12/9/2023
רילוקיישן לקפריסין בגיל השלישי
יותר ויותר ישראלים בגיל השלישי בוחרים להתגורר מחוץ לישראל ב"שנות הזהב" שלהם. כך, לאחר שהילדים גדלו ועזבו את הבית, ולאחר שהגיעו לגיל פרישה מעבודתם, רבים יוצאים להגשים חלומות ילדות ולהתגורר במדינות זרות. לעיתים מדובר בשיקולי מזג אוויר או "אקלים ציבורי", ולעיתים מדובר בשיקולים כלכליים לגבי הקמת פעילות עסקית כ"קריירה שניה" או סתם לצורך חיסכון במס על הכנסותיהם מחסכונות שצברו.
אחד היעדים היותר אטרקטיביים אליהם ניתן לראות ישראלים רבים מהגרים הוא קפריסין. הסיבות לכך ברורות, המרחק הגיאוגרפי הקצר במיוחד מישראל (חצי שעת טיסה בלבד), מזג האוויר הים תיכוני, עלות המחיה (בין אם במחירי הדירות, ובין אם במחירי המוצרים בסופר). לכל אלה מצטרפים גם שיעורי מס אטרקטיביים במיוחד עבור יחידים או עבור תאגידים.
עם זאת, בדומה לכל פעולה משמעותית הכרוכה בעקירה למגורי קבע מחוץ לישראל ('רילוקיישן'), יש לתכנן את המהלך מבעוד מועד ולהתייעץ עם מומחים בתחומים שונים, בהם גם תחום המס, טרם ובמהלך הפעולות, וזאת על מנת להימנע מתשלומי מס עודפים או חלילה מביצוע עבירות פליליות בתחום המס.
רילוקיישן ודיני מס - כללי
רילוקיישן בקשר לדיני המס הוא למעשה מעבר למגורי קבע מחוץ לישראל לתקופה ארוכה, כאשר התוצאה של המהלך היא הפסקת היותו של היחיד במעמד "תושב ישראל", ומשכך נפסקת חבות המס שלו בישראל על הכנסותיו מחוץ לישראל.
במילים אחרות, ישראלי שעזב את ישראל והפסיק להיחשב כ"תושב ישראל" לא יהיה חייב במס בישראל על הכנסות שונות שהפיק מחוץ לישראל (בין אם ריבית על פקדונות מחוץ לישראל, דיבידנד מחברות זרות, הכנסות שכירות מנכסים מחוץ לישראל, הכנסות מעסק, משלח יד או עבודה שהופקו מחוץ לישראל או מכירת נכסי הון שנמצאים מחוץ לישראל).
הפסקת היותו של יחיד "תושב ישראל" נקראת בלשון המקצועית "ניתוק תושבות", ונכון למצב החוקי דהיום, הדרך לבצעה היא באמצעות מעבר קבע למדינה זרה לתקופה העולה על 3 שנים, תוך העברת "מרכז החיים" של היחיד למדינה הזרה.
ככלל, יחיד שמוכיח כי בתקופה בת 4 שנים העביר את "מרכז החיים" לחו"ל ושהה מחוץ לישראל במשך שנתיים מתוך ארבעת שנים אלו מעל 183 ימים בחו"ל – ייחשב כ"תושב חוץ".
חשוב לדעת שכיום מונחת הצעה לתיקון הכללים לגבי קביעת תושבות בישראל, שאם תתקבל תקבע חזקה חלוטה כי יחיד ששוהה מעל מספר מסוים של ימים בישראל במהלך תקופה מוגדרת – ייחשב כתושב ישראל אף ללא בחינת מיקום מרכז חייו.
ביצוע רילוקיישן בגיל פרישה
ביצוע רילוקיישן בגיל פרישה מורכב מעט יותר, בשל העובדה כי לרוב האנשים בגילאים אלו משולמת פנסיה מידי משלם ישראלי בגין עבודתם בעבר, ריביות או דיבידנדים שמקורם בישראל וכן רבים מחזיקים בנכסים שונים, בהם נכסי מקרקעין. בנוסף, היבטים הנוגעים לתשלומים וכיסויים ביטוחיים מידי המוסד לביטוח לאומי עשויים להיות מושפעים מעזיבת ישראל דרך קבע, כך למשל ניתוק תושבות למול הביטוח הלאומי שולל זכאות לתשלום קצבאות זיקנה ושולל זכאות לכיסוי ביטוח בריאות ממלכתי בישראל (הפסקת חברות בקופת החולים), ועלול ליצור עלייה בעלויות הרפואיות בחו"ל.
חשוב לדעת שתשלומי קצבת פנסיה שמשולמים בישראל או דמי שכירות מהשכרת נכס בישראל יהיו חייבים בישראל - גם אם מקבל התשלום ניתק תושבות מישראל.
עוד חשוב לדעת שהוראות הדין קובעות "מס יציאה" לפיו ייראו בנישום שחדל להיות תושב ישראל כמי שמכר את מלוא נכסיו וחייב במס לגביהם (מכירת דירה, רכב, תיק השקעות וכו'), כאשר ניתן לדחות את מועד תשלום המס עד למועד המכירה של הנכסים בפועל.
לבסוף, חשוב לציין שנישום שראה בעצמו כמי שניתק תושבות מישראל לצרכי מס או ביטוח לאומי, אך בפועל נותר במעמד "תושב ישראל" ונמנע מלשלם מס בישראל בהתאם לחובותיו – עלול להיות חשוף להליכים שומתיים אזרחיים ואף להליכים פליליים קשים כנגדו, שעלולים לגרום לו לעלויות כספיות כבדות ואף מעבר לכך.
קפריסין
כאמור, אחד היעדים האטרקטיביים לביצוע רילוקיישן בגיל פרישה הוא קפריסין. הסיבות לכך רבות וכוללות, בין היתר, קרבה ג"ג לישראל, תנאי אקלים דומים, עלות מחיה נמוכה יחסית ועוד.
יודגש שמשרדנו אינו מייעץ בנוגע לדין הקפריסאי, ולכן האמור להלן הנו בגדר סקירה כללית בלבד, ואין לראות בכך ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר.
לפי הדין המקומי בקפריסין, החל משנת 2017 נישום ייחשב "תושב" אם הוא התגורר במדינה מעל 183 ימים בשנת מס, או אם התגורר בקפריסין מעל 60 ימים בשנת מס, ולא שהה מעל 183 במדינה אחרת באותה שנה וכן אינו תושב מס במדינה אחרת וכן יש לו קשרים נוספים לקפריסין.
מס ההכנסה בקפריסין נע בין 0-35% בהתאם לגובה ההכנסה החייבת של הנישום. מלבד מס זה מוטלים מיסים בשיעור משתנה על הכנסות מסוימות כמו הכנסת שכירות, דיבידנד וכיו"ב.
המע"מ בקפריסין מוטל בשיעור של 19%, כאשר ניתן להפחית שיעורו במקרים מסוימים ל-9% ואף ל-5% בהתאם לסוג הפעילות במסגרתה נערכת העסקה.
יחידים שמבקשים לפעול באמצעות חברה בקפריסין יידרשו לשלם על הכנסותיה של החברה מס חברות בשיעור 12.5%.
המס על מקרקעין נע בין 3%-8% לגבי עסקה להעברת זכויות בנכס מקרקעין בהתאם לשווי הנכס המועבר, אליהם מתווסף היטל 0.4% על ביצוע העברה עצמה.
חשוב לציין שבין ישראל וקפריסין אין אמנה למניעת כפל מס.
פתרון ביניים – רילוקיישן "חלקי"
לאור האמור, ניתן לראות ישראלים רבים שלא מעוניינים לוותר על תושבות ישראלית (בעיקר לצרכי הביטוח הלאומי), ועל כן מתכננים מראש את היקף שהותם בכל אחת מהמדינות כך שלא יווצר ניתוק תושבות מהצד הישראלי, ולא תיווצר תושבות בקפריסין. בכך, יהיו זכאים להמשיך ולהנות מהמערכת הישראלית (בדגש על קצבאות ועל זכאות לביטוח בריאות ממלכתי).
מצב זה נקרא "רילוקיישן חלקי" והמשמעות שלו מבחינת המס היא היעדר חבות מס במדינת היעד תוך הותרת חבות המס במדינת ישראל. חשוב לתכנן זאת היטב בהתאם לדיני המס במדינת היעד, שעלולים להשתנות בין מדינה למדינה.
מומלץ לבצע תכנון קפדני תוך הותרת "מרחב תמרון" שיאפשר שהות ארוכה מהמתוכנן בכל אחת מהמדינות, וזאת מבלי שהדבר יגרור סיווג כתושב או ניתוק תושבות.
מקום בו בכל זאת מתקבלת הודעה מהביטוח הלאומי בישראל על ניתוק תושבות, ניתן לפנות בבקשה לשינוי המעמד כך שהיחיד יוותר "תושב ישראל" (הזכאי לזכויות מלאות), ואף ניתן לערער על החלטה בעניין זה בפני בית הדין לעבודה.
מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד מיסים מומחה טרם ביצוע החלטות לגבי רילוקיישן, ובמהלך תקופת המגורים במדינה הזרה, וזאת על מנת להימנע מהפרת הוראות הדין ומנקיטת הליכים אזרחיים ופליליים.