלכלי של פעולות איבה גם כשהן מתרחשות בדרך של תאונת דרכים על כלל הציבור בהתאם לעקרונות של חוק תגמולים מיוחד זה".
כך למשל פסק בית המשפט בת"א 778/93 פרץ נ' "הסנה " חברה לביטוח כאשר הטיל על התובע את הנטל להוכיח כי אין המדובר באירוע הנופל בגדר "פעולת איבה". בית המשפט קבע כי כיוון שמדובר ביסוד שלילי המהווה חלק מן ההגדרה של נפגע בתאונת דרכים (היינו שלא מדובר בפעולת איבה) הרי שעל התובע ולא על חברת הביטוח להוכיח זאת. במקרה זה נפגע התובע בעת נסיעה ברכב ממחסום אבנים באיזור עזה ומשכך הדבר הכריע בית המשפט כי המדובר בפעולת איבה והתובע לא יכול לתבוע פיצוי ע"פ חוק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים.
 
באופן דומה קבע בית המשפט בע"א 709/95 "הסנה" נ' זבידאת כי פגיעת התובע בעת הימלטות וירידה מאוטובוס בזמן פעולת טרור של מחבלים הינה פעולת איבה והתובע אינו יכול לחסות בגדר חוק פיצוי לנפגעי פעולות דרכים.
במקרה אחר בו התובע נפגע בהתנגשות בין מונית שבה נסע ובין אמבולנס שהיה בדרכו לחלץ פצועים מפיגוע טרור שאירע בסמוך קבע בית המשפט כי יחול חוק נפגעי פעולות איבה שכן הגדרת פעולות איבה כוללת גם "פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב ונסיעה במהירות לצורך פינוי פצועים נחשבת כפגיעה בשגגה".
 
לעומת זאת במקרה אחר בו רכב איבד שליטה ונהגו נפגע כתוצאה מזריקת אבנים עליו קבע בית המשפט כ" בהיעדר ראיות של הנסיבות בהן נרגם הרכב באבנים והעדר זהותו או מעמדו של הפוגע או מהותה של הפגיעה  חסרים המרכיבים את יסודות "פגיעת איבה". בית המשפט קבע משהוכיח התובע כי אין המדובר בפעולת איבה עובר הנטל אל הנתבעת , חברת הביטוח להוכיח שהתובע אינו זכאי לפיצוי.
 
במקרה דומה אחר קבע בית המשפט כי "נטל השכנוע המוטל על התובע להוכיח שמדובר בפעולת איבה הוא ע"פ עודף ההסתברות הרגיל כמקובל במשפט אזרחי קרי 51%. במקרה זה של תאונת דרכים שנגרמה בעיר לוד באוקטובר 2000 כתוצאה מזריקת אבנים שגרמו לסטיה של רכב ממסלולו קבע בית המשפט כי הוא יכול לעשות שימוש בידיעתו השיפוטית ביחס לאירועי אוקטובר 2000 וקבע כי המדובר בפעולת איבה.
 
מהפסיקה שצויינה לעיל עולה תמונה ברורה לפיה בית המשפט אינו ממהר לקבוע כי תאונת דרכים אשר אירעה במהלך מה שנחזה להיות פעולת איבה נכנסת בגדר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט למעשה דורש מהתובע להוכיח כי האירוע הנטען אינו פעולת איבה וככל שהתובע נכשל לעשות כן הרי המדובר בפעולת איבה והתובע יוכל למצות זכויותיו ע"פ חוק נפגעי פעולות איבה ולא ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.