14/6/2023
כתב אישום בגין עבירות מס
חוקי המס כוללים גם עבירות פליליות לגביהן ניתן להגיש כתב אישום. ישנם קווי דמיון רבים בין עבירות פליליות 'רגילות' ובין עבירות מס, אך ישנם גם מספר הבדלים שאותם כדאי להכיר.
שלב החקירה
טרם הגשת כתב אישום ותחילת ההליך המשפטי בעניינו של הלקוח, ברוב המקרים מתנהלת חקירה סמויה. בשלב זה, גורמי החקירה מתבססים פעמים רבות על מידע מודיעיני שברשותם, ומתחילים לאסוף מידע אודות החשוד וכל הנוגע אליו לרבות חברות שבבעלותו, נכסים הרשומים על שמו, מסמכי הלוואות שנטל, העברות כספים למיניהם וכו', וכן פועלים למול צדדים שלישיים שקשורים לפעילותו או להכנסותיו.
בעבירות 'רגילות' חיפוש או מעצר מבטאים את המעבר של החקירה מהשלב הסמוי לשלב הגלוי. מנגד, במקרים מסוימים חקירת מס מתחילה בזימון לדיון בירור במס הכנסה או במעמ" או בזימון לביקורת בעקבות חשד שהתעורר ברשויות המס. חשוב לציין שתחת מעטפת "חקירת מס" ניתן לכלול בה גם חקירות במע"מ (לעוסקים ועסקים) והן חקירות מכס לעוסקים בייבוא וייצוא טובין מחוץ לגבולות המדינה.
חשוב לציין, החקירה הראשונית המתנהלת עשוי להשפיע רבות על המשך 'מסלול' התיק. שכן, בחקירה זו גוף החקירה יודע שכל עובדה וכל מילה שיוציא הנחקר בשעות הראשונות יוכל לשמש אותו בהליך המשפטי בהמשך הדרך ואותם דברים שנאמרים יכולים להיות בסיס להרשעה פלילית בהמשך הדרך בבית המשפט. כך שמאמצים רבים מושקעים על ידי גורמי החקירה על מנת להוציא כמה שיותר מהנחקר כבר בחקירתו הראשונית.
לרוב, בתיקי עבירות מסוג פשע היחידה החוקרת מעבירה את חומר החקירה לפרקליט מחוז, במקרה כזה היחידה החוקרת מעבירה את חומר החקירה מבלי לתת את עמדתה לעניין הגשת כתב האישום.
בשלב זה יש הבדל משמעותי בין חקירה שהיא מתנהלת ללא פרקליט מלווה שהיא בדרך כלל חקירה במדרג הנמוך, לבין חקירה המתנהלת בליווי פרקליט מלווה שהיא בדרך כלל במדרג הגבוה.
שימוע לפני הגשת כתב אישום
לאחר בחינת חומר החקירה על ידי התביעה, ובמידה ויוחלט להגיש כתב אישום בעניינו של החשוד, התביעה תישלח הודעה בה היא תיידע את החשוד על כך שהועבר אליה חומר חקירה לבחינה ועל החשוד הזכות לפנות, בתוך 30 יום, בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
הליך זה מעוגן במסגרת ס' 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") כדלקמן:
"חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור".
סעיף זה מחריג במקרים מסוימים את זכות החשוד לשימוע לפני הגשת כתב אישום, כך לדוגמה כאשר החשוד נתון במעצר בעת העברת חומר החקירה. עם זאת, על אף שבמישור המשפטי הטכני ניתן להגיש כתב אישום ללא ביצוע הליך שימוע יש מקרים שבמישור הענייני, ראוי ונכון לקיים שימוע על אף שהחשוד נתון במעצר. זכות השימוע הוכרה בפסיקה כזכות יסוד העומדת לחשוד טרם הגשת כתב האישום נגדו, אשר מהווה חלק משמעותי ומהותי מהליך משפטי הוגן,
כתב אישום
כתב אישום הוא מסמך המפרט את עובדות המקרה שבגינו אדם עומד לדין על ביצוע עבירה פלילית. הגשת כתב האישום משנה את מעמד הנחקר מ'חשוד' ל'נאשם', קרי הסתיים שלב החקירה הפלילית, תוך שהרשות החוקרת מצאה כי ישנן 'ראיות לכאורה' כנגד החשוד וכעת ניתן להגיש כתב אישום על בסיס אותן ראיות על מנת להעמידו לדין ולבררן בפני בית המשפט.
כתב האישום מציג בתוכו את המחלוקת שבין המדינה לנאשם, מציג את עובדות המקרה בגינו הנאשם עומד לדין, את סעיפי החוק שהופרו על ידי הנאשם ומי הם עדי התביעה בתיק.
ס' 67 לחוק סדר הדין בפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מגדיר מהו כתב האישום כדלקמן:
" אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט".
בהתאם לסעיף זה, ישנם שני צדדים לכתב האישום, מצד אחד המאשימה - היא המדינה באמצעות תובע מוסמך שהגיש את כתב האישום, ומהצד השני הנאשם. במשפט הישראלי לרוב הצד של המאשימה הוא תובע מפרקליטות המדינה או מיחידת התביעות של משטרת ישראל (בהתאם לסוג העבירה).
על פי דין, מעמד הקראת כתב האישום בבית המשפט מהווה את תחילת המשפט כנגד הנאשם (ולא במעמד הגשת כתב האישום).
חשוב לציין כי עבירות מס אינן, ברוב המקרים, כוללות מסוכנות מיוחדת מצד החשוד/הנאשם, ולמעט בנסיבות בהן עולה חשש לשיבוש החקירה, הנטייה היא שלא להחזיק את החשוד/נאשם במעצר במהלך החקירה או עד תום ההליכים.
מלבד זאת, חשוב לזכור שלחשוד עומדת הזכות להיוועץ עם עורך דין פלילי טרם חקירתו, והתייעצות במועד עשויה להוות את ההבדל בין חקירה שתוביל להגשתו של כתב אישום, ובין חקירה שתסתיים בלא כלום.