15/5/2023
איך להתנהל מול ביקורת מע"מ?
חוק יסוד: משק המדינה, הוא חוק היסוד שקובע את עקרונותיה של החקיקה התקציבית בישראל, ומכוחו נחקקה חקיקת המס בישראל - מס ערך מוסף, מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, ואף דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
הגוף האמון על נושא המיסים בישראל הוא רשות המיסים, שהוקמה ב-1 בספטמבר 2004, בעקבות החלטת ממשלת ישראל לאחד את אגפי מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, המכס ומע"מ, במטרה לאחד את ניהול גביית המיסים תחת מנהל ראשי אחד ולהסמיכו על פי חוק להפעיל את חוקי המס הרלוונטיים.
במדינתנו, בכל עסק מרכיב המס הנגבה על ידי רשויות המס השונות מהווה חלק מהותי ומורגש בהתנהלות היומיומית. בנוסף לכך, לרשות המיסים ישנה יחידה לחקירת העלמות מס, הלבנת הון וכו' שפועלת בשיתוף משטרת ישראל וגופי אכיפת חוק נוספים.
לא זו אף זו, בכל הנוגע לחקיקת דיני המיסים בישראל, מדובר בתחום המתפתח באופן תדיר, ומטרתה להבטיח מגוון רחב של אינטרסים פיסקליים הכוללים חובות רישום הכנסות בזמן אמת, חובת ניהול ספרים, חובת העברת ניכויים וכו'.
חלק מעבודתם הסדירה של רשויות המס כוללת עריכתן של ביקורות לנישומים, בין אם בתיאום מראש או "בהפתעה", בין אם באופן אקראי ובין אם במסגרת חקירה שנערכת לגבי הנישום. ביקורת זו יכולה להתבצע גם על ידי חוקרי ומבקרי מע"מ, הן בבית העסק עצמו או בבית המגורים של הנישום, או במשרדי מע"מ.
ביקורת מע"מ בעסק
חשוב להדגיש, עובדי המע"מ הנם בעלי ידע נרחב בכל הקשור בדיני המס האזרחיים והפליליים בדגש על דיני מע"מ. בקיאות זו נרכשת הן בלימודיים האקדמיים וכן בקורסי מבקרים ובהכשרות מקצועיות אחרות אותן עוברים בעלי התפקיד ברשות המיסים. ידע זה מקבל משנה תוקף ביכולת עובדי המע"מ בקיום סריקה חשבונאית על הפעילות העסקית ומציאת מחדלים של העוסק.
כבר עם הכשרתם, עובדי המע"מ המועסקים על ידי הרשות לומדים את כלל "השיטות" הקיימות בענפים השונים בהן נקטו נישומים בעבר במטרה להימנע מתשלום מס מלא בענפים כלכליים שונים (מסעדנות, כוח אדם, תעשייה וכיו"ב). בנוסף לכך, עומדות לרשות עובדי מע"מ העוסקים בחקירות ובביקורות מערכות מתקדמות המשודרגות מעת לעת המאפשרות להם לבחון ולמצוא עיוותים בפעילות העסקית, פערים בדיווח בין הרוכש והמוכר, שינויים מהותיים בפעילות כזו או אחרת. עובדי מע"מ נעזרים במערכות אלו על מנת לאתר עסקים להם נדרשת עריכת ביקורת חשבונאית מקיפה, במה יש להתמקד ומה לחפש. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ("החוק") ישנם דרישות החלות היום על בעלי עסקים לעניין מועד הדיווח, דיווח מקוון וכדומה, המאפשרות למבקרי מע"מ להבין במהירות שיש בעיה בדיווח, חשד לקיזוז או הפצת חשבוניות פיקטיביות וכו'. חשוב להדגיש כי למבקרי מע"מ סמכות לפעול הן במישור האזרחי-שומתי והן במישור הפלילי, כך שבמידה ומבקר מע"מ חושד בפעילות פלילית בעסק כלשהו, רשאי הוא לעבור מביקורת אזרחית לחקירה פלילית גלויה, לקיים קיים חקירה תחת אזהרה לבעל העסק, לזמן את עובדיו לחקירה וכל זאת במקביל להתנהלות השומתית-אזרחית.
חקירת עבירות מע"מ
בהתאם לעיל, במידה ועולה חשד לביצוע עבירת מע"מ, רשות המיסים פותחת תיק גילוי עבירה ומתחילים הליך ביקורת מע"מ על ידי מחלקת ביקורת מע"מ. בשלב זה העוסק עשוי להידרש להציג בפני חוקרי מע"מ מסמכים, ספרי חשבונות וחומרים ספציפיים לצורך קיום הליך הביקורת.
ביקורת המע"מ מתמקדת בעסקאות החייבות מע"מ וכן בכל הנוגע במע"מ תשומות. משמע, המבקר יבחן האם העוסק דיווח בצורה נכונה בנוגע לכל העסקאות שבוצעו על ידו ושילם את מלוא המס בגין עסקאות אלו וכן יבחן בגין מה דרש בעל העסק קיזוז מע"מ תשומות, והאם אותן חשבוניות שבגינן ביקש העוסק לקזז את המע"מ הנן חשבוניות "כשרות" ותקינות. הליך הביקורת עשוי "להתפתח" הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, עובדה המחייבת את העוסק לייחס לו חשיבות גבוהה. לכאן או לכאן, במקרים רבים לא די בניהול חקירת המע"מ רק בסיועו של רואה החשבון או יועץ המס של העוסק, אלא ביקורת מע"מ מחייבת התערבות משפטית לעורך דין המתמחה בדיני מע"מ אשר לו היידע והניסיון לטיפול במקרים אלו, ולקדם את הנדרש לטובת האינטרסים של הלקוח ועסקו.
סמכויות מנהל מע"מ בביקורת וזכויות נישום
סעיף 108 לחוק מסמיך את מנהל מע"מ לדרוש ידיעות ומסירת מסמכים ופנקסים של העוסק, סעיף 109 לחוק מסמיך את נציגי מע"מ להיכנס לחצרים (שאינם בית מגורים) ולתפוס מסמכים וחפצים לגביהם יש חשד לביצוע עבירת מס, וכן לחקור ולדרוש התייצבותו של אדם לחקירה;
סעיפים אלו באו על מנת להבטיח ביצועו של החוק וזאת באמצעות מתן סמכויות רחבות למנהל המע"מ מבחינת דרישת מסמכים, דוגמאות, ידיעות, חיפוש ותפיסה.
עיננו הרואות כי החוק נתן סמכויות רבות לחוקרי מע"מ לשם ביצוע תפקידם ולשם הבטחת קיום החוק. כפועל יוצא מכך, הליך ביקורת שמתנהל על ידי מע"מ בעניין עסק כזה או אחר, חושף משפטית את העוסק (ולעיתים גם את העובדים בו) להליכים הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי. עם זאת ישנם הוראות מקצועיות למס הכנסה קרי הוראות הביצוע המציינות מה הן זכויות הנישום בעת ביקורת בעסק לשם הבטחת אי פגיעה בלתי סבירה בנישום ובזכויותיו, חלק חשוב מהם הוא כדלקמן:
הו"ב מס הכנסה מס' 21/2001 (מיום 01.08.2001) קובעת:
-
עוסק רשאי לדרוש תעודה מזהה מעורך הביקורת. מומלץ כי בעל עסק יבדוק מי עומד מולו, מה זהותו, מה תפקידו ומטעם מי מבצעים את הביקורת. קרי האם מדובר במבקר מחלקת ניהול חשבונות, או מפקח מס בחוליית השומה, או האם מדובר במפקח מס בחוליית הניכויים.
-
עוסק זכאי לדרוש נוכחותו של אדם נוסף בעת עריכת הביקורת כגון רו"ח, יועץ מס וכו';
-
לעוסק הזכות להסביר את עצמו, וכי הסבריו יירשמו בפרוטוקול הביקורת שייערך;
-
לעוסק הזכות לקבל לידיו עותק חתום של פרוטוקול הביקורת. ככל שמדובר בחקירה, יש לבצע תרשומת מקבילה ומדויקת;
מלבד זאת, לעוסק זכות להימנע מהפללה עצמית (זכות השתיקה) וכן הזכות להיוועץ עם עורך דין – במקרה של מעצר במהלך הביקורת, מומלץ שלא לענות לשאלות עד להתייעצות עם עו"ד.
וכן עומדת לעוסק הזכות לקבל צו שיפוטי – כשמדובר בתפיסת מחשבים.
מומלץ שלא להקל ראש בהליכי ביקורת או חקירה מצד רשות המסים, ולא לראות בהן בדרגה פחותה מאשר פעולות על ידי גופי אכיפה אחרים (כדוגמת משטרת ישראל), בשל הפוטנציאל ההרסני עבור העוסק, שיכול להגיע לעלויות כספיות גבוהות בגין שומות וקנסות, ואף להגיע להליכים פליליים לא פשוטים עם פוטנציאל נזק גבוה.
משרדנו, בעל מוניטין רב שנים ואף זכייה בפסקי דין תקדימיים במסגרתם עמדת רשות מע"מ נידחת בידי בית המשפט, מורכב מעורכי דין שחלקם יוצאי רשויות מע"מ ורשויות מס אחרות, בעל יכולת ניהול מו"מ אל מול הגורמים הרלוונטיים כשנדרש, ומנגד ניהול מאבקים משפטיים בעת הצורך. וכל זאת כשהוא יודע לזהות את המרכיבים הנכונים בקביעת רשות מע"מ, ולנהל עם רשות מע"מ מו"מ עיקש ומקצועי עבור הלקוח הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.