מתן תגמול נוסף לנושה פעיל

מאת: אלי דורון, עו"ד ; נאהי חמוד, עו"ד ; מוניקה קיורקיאן קרואני, עו"ד

20/6/2023

מהפכת בימ"ע והתמריץ התחרותי בתגמול נוסף לנושים פעילים

1. עקרון העדיפות: קובע כי יש למיין את הנושים לפי קבוצות עדיפות, בשלוש דרגות שונות, וכל קבוצת נושים מקבלת את כספה לפי סדר העדיפות שלה בדירוג. כאשר נושים המחזיקים בבעלות על נכס משועבד של החייב כמו בנקים ורשויות מס, מדורגים בקבוצה הראשונה ולכן הינם זכאים לקבל ראשונים את נכסי החייב. נושים בדין קדימה יהיו בקוצה השנייה ונושים רגילים בקבוצה השלישית.
2. עקרון השוויון: המעוגן בסעיף 76 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980, קובע כי אותה קבוצת נושים השווה והדומה מבחינת עדיפות, תתחלק בכספים באופן שוויוני ויחסי לשיעור החובות שלהם מתוך כלל החובות באותה דרגה. דהיינו – אין להעדיף חוב אחד על משנהו אשר דומה לו מבחינת יחס, עדיפות ורמה.

עולה השאלה - מתי ניתן לחרוג מכלל השוויון בהליך של חדלות פירעון?
 

על אף הכלל בעיקרון השוויון, אלא שלאור העובדה שנושים רבים נמנעים מלמצות את הליכי הגבייה ומסתמכים על הנאמן לקבלת כספם, הדבר הוביל לכך שבית המשפט העליון יעשה מהפכה בנושא החלוקה שתעורר את הנושים ותיצור "תחרות" ביניהם לטובת הגדלת קופת הנשייה.
הליך חדלות הפירעון הביא עמו חידושים רבים עת הוחלט לתקן את פקודת פשיטת הרגל ולהכניס במקומו את חוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018.
מדובר בהליך אשר מנסה כל הזמן לאזן בין החייב (בין אם מדובר ביחיד / חברה) לבין הנושים.
בזמן שהשאלות והתהיות היו סביב חדל הפירעון וסביב שינויים שבאו לטובתו וכן לרעתו, נקבע חריג מהותי דווקא לנושים במסגרתו החליט בית המשפט העליון ביושבו כערכאת ערעור, לתגמל את הנושה הפעיל בתגמול נוסף על שאר הנושים, זאת כאשר ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת חברת ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ לתגמול נוסף בהליך חדלות פירעון, היותה נושה פעילה, וביהמ"ש העליון שינה את ההחלטה, חרג מעיקרון השוויון וקבע תגמול נוסף היותה נחשבת ל"נושה פעיל".
מדובר בחריג לכלל המשווה בין כל הנושים מבחינת הדיבידנד שהם אמורים לקבל וקובע בעצם "אקסטרה" תגמול לנושה פעיל אשר שיתף פעולה בהליך יחד עם מפרק חברה והצליח להיות חלק ממיקסום קופת הנשייה (קופת הפירוק).
עם זאת, פסק דין ברן עורר שאלות רבות -  "האם תגמול נוסף לנושה פעיל ייצור מדרג חדש של נושים?", "האם יש לחרוג את הרשויות הציבוריות?", "מה הדין למספר נושים המשיגים את אותו מידע לבעל התפקיד?".
בנוסף, בהקשר לסעיף 230 לחוק חדלות פירעון, הקובע כי תכנית חלוקת הכספים לנושים לא חייבת להיות לפי סדר החלוקה הקבוע בחוק הנחשב לסעיף הסל שהוא חריג לסעיף 232 לחוק הקובע את עיקרון השוויון, מעלה את השאלה החשובה מכולן - "האם היה נכון לעגן סעיף סל הניתן לשאוב ממנו את הסמכות לגמול נוסף לנושה הפעיל?"  – שכן נראה כי המחוקק רצה לאפשר חריגה מעיקרון השוויון ועשה כן מפורשות.  

1. על הנושה להראות כי עשה מאמצים לאיתור מקורות כספיים ושאין זה מטיב תפקידו המקורי והטבעי של אותו נושה.
2. על הנושה לפעול לפי חוק וכדין עת הוא מסייע בהעשרת קופת הנשייה.
3. התגמול הנוסף יינתן באישורו של בית המשפט וכן בהסכמתו של בעל התפקיד.
4. על התגמול הנוסף להיות נגזר מהסכום שהנושה הפיק.

לסיכום

עיקרון השוויון הינו עיקרון יסוד ואף עיקרון מושרש בדיני חדלות פירעון האוסר העדפת נושים.
אך עקב היות הנושים בדרך כלל, נוטים לחשוב כי בעל התפקיד אמור לעשות את כל העבודה עבורם והם מסתמכים עליו שיפיק את התועלת המרבית מההליך, בא פסק הדין התקדימי שיצר בעצם הלכה חשובה ביותר בדיני חדלות פירעון שהגיונה מתעלם לחלוטין מחשיבה משפטית ומבוסס בעצם על חשיבה כלכלית, יזמית ועסקית והחליט להתמקד ביצירת תמריץ כלכלי לנושים לפעול לצרכי הגדלת קופת הפירוק ולעודד אותם למעורבות אקטיבית ומועילה בהליך חדלות הפירעון.
שכן אותו נושה שמחליט להיות שונה ומסייע לבעל התפקיד להעשרת קופת הנשייה, מגיע לו בעצם תגמול נוסף ומיוחד.
בית משפט העליון חרג בעצם, בפסק דין ברן, מכלל השוויון המבסס את הליך חדלות הפירעון בכך שהעצים את עיקרון הצדק, מבחינתו וגרם לנושים להפסיק להיות אדישים ושאננים הממתינים לתורם בסוף ההליך על מנת לקבל את כספם.
לגבי התהיות העולות מפסק דין ברן, כנראה שניאלץ להמתין לפסיקת בתי המשפט בערכאות דלמטה כדי להחליט כיצד תפורש ההלכה בעניין ברן וכיצד ייושמו תנאיה.
__________________