מאת: ; ;

תביעות ייצוגיות בתחום הנגישות - באילו מקרים הן מוגשות וכיצד מתמודדים?

ישנן מספר תביעות ייצוגיות נפוצות בתחום הנגישות, אשר מקורן נמצא בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקרים רבים ניתן יהיה להקטין את סיכויי הגשתה של התביעה הייצוגית במתן ליווי משפטי מתאים אשר יידע לתת מעטפת מלאה וחזקה כבר בשלבים המקדמיים של ההליך.

בחודש מאי בשנת 2018, נכנס לתוקף תיקון לחוק האגרות, אשר קבע ככלל חובת תשלום אגרה בהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
אלא, שהוראת חוק סייגה וקבעה פטור מתשלום אגרה לבקשות לאישור תובענה ייצוגית בתחום הנגישות.
מאז כניסת התיקון לתוקף, חלה עלייה משמעותית בכמות הבקשות לאישור תובענה ייצוגית המוגשות  בתחום הנגישות.
בשנים האחרונות מוגשות מאות בקשות לאישור תובענה ייצוגית בתחום הנגישות מדי שנה.
בשנה האחרונה בלבד הוגשו מעל ל- 300 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בענייני נגישות.
 

מהי נגישות:

בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק שווין הזכויות"), סעיף 19א מגדיר נגישות כך:

"אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי".


מטרת חוק שווין הזכויות מוגדרות בסעיף 2 כך:
"חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".
כלומר, הזכות לנגישות הינה עקרון יסוד אשר מצריך ביצוע של התאמות במגוון סוגים כגון:
  • נגישות בנייה ומבנים
  • נגישות המרחב הציבורי לאנשים עם הפרעות ראייה
  • נגישות תחבורה
  • נגישות מידע ותקשורת
  • נגישות באינטרנט
  • נגישות בחינוך
  • נגישות בספורט

באילו מקרים ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתחום הנגישות:

תביעה ייצוגית בעניין נגישות ניתן יהיה להגיש רק במקרים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק התובענות הייצוגיות").

התוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות מתייחסת לאותם המקרים וקובעת כך: 

פרקים ד', ה', ה'1 לחוק שוויון הזכויות עוסקים בנושאי תעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, שירותי תחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלויות, ומקום ציבורי ומתן שירות ציבורי לאנשים עם מוגבלויות.
 מעבר להתאמות במרחב הציבורי, כיום יש צורך רב בהנגשת המרחב הווירטואלי לבעלי מוגבלויות. לצורך כך, נדרש כי בעלי אתרים ופלטפורמות אינטרנטיות יבצעו התאמות באתריהם כך שבעלי לקויות יוכלו לגלוש באתרים אלה, ועל כן חלק גדול מן התובענות הייצוגיות מוגשות בהתאם לתקנות שוויון הזכויות.
 

תביעות נפוצות בתחום הנגישות:

להלן פירוט קצר על עילות התביעה הנפוצות בתחום הנגישות, אשר מקורן נמצא בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן: "תקנות שווין הזכויות"):

  1. פרסום התאמות הנגישות שבוצעו: תקנה 34 לתקנות שוויון הזכויות קובעות כי על החייב בביצוע התאמות נגישות, לפרסם באתר האינטרנט שלה את התאמות הנגישות שבוצעו בחנויותיה ו/או בסניפיה ולציין האם קיימות חניות נכים בסמוך למקום, האם ישנה כניסה נגישה לסניפים, האם קיימים שירותי נכים בסמוך ועוד.

  2. התאמת נגישות למערכת ניתוב שיחות טלפון: תקנה 33 לתקנות שוויון הזכויות קובעת כך:
    ​"ניתן שירות לציבור או מידע על אודותיו באמצעות מידע מוקלט במערכת ממוחשבת לניתוב שיחות טלפון, יינתן המידע או השירות, לפי העניין, לאדם עם מוגבלות באמצעות אחת מאלה:
    • הקלטה, בשפה פשוטה ובקצב איטי, בלא מוסיקת רקע, שתושמע עם תחילת מסירת המידע המוקלט ובכל השפות שניתן בהן המידע לכלל הציבור;
    • הפניה אל מוקדן שתינתן עם תחילת מסירת המידע המוקלט".
      כלומר, כל מוקד טלפוני של כל חברה שמעניקה שירות ציבורי יינתן המידע באמצעות הקלטה נגישה. הקלטה נגישה, היא הקלטה בשפה פשוטה ובקצב איטי, בלא מוסיקת רקע, שתושמע עם תחילת מסירת המידע המוקלט.
  3. נגישות שירותי אינטרנט: תקנה 35א(א) לתקנות שוויון הזכויות קובעת כי על החייב בביצוע התאמות נגישות אשר מציע שירות ציבורי, יש לבצע התאמות נגישות באתר האינטרנט שלו בהתאם לתקנות שוויון הזכויות ותקן הנגישות, אשר קובע את הקריטריונים לפיהם אתר אינטרנט ייחשב כמונגש. יצוין, כי בנוגע לעילה זו באופן ספציפי, וככל שמדובר על סטייה בנגישות האתר.
    נקודה חשובה לעניין חובת הנגשת השירות האינטרנטי הקבועה בתקנה 35א, הינה חובת הפנייה של התובע. כלומר, ניתן לראות בתקנה 35א(ד)(1) כי על התובע הפוטנציאלי לפנות ראשית לחברה במכתב ורק בחלוף 60 ימים בהם לא קיבל מענה, יוכל להגיש תביעה ייצוגית בבסיסה טענה להפרת חובה זו. עוד יצוין, כי לא די בהנגשת האתר אלא יש לפרסם "הצהרת נגישות" מסודרת, במסגרתה מפורטות כל התאמות הנגישות שבוצעו באתר לשימוש אנשים עם מוגבלות.
  4. רכז נגישות: תקנה 91 לתקנות שוויון הזכויות קובעת כי על החייב בביצוע התאמת נגישות בעל 25 עובדים, קמה החובה למנות רכז נגישות אשר עליו לעבור הדרכה ולעמוד בקריטריונים מסוימים אותן מגדירות התקנות על מנת להיות איש הקשר של הארגון לפניות בתחום הנגישות.
 

התמודדות עם הליך ייצוגי בתחום הנגישות:

ראשית כל, תובענה ייצוגית מחולקת לשני שלבים:

השלב הראשון – שלב מקדמי שבו על בית המשפט להכריע האם התובענה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק לצורך ניהולה כתובענה ייצוגית.

השלב השני – שלב בירור התביעה.
במידה והוגשה תובענה ייצוגית בעניין של נגישות, יש צורך לבדוק האם בכלל היא עומדת בתנאים המצוינים בחוק התובענות הייצוגיות כלהלן:
  1. האם בוצעה הפרה מתוך הפרקים הרלוונטיים בחוק שוויון הזכויות.
  2. האם קיימת עילה אישית לתובע הייצוגי אשר מעידה על זיקה ממשית לסוגיה שבגינה הוגשה התביעה.
  3. האם התובענה מעוררת שאלות משפט ועובדה משותפות לכלל חברי הקבוצה וישנה אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
  4. האם ניהולו של הליך ייצוגי זאת הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
  5. האם עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
בדיקה של תנאים אלו, יכולה להוביל למסקנה כי התובע הייצוגי כשל מלעמוד בהם ובכך, אין מקום להגשתה של התובענה.
 

ניהול הליך ייצוגי:

ניהולה של תובענה ייצוגית הינה שונה באופן מהותי מאשר ניהולה של תביעה רגילה בין שני צדדים, כאשר לאורכו של ההליך קיים לא רק האינטרס של התובע הייצוגי אל גם של יתר בעלי הקבוצה המיוצגת.

ככלל, תובענה ייצוגית מסתיימת לרוב באחת משלושת הדרכים הבאות:

  1. הסתלקות – מדובר במקרה שבו מתבצעת הערכת סיכון אשר מסקנתה מובילה לסיום ניהולו של ההליך הייצוגי. במסגרת סיום ההליך כאמור הצדדים מגיעים להסדר הסתלקות אשר מאפשר לתובע הייצוגי (אך אינו מחייב זאת), כי יוכל להגיש את התביעה שוב בעתיד.
  2. הסדר פשרה – מדובר במקרה שבו הצדדים להליך מגיעים להבנות ביניהם ומעלים את הסכמותיהם על הכתב בליווי (בדרך כלל) של פיצוי כספי לקבוצה המיוצגת/הנפגעת עת שבית המשפט בוחן באמצעות המנגנונים הקבועים בחוק את ההסכמות של הצדדים.
  3. פסק דין בסוף ההליך.
 

לסיכום:

תובענה ייצוגית מלווה איתה נזק כלכלי רב לצד נזק תקשורתי פוטנציאלי, כאשר ניהול של הליך מסוג זה מצריך הכרה של סדרי הדין והדרישות המיוחדות לניהולה של תובענה ייצוגית.
במקרים רבים ניתן יהיה להקטין את סיכויי הגשתה של התביעה הייצוגית במתן ליווי משפטי מתאים אשר יידע לתת מעטפת מלאה וחזקה כבר בשלבים המקדמיים של ההליך.
למשרדנו ניסיון עשיר בייצוג תאגידים גדולים המתגוננים בפני תובענות ייצוגיות.
משרדנו טיפל ועודו מטפל בעשרות תובענות ייצוגיות במגוון של תחומים בשילוב של ניסיון ופתרונות יצירתיים אשר מביאים לצמצום היקפי הנזק הפוטנציאלים של הנתבעים.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.