7/6/2023
דמי ביטוח לאומי ששולמו ביתר והוחזרו יקוזזו לעניין חישוב ההכנסה החייבת או יהוו הכנסה חייבת
פקודת מס הכנסה קובעת, כי המס לכל שנת מס יוטל על ההכנסה החייבת של אדם באותה שנת מס. "ההכנסה החייבת" מוגדרת כהכנסה מהמקורות המנויים בפקודה לאחר שנוכו ממנה ההוצאות המותרות, הקיזוזים והפטורים לפי כל דין.
במסגרת זו, קובע סעיף 47א לפקודה, כי 52% מהתשלומים שמשלם יחיד כדמי ביטוח לפי חוק ביטוח לאומי מותרים בניכוי מההכנסה, אך לא יותר מההכנסה החייבת טרם ניכוי זה.
ישנם מקרים בהם יחיד משלם דמי ביטוח בסכומים גבוהים מהנדרש ממנו- סכום ביתר, והחזרת הסכום ביתר ליחיד מוסדרת במסגרת סעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי.
במקרה שכזה נוצר מצב שהיחיד בשנה קודמת קיבל ניכוי בשיעור של 52% מדמי הביטוח ששילם, בעוד בשנה שאחרי קיבל חלק מהסכום ששילם ביתר בחזרה, ונוצר מצב שקיבל ניכוי בשנה קודמת בגין כספים שבפועל לא שולמו לאור קבלתם חזרה.
לפיכך, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024) התשפ"ג 2023 (חוק ההסדרים) שהתקבל בכנסת ביום 24.5.2023 נקבע, כי במידה ויחיד קיבל החזר מביטוח לאומי בשל תשלומי יתר ששילם בשנה קודמת, אזי באותה שנה בה התקבל ההחזר יוקטן מדמי הביטוח לאומי ששילם באותה שנה סכום ההחזר ויותר לו ניכוי של 52% רק מהסכום לאחר הפחתה זו.
במידה וסכום היתר שהוחזר גבוה מדמי הביטוח ששילם באותה שנה =ההפרש, יראו 52% מההפרש כהכנסה מעסק או ממשלח יד של המקבל במועד בו קיבלם. יצוין כי האמור לא יחול על תוספת של הפרשי הצמדה וריבית שהתווספה לסכום ההחזר מביטוח לאומי לפי סעיף 362 לחוק ביטוח לאומי שאף קובע, כי תוספת כאמור לא תהווה הכנסה לעניין הפקודה או לשם קביעת תשלומי בסיס כלשהם.
הוראות אלה יחולו החל משנת 2025.