מאת: ;
פסק דין חשוב של ביהמ"ש העליון בתביעת רשלנות מקצועית של רואה חשבון

ב-9 באוגוסט 2023 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין חשוב בנוגע לתביעת רשלנות מקצועית כנגד רואה חשבון, הקובע מהו סטנדרט התנהגות ראוי ומצופה מרואה חשבון ומתי התנהגות זו מהווה הפרה של חובות רואה החשבון כלפי לקוחו.
מדובר באדם שעבד בהתקנת מזגנים, במהלך עבודתו כמתקין מזגנים נפל מחלון בקומה השלישית. כתוצאה מהנפילה נחבל בכל חלקי גופו ונותרה לו נכות רפואית משוקללת צמיתה בשיעור של 75% ו 100% אובדן כושר עבודה. תביעתו כנפגע עבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי לאור העובדה שבמועד התאונה לא היה מסווג במוסד ביטוח לאומי כעובד "עצמאי" כפי הנדרש על פי החוק. אותו אדם קיבל לבסוף קצבת נכות כללית מביטוח לאומי אשר תנאיה וסכומה פחותים מקצבת אובדן כושר עבודה. על רקע זה הוגשה לבית משפט המחוזי תביעה, בה נטען כי רואה החשבון אשר סיפק שירותים לאותו אדם בעסקו כמתקין מזגנים, התרשל כלפיו בכך שלא דיווח לביטוח לאומי על מעמדו כ"עצמאי".
בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה זה, ובנסיבות שבהן ניתן השירות ללקוח, רואה החשבון לא חרג מסטנדרט התנהגות סביר של רואה חשבון. התובע גם לא הצליח לבסס את היקף הנזק לו טען כ – 3 מיליון ₪.  עוד קבע המחוזי כי לא נחתם בין הצדדים הסכם שירות בכתב וכי רו"ח העניק לו שירותים הקשורים למע"מ ומס הכנסה, והלקוח לא ביקש מפורשות מרואה החשבון לטפל בענייניו מול ביטוח לאומי. המחוזי בחן אם היה על רואה החשבון בנסיבות המקרה לטפל בענייניו של הלקוח בביטוח לאומי כחלק מטיפול בעסקו ומצא כי התשובה לכך שלילית.
על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר קיבל את הערעור והפך את ההחלטה ממספר סיבות.
העליון קבע כי הימנעותו של רואה החשבון מלברר את נושא הטיפול בביטוח לאומי חורגת מסטנדרט התנהגות ראוי ומצופה מרואה חשבון ומהווה הפרה של חובותיו כלפי הלקוח. על פי הפרקטיקה המקובלת בהתקשרות של לקוח עצמאי עם רואה חשבון, לוקח המייצג את הטיפול מול כל רשויות המס - מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. גם אם נושא הביטוח לאומי לא עלה מפורשות בפגישתם הראשונית של הלקוח ורואה החשבון היה על רואה החשבון להעלות את הסוגיה ולברר את סטטוס הטיפול בנושא. לכל הפחות היה על רואה החשבון לוודא כי הלקוח מודע לחובותיו כלפי ביטוח לאומי ואינו מעוניין בשירותיו בכל הנוגע לדיווחים ולתשלומים לביטוח לאומי. חזקה שידע רואה החשבון מה היה נדרש מהלקוח לעשות על מנת להבטיח את זכויותיו לפי חוק ביטוח לאומי ומה התוצאה הצפויה מאי דיווח על מעמדו כ"עצמאי" במקרה של תאונה כפי שלמרבה הצער אירע במקרה דנן. הלקוח הוא בבחינת מי שאינו יודע לשאול וכאשר הוא פונה לרו"ח על מנת שהלה יטפל בו בעסקו, על רואה החשבון לטפל בעסק מול כל הרשויות כולל ביטוח לאומי ולכל הפחות להבהיר ללקוח כיצד עליו להתנהל מול רשויות אלו. על רואה החשבון לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע טעויות.
אין בכך שהלקוח הציג עצמו כמי שמנהל עסק עצמאי מזה שנים, ורו"ח סבר כי מעמדו כעצמאי מעודכן בביטוח לאומי, כדי לשנות את פני הדברים. הלקוח פנה לרו"ח לצורך טיפול שוטף בהנהלת חשבונות של עסקו ובנסיבות אלו היה על רו"ח להנחות את הלקוח ולעדכן את ביטוח לאומי על ההכנסות הצפויות מעסקו. גם נסיבות ההתקשרות ותקופת ההתקשרות הקצרה בת חודשיים בלבד אין בה כדי לפתור את רואה החשבון מאחריותו. השניים נפגשו במשרדו של רואה החשבון אשר טיפל בו למעלה מחודשיים שהוא פרק זמן מספק לבחינת סוגיות שהיו טעונות בחינה כבר בראשית הדרך.
מכאן קובע העליון כי הימנעותו של רואה החשבון מלהעלות ולברר את נושא הדיווח לביטוח לאומי עולה כדי התרשלות מצדו.
לצד קביעה זו הוסיף העליון כי אין באמור לגרוע מחובתו ומחדלו של הלקוח לדווח על מעמדו בביטוח לאומי באופן עצמאי, אשר מצדו ובמשך כל התקופה לא דיווח לביטוח לאומי על מעמדו כעצמאי. לכך יש להוסיף כי הלקוח בחר שלא לערער על החלטת המל"ל באמצעות הליך משפטי ושמא ניתן היה להעביר את רוע הגזירה ובכך לא עמד בחובת הקטנת הנזק. בנסיבות אלו קבע העליון כי הלקוח נושא באחריות תורמת למצב שנוצר בשיעור של 30%.
לאור כל האמור, התקבל הערעור במובן זה שנקבע כי רואה החשבון התרשל כלפי הלקוח במילוי תפקידו כרואה חשבון והחיוב בהוצאות שנקבע במחוזי בוטל. התיק הוחזר לבית משפט מחוזי שיפעל כחוכמתו לצורך חישוב הנזק כשהשכר הקובע לחישוב שווי הקצבאות כנפגע עבודה יעמוד על 7,000 ₪, כאשר מסכום זה יש להפחית 30% (אחריות תורמת של הלקוח) וכן את שווי קצבאות הנכות הכללית שהוא מקבל מביטוח לאומי. רואה החשבון יהיה חייב בהפרש הנ"ל.
 
לסיכום – סעיף 77(א) לחוק ביטוח לאומי מטיל חובה על עובד עצמאי לדאוג לרישומו – "לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם".
גם אם עברו רק חודשיים מיום קבלת הלקוח למשרדו על רואה החשבון לוודא ולאמת את מעמדו של העוסק בביטוח לאומי ולא להסתמך על דברי הלקוח או להניח הנחות. העליון קובע כי הימנעות מכך חורגת מסטנדרט התנהגות ראוי ומצופה מרואה חשבון ומהווה הפרה של חובותיו כלפי הלקוח עד כדי התרשלות מצדו.
 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.