איחוד האמירויות הערביות (UAE) היא מדינה במפרץ הפרסי הכוללת 7 אמירויות. מבנה המדינה הוא פדרציה ולכל אחת מהאמירויות כללים וחוקים משלה בענייני פנים, בהם גם ענייני המיסוי.
אחת האמירויות היא דובאי.
בשנים האחרונות דובאי הפכה למרכז עסקים ותיירות, בין היתר בעקבות הכרזתה על עצמה כאזור סחר חופשי, ובו פטור ממיסים על הכנסות עבור רוב סוגי הפעילות המסחרית (למעט במגזר האנרגיה והבנקאות).
בדובאי יש כ- 3 מיליון תושבים אשר כ-70% הם אזרחים זרים וכ- 20% אזרחים מקומיים.
אשרות
לצורך כניסה לדובאי יש צורך בקבלת ויזה, וישנן מספר דרכים לקבלה. רוב הויזות דורשות מהמבקש להגר למדינה לקבל חסות מגורם מקומי (מעסיק או שותף עסקי). המבקש יידרש לספק את כל המסמכים הדרושים והמידע לבקשת הרשויות, ומסמכים אלו עשויים לכלול דרכון / תמונות / רשומות רפואיות / תעודות לימוד ו/או תיעוד רלוונטי אחר שיתבקש, וכן יידרש בתשלום אגרה.
טרם קבלת אשרת מגורים ניתן יהיה לשהות במדינה באמצעות אשרת שהייה.
חשוב לעקוב אחר ההוראות וההנחיות של רשויות דובאי ולהשלים את הדרישות המבוקשות.
סוגי תאגידים
בדובאי מספר סוגי תאגידים נפוצים:
-
תאגיד בבעלות בלעדית – חברה בבעלות יחיד ששולט על כלל היבטי פעילותה ומחזיק בכל מניותיה. אזרח זר רשאי לייסד ישות מסוג זה בכפוף להחזקה בהיתר שהייה במדינה, אך רק אזרחי דובאי זכאים להקים ישות זו לצורך מסחרי – תעשייתי. אזרח זר המבקש להקים ישות מסוג זה נדרש במינו 'סוכן מקומי' (אזרח המדינה) שיפתח חברה בשמו. יישות זו אינה כוללת חובת הון עסקי מינימלי, ושם החברה חייב להיות קשור ישירות לתחום פעילותה העסקית.
-
חברה בערבון מוגבל – שיטת התאגדות פופולרית בדובאי בה אחריות השותפים מוגבלת להיקף השקעתם בחברה, ושנושי החברה אינם יכולים להגיע לכיסם האישי של בעלי המניות. אזרח זר רשאי להחזיק עד 49% מהון המניות, כאשר 51% הנותרים חייבים להיות מוחזקים בידי אזרח המדינה. מינימום בעלי המניות בחברה מסוג זה הוא 2, והמקסימום הוא 50. חברה זו רשאית לבצע פעילות תעשייתית או מסחרית, אך אינה יכולה להציע שירותי ייעוץ (מלבד בנקאות, ביטוח או השקעות).
-
חברה פרטית משותפת לאחזקת מניות – תאגיד בו ההון המינימלי להקמת החברה הוא 5 מיליון AED עם מינימום של 3 משקיעים. על לפחות 51% מהמניות להיות בבעלות אזרח מקומי. יודגש שיש לקבל אישור ממשרד הכלכלה האמירתי לצורך הקמת תאגיד מסוג זה.
-
חברת אחזקת מניות ציבורית או חברת מניות משותפת ציבורית. ההון המינימלי להקמת תאגיד מסוג זה הוא 30 מיליון AED ובו מופקות מניות סחירות, כאשר כל בעל מניות אחראי עד סכום השקעתו. בתאגיד מסוג זה ויהיו עד 5 מנהלים, ונדרש כי ימנו בו לפחות 5 חברים מייסדים שהם אזרחי המדינה ובידיהם יוחזקו מינימום 30% ומקסימום 70% מהון המניות.
מיסוי
ישראלים המעוניינים לבצע רילוקיישן לדובאי נדרשים לשים לב למספר נקודות חשובות בכל הנוגע למשטר המס שחל שם, והיחס בין המס האמירתי והמס הישראלי.
ראשית, הדין המקומי בדובאי קובע שפעילות מסחרית (שאינה במגזרי האנרגיה או הבנקאות) שהחלה לאחר יוני 2023 תהא כפופה למס בשיעור 9% עבור הכנסות הגבוהות מ 375,000 דירהאם (המטבע המקומי). מלבדם מוטל מע"מ בשיעור נמוך של 5% בלבד.
ראשית, על מנת להנות משיעורי המס בדובאי בלבד, מבלי שתחול חבות מס בישראל, נדרש ניתוק תושבות מלא ממדינת ישראל, מאחר ובמידה ולא יבצע זאת הוא עדין יהיה חייב במס במדינת ישראל והחיסכון במס לא יתקיים.
בין איחוד האמירויות לבין מדינת ישראל יש אמנה למניעת כפל מס שנחתמה אך עדין לא נכנסה לתוקף, והיא חלה גם לגבי דובאי.
תושבות יחידים
הדין המקומי הישראלי קובע כי 'תושב ישראל' יהיה מי שמרכז חייו האישי, הכלכלי והחברתי נמצא בישראל לפי מירב הזיקות, ובמקביל חלה חזקה לגבי יחידים ששוהים בישראל מעל 183 בשנת מס או מעל 30 ימים בשנת מס ומעל 425 ימים בשנת המס הנבחנת ובשתי השנים שלפניה.
הדין הפנימי המקומי באיחוד האמירויות (בדובאי) קובע כי 'תושב' יהיה:
-
אדם שמקום המגורים הרגיל או העיקרי שלו באיחוד האמירויות (בדובאי) ומרכז האינטרסים הפיננסיים והאישיים שלו נמצאים באיחוד האמירויות; או
-
יחיד ששהה פיזית באיחוד האמירויות (בדובאי) תקופה של 183 ימים או יותר בתקופה של 12 חודשים; או
-
יחיד ששהה פיזית באיחוד האמירויות (בדובאי) למשך תקופה בת 90 ימים או יותר במהלך תקופה של 12 חודשים והוא אזרח איחוד האמירויות, תושב איחוד האמירויות או אזרח GCC (מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ) או שיש לו מקום מגורים קבוע באיחוד האמירויות; או
-
יחיד שמבצע עבודה או מפעיל עסק באיחוד האמירויות (בדובאי).
אמנת המס קובעת את הכללים לקביעת תושבות לצרכי מס לגבי שתי המדינות, ולפיה יחיד ששוהה מעל 183 ימים במהלך 12 חודשים וגם יחסים האישיים והכלכליים קרובים יותר למדינה אחת מאשר לאחרת – ייחשב לתושב מדינה זו לצרכי מס.
מקום בו יחיד מוגדר 'תושב' לפי הדין הפנימי של שתי המדינות, הוא יוגדר כתושב המדינה כלפיה קשריו האישיים והכלכליים הדוקים יותר (מבחן מרכז האינטרסים הקיים באמנות מס רבות, ואף בדין המקומי הישראלי). מקום בו לא ניתן לקבוע חד משמעית את מיקום מרכז האינטרסים החיוניים של היחיד, ייחשב הוא תושב של המדינה בה עומד לרשותו בית קבע. מקום בו עומד לרשותו בית קבע בשתי המדינות או באף אחת מהן, יחשב יחיד תושב של המדינה בה הוא נוהג לגור דרך קבע. אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות או באף אחת מהן, יחשב היחיד כתושב המדינה שהוא אזרח בה. אם הוא אזרח של שתי המדינות או לא אזרח באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יישבו את השאלה בהסכמה הדדית.
לצורך כניסה תחת גדרי האמנה נדרש היחיד שלא להיות 'תושב ישראל' במשך תקופה של 5 שנים.
תושבות חברה
לפי הדין הפנימי הישראלי תאגיד נחשב כ'תושב ישראל' מקום בו הוא התאגד ונרשם בישראל או מקום בו השליטה והניהול בו מופעלים מישראל.
תאגיד שאינו תושב ישראל, ייחשב תושב איחוד האמירויות (או דובאי) אם הוקם, נוצר או נרשם לפי חוקי איחוד האמירויות (ודובאי), למעט סניפים של גופים משפטיים זרים.
מקום בו נדרש לבחון תושבות תאגיד לפי האמנה, אזי תאגיד ישראלי ייחשב כתושב איחוד האמירויות (דובאי) אם:
-
החברה מאוגדת תחת חוקי איחוד האמירויות/ דובאי;
-
מקום הניהול הממשי של החברה נמצא באיחוד האמירויות/דובאי;
-
הון החברה מוחזק ביושר על ידי איחוד האמירויות, ממשלה פדרלית, ממשלות מקומיות או יחידים שהם תושבי איחוד האמירויות (לרבות דובאי) והחברה נשלטת על ידי התושבים הנ"ל.
דיבידנד המחולק בין תושב ישראל ותושב האמירויות כפוף למס בהתאם לאמנה בשיעורים של בין 0%-15%.
ריבית כפופה למס בשיעור 4.4%, וריבית המשולמת בין תושב ישראל ותושב האמירויות כפופה למס בהתאם לאמנה בשיעורים של בין 0%-5%.
ישנם היבטי מיסוי נוספים לגבי פעילות באיחוד האמירויות (לרבות דובאי), בהם שיעורי ניכוי מס במקור, מיסוי מקרקעין, מחירי העברה, מיסוי תמלוגים שלא נסקרו במאמר זה.
טיפים כללים לרילוקיישן לאיחוד האמירויות (לרבות דובאי):
-
מומלץ ליידע את הרשויות הרלוונטיות בישראל על העזיבה : כגון רשויות המס, משרד הפנים, בנקים. תשתיות, שירותים וספקי ביטוח.
-
עת ההגעה יש לסיים את תהליך הרישום כתושב הכולל את רישום ת.ז במשרד הפנים בדובאי, פתיחת חש' בנק ורישיון נהיגה.
-
חשוב מאוד להכיר את החוקים המקומיים השונים מהחוקים בישראל, עניין זה יכול להקל על המעבר.
-
יש לזכור כי חשוב להתעדכן בנתוני ההגירה העדכניים ביותר שיש כיום וכי הם יכולים להשתנות מעת לעת כך שמומלץ לדבר עם הרשויות המקומיות לקבל מידע עדכני וכן גם להיוועץ עם אנשי מקצוע משפטיים או כאלו המומחים ברילוקיישן זאת כדי להיות בטוחים כי המידע שמתקבל הוא מידע מדויק למצב הספציפי של אותו מעוניין בוויזה.
לסיכום, איחוד האמירויות, ובפרט דובאי, הנם יעדים אטרקטיביים למגורים ולהקמת פעילות עסקית, אך יש להכיר את כלל ההיבטים ודרישות הדין המקומי טרם הקמת עסק או מעבר למגורי קבע שם.
מלבד זאת, יש לבצע את ניתוק התושבות באופן מיטבי על מנת להנות משיעורי המס המיטביים באיחוד האמירויות, תוך חדילת חבות המס בישראל.