22/8/2023
פס"ד בנושא חשבוניות פיקטיביות וכפל מס
לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק דין נוסף בהמשך ישיר למלחמה של רשויות המס בחשבוניות פיקטיביות.
במסגרת חקירה רחבה אודות שורה של חברות מתחום הבנייה, אשר זכתה לכינוי "הים השחור" ונוהלה על ידי צוות משותף של רשות המסים, המשטרה ורשויות ההגירה, עלה חשד לשלטונות מע"מ כי בניגוד למה שמוצג בחשבוניות, החברה לא באמת סיפקה שירותי בנייה, אלא היא שימשה רק ככסות חשבונאית שנועדה לאפשר "תשלומים בשחור" לעובדים זרים.
מדובר בערעור נגד החלטת מנהל מע"מ רמלה שהשית על בעל המניות בחברה, כפל מס עסקאות מכוח הוראת סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף, וזאת בגין הוצאת מסמכים הנחזים כחשבוניות מס אשר לטענת מע"מ רמלה הוצאו על ידי המערער שלא כדין. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי בפסיקה הוצבה דרישה מהותית כי חשבונית מס תשקף עסקה אמיתית שהתרחשה ואת הצדדים האמיתיים לעסקה.
תכלית ההוראה בדבר כפל מס וסעיף 50(א) לחוק היא הרתעה באמצעות סנקציה אזרחית על כל מי שידו בהוצאת חשבוניות פיקטיביות. במקרה זה קבע בית משפט כי גרסתו של המערער אינה אמינה ממספר סיבות:
בחשבוניות שהוציאה החברה מתוארות עסקאות במסגרתן סיפקה החברה במשך שנה וחצי שירותי בניה בהיקף של 83,072,555 ש"ח כולל מע"מ ומס העסקאות הגלום בהן הוא 12,074,320 ש"ח. המערער נטול כל ניסיון בתחום הנדל"ן, והידע שהיה ברשותו לא נראה כמספק לצורך ניהול ביצוע עבודות הבנייה המקיפות המתוארות בחשבוניות. המערער אף העיד בבית משפט, כי אינו יודע לקרוא תכנית בנייה תכונה הנדרשת לביצוע עבודות מהסוג המתואר בחשבוניות. מדובר בנתון אשר יש בו לעורר חשד של ממש, כיצד ניהל המערער שירותי בנייה בהיקף כל כך גדול (כ- 83 מיליון ש"ח) כפי המתואר בחשבוניות.
מהנדסים והנדסאים שהעסיקה החברה, מסרו בחקירתם כי כלל לא ביקרו באתרים וכי למעשה לא עשו דבר מלבד חתימה על מסמכים, כפי שהתבקשו.
קבלני משנה אשר את שירותיהם לכאורה רכשה החברה לצורך ביצוע עבודות הבנייה המתוארות בחשבוניות, מסרו בחקירתם כי כלל אינם מכירים את החברה ואת המערער, או שהעדיפו לשמור על זכות השתיקה. כתוצאה מעובדה זו, פסל המע"מ תשומות שביקשה החברה לנכות, בעסקאות בהיקף של כ-67 מיליון ש"ח כולל מע"מ. החברה לא ערערה על קביעה זו והיא הפכה לחלוטה, ויש בעובדה זו לחזק את החשד כי שירותי הבניה המתוארים בחשבוניות - לא באמת ניתנו על-ידי החברה.
המערער בחר שלא להביא שורה של עדים נחוצים, כגון מהנדסים, הנדסאים ומנהלי עבודה שטען כי העסיק, מישהו מקבלני המשנה שביצעו לטענתו את עבודות הבנייה וכן גורמים רלוונטיים אחרים.
אי הבאת עדים אלה מחזקת את החשד כי אם היו באים להעיד הייתה מתחזקת טענת המדינה ולפיה החברה לא ביצעה את העבודות הבנייה רחבות ההיקף המתוארות בחשבוניות, עדים אלו יכולים היו להעיד על עבודות הבנייה בהיקף האדיר שנטען בחשבוניות כי החברה ביצעה. בחירתו העקבית של המערער שלא להביא עדים אלה, מקימה את החזקה כי לו היו באים להעיד הייתה עדותם פועלת לחובתו של המערער ומכרסמת בגרסתו. המערער הביא לעדות את מנהל החברה לה יצאו החשבוניות אשר תמך בגרסת המערער. אלא שלא ניתן להתעלם מזהות האינטרסים שיש בין המערער למנהל החברה הגם שגם לו יצאו שומות בנושא, בנסיבות אלה, הכרחי היה לזמן לעדות עדים נוספים, אותם כאמור בחר המערער שלא לזמן.
עוד הוסיף השופט, כי עדותו של המערער לא הייתה אמינה בעיניו כי המערער עצמו טוען שכל מה שעשתה החברה הינו אספקת עובדים זרים, באמצעות הרישיון שברשותה, אלא שפעולה זו מצומצמת בהיקפה הכלכלי באופן ניכר מההיקף הכספי של החשבוניות, ותוכנה – אספקת עובדים זרים – שונה מהמתואר בחשבוניות שהוציא המערער והמתארות שירותי בנייה בהיקף של כ-83 מיליון ₪ - שלא סביר כי החברה אכן נתנה.
בנוסף, על אף שמדובר בעסקאות בעשרות מיליוני ש"ח, המערער לא דאג למסגרת אשראי בחשבון הבנק של החברה, ולו בסכום כלשהו. אכן, המערער טען כי לא נדרש לחשבון עם מסגרת אשראי, שכן כספים שקיבל הועברו מיד לקבלני המשנה, אלא שקשה שלא לתמוהה על הדברים. אפילו עסק בהיקף מסחרי מצומצם, נזקק לכאורה למסגרת אשראי. כיצד זה עסק הטוען כי ביצע פעילות כלכלית בהיקף של עשרות מיליונים, לא נדרש לכך – למערער פתרונים.
המערער אף לא ידע מהו הפנקס הכללי, אשר נדרש להחזיק לפי צו בטיחות בעבודה. המערער נדרש לפרט בפנקס את הגורמים הפועלים באתר הבניה: מנהל עבודה, קבלן, קבלני משנה, אינסטלציה, מקורות ועוד.
תמיהה נוספת מתעוררת, נוכח זה שלא היה בידי המערער להציג הסכמי ביטוח שערכה החברה, ותשובותיו אף בעניין זה היו מגומגמות. הדעת אינה יכולה בנקל לקבל, כי חברה העוסקת בבנייה ואשר אחראית על ביצוע עבודות בהיקף של למעלה מ-83 מיליון ₪, לא תבטח את עצמה ואת בעל מניותיה. העדר פוליסות ביטוח, מעלה אף הוא את החשד כי הפעילות המתוארת בחשבוניות, לא באמת בוצעה באופן הנחזה מהחשבוניות. חשדות אלה מצטרפות ומצטברות לכל שנאמר עד כה.
חשבוניות חייבות לתאר את העסקה האמתית שבוצעה. כל שביצע המערער הוא אספקת כוח אדם של עובדים זרים, ולא באמת מתן שירותי בנייה מטעמו ובאחריותו. המערער יכול היה להוציא חשבוניות בהיקף כלכלי נמוך באופן ניכר מאלה שהוצאו בגין אספקת עובדים זרים, אלא שהוא בחר לא לעשות כן. הבחירה להציג את העסקאות כפי שהוצגו – מתן שירותי בנייה בהיקף אדיר, אינה מקרית. היא נועדה ככל הנראה לאפשר את רישום החשבוניות בסכומים שנרשמו. דרך זו נועדה כדי לאפשר תשלום במזומן לעובדים הזרים שלא כחוק ובדרך המתחמקת ממגוון תשלומים הנדרשים על-פי הדין. אין לקבל מצב דברים בו החשבוניות אינן מתארות את שבוצע בפועל. חשבוניות כאלה, הן חשבוניות המוצאות שלא כדין – ויש לנהוג בהם בהתאם.
בסיום פסק הדין קבע בית משפט כי מהאמור עד כה עולה, כי החשבוניות שהוציא המערער ובהם נחזה כאילו החברה העניקה שירותי בנייה בהיקף של כ- 83 מיליון ש"ח, אינן משקפות את העסקאות האמתיות שהיו בין הצדדים. המערער אינו בעל ידע המאפשר ביצוע העסקאות המתוארות בחשבוניות, עובדים מקצועיים ששכר אמרו כי לא עשו דבר, קבלני משנה ששכר התבררו כפיקטיביים, גרסתו לא היתה אמינה והוא בחר באופן עקבי שלא לזמן לעדות גורמים נחוצים למסור עדות בבית המשפט (מקרב עובדיו, מקרב קבלני המשנה או מקרב הקבלנים הראשיים אשר בפרויקטים שלהם כביכול בוצעה העבודה המקיפה). התנהלותו של המערער מעוררת תמיהה, והיא אינה עולה בקנה אחד עם דרך ההתנהלות המצופה ממי שבאמת מבצע עבודות בסדר הגודל המדובר. לאור זאת ומכל הטעמים שפורטו לעיל, סבר בית משפט כי צדק המשיב בקביעתו כי החשבוניות הוצאו שלא כדין ובצדק השית על המערער את הסנקציה הקבועה בסעיף 50(א) לחוק הודעת כפל מס בסכום של 24,148,640 ש"ח, כי ידע היטב המערער כי לא סיפק שירותי בניה בהיקף המתואר בחשבוניות.
לסיכום
גם אם התמורה שולמה בפועל ושירות אכן ניתן, כל עוד לא מדובר בחשבונית אמיתית המשקפת את העסקה האמיתית שהתרחשה ואת הצדדים האמיתיים לעסקה מדובר בחשבונית שהוצאה שלא כדין המכונה גם חשבונית פיקטיבית. בפסק דין מנהל מס ערך מוסף – ת"א 3 נגד טי.גי.די הובלות בע"מ (ניתן בים 9.5.2018) נקבע בפסקה 2 לפסק הדין:"חשבונית שהוצאה שלא כדין אינה רק חשבונית פיקטיבית, במובן שהעסקאות המפורטות בה אינן אמיתיות, אלא גם חשבונית שמפורטת בה עסקה שונה מזו שנעשתה בפועל".
לפיכך, רצוי לציין את מהות העסקה בפירוט לפי יחידות, שעות וכו' ולכלול מידע נוסף העשוי לשמש בעת ביקורת. בנוסף, יש לשמור ולתעד התחשבנויות שנעשו, הזמנות עבודה והתכתבויות העשויות במקרים רבים לסייע בהוכחת הקשר העסקי והשירות שניתן או התקבל, ובכל מקרה עדיף ורצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.