מאת: ;

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 ("החוק") נחקק במטרה להילחם בתופעה של "הלבנת הון". תחילת הדברים היא בשורה ארוכה של עבירות המנויות בתוספת הראשונה שבחוק, עבירות אלו מוגדרות כ-"עבירות מקור".

החוק מגדיר "הלבנת הון" כעשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירת מקור; ברכוש ששימש לביצוע עבירת מקור או ברכוש שאפשר ביצועה של עבירת מקור– במטרה להסתיר, או להסוות, את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולות בו.

בחוק מפורטות 33 עבירות, בהן עבירות שוחד, הימורים, עבירות זיוף כספים ומטבעות ועבירות מס. החוק מאפשר הטלת עונשי מאסר ניכרים (עד 10 שנות מאסר) וכן הטלת קנסות כבדי משקל לאדם המפר את החוק.
מלבד עונשים אלו, אדם או תאגיד שמפרים את הוראות החוק עשויים להיתקל גם בהפעלת סמכויות מכוח החוק לתפיסה והחרמת רכוש – "חילוט".
החילוט פירושו שלילת כלל הזכויות ברכוש מידי הבעלים המקורי לטובת המדינה, בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע. לאור הפגיעה בזכות החוקתית לקניין, הדין הוא שלא יינתן צו חילוט על ידי בית המשפט, אלא לאחר שנתן לבעל הרכוש או למי שטוען לזכות ברכוש הזדמנות להשמיע את טענותיו.
 
החוק קובע שניתן לחלט רכוש הן בהליך הפלילי והן בהליך האזרחי, כדלקמן:

חילוט רכוש בהליך פלילי

21.   (א)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –

(1)   רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2)   רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

חילוט רכוש בהליך אזרחי

22.   (א)  בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן – חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה:
(1)   הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים;
(2)   האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה.
 

בישראל מוקנית לבתי המשפט סמכות להורות על חילוט מכוח מספר חוקים:

פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969

פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973

חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה-2005
המטרה בקיום הליך החילוט היא כפולה: הקטנת התועלת של אותו אדם מפירות עבירותיו, וכיסוי הנזק שנגרם במהלך ביצוע העבירה.
בעניין ע"א 6212/14 מדינת ישראל נ' אשרף ג'סארי (ניתן ב־8 בינואר 2016) עמד בית המשפט העליון על תכלית וחשיבות החילוט:
"חשיבות רבה נודעת להליך החילוט, על רקע תכליתו. החילוט נועד למנוע מצב בו חוטא יֵצא נשכר, להוציא בִּלעוֹ הבלתי-חוקי של אדם מפיו, לשלול את התמריץ לביצוע עבירות, ולהרתיע. החילוט נועד גם לחסום ניסיון של עבריינים 'לערבב' בין התחומים – רכוש 'פלילי' ברכוש 'תמים', ובכך 'להלבין' כספי פשיעה עד שלא יִוודע כי באו בקִרבּה של מערכת כספים לגיטימית.
לחילוט נודעת גם תכלית מעין-עונשית, כדי שידע העבריין הכלכלי אל-נכון כי הסיכון המקסימלי הצפוי לו, אינו רק החלטה שיפוטית המאלצת אותו להיפרד מפירות שהפיק מביצוע העבירה, אלא כי הוא נתון בסיכון של פגיעה כלכלית בעקבות ביצוע העבירה באמצעות כלי החילוט שהמחוקק העניק לרשויות האכיפה. אין לאפשר לעבריינים להבריח נכסיהם לקרובי משפחתם ולמכריהם כדי להימנע ממימוש החילוט.
 
לחילוט נודעת חשיבות רבה מן ההיבט הנורמטיבי. החילוט מעביר מסר לעבריין ולחברה בכללותה, לפיו העבירות שביצע העבריין הן חמורות, וכי המדינה איננה סובלנית כלפי התנהגויות שכאלה. המסר ההרתעתי מועבר, בין היתר, לסביבתו של העבריין, הנוכחת לראות ולהבין כי מהעבריין נשלל הרווח שהפיק מפעילותו העבריינית. הרווח שנשלל איננו רק הרכוש 'המוכתם' בעבירה, אלא גם כל רכוש אחר של העבריין עד לשווי הרכוש ש'הוכתם' ואף, במצבים מסוימים, רכוש שהעביר העבריין לצד שלישי. אמירה נורמטיבית זו חשובה כשלעצמה, ומהווה אמצעי רב עוצמה במסגרת המלחמה בפשיעה. לעיתים, המסר הנורמטיבי שמועבר באמצעות הליך החילוט חזק עוד יותר מן המסר המועבר באמצעות ההליך הפלילי לעצמו.
 
משעה שסכומי כסף שמקורם בעבירה 'עורבבו' עם כספים כשרים, שמקורם בפעולות לגיטימיות, נטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, לא ניתן עוד להבחין בין הכסף ה'נקי' לבין הכסף ה'מלוכלך', ומתחייבת מסקנה לפיה סכום הכסף כולו מהווה רכוש אסור אשר ניתן לחלטו".
 
חשוב לציין בנוסף כי החוק ופסיקת בית המשפט מקנים למדינה סמכות להפעיל את סמכות החילוט טרם הרשעה בעבירת מקור, ואף טרם הגשת כתב אישום לגבי ביצועה. הליך זה ידוע בכינויו "חילוט זמני" והוא מאפשר למדינה להפקיע רכוש כבר בשלב החקירה לביצוע עבירות מקור. סמכות זו נרחבת ביותר, ואנו סבורים שיש להפעילה במשורה לאור חשיבות הזכות החוקתית לקניין למול עוצמת הראיות הקיימת בשלב החקירה (חשד סביר) ולמול חזקת החפות.
 
לסיכום

המחוקק העניק למדינה כלים להתמודד עם הון שמופק כתוצאה מביצוען של עבירות באמצעות הוראות החוק, ובהן הוראות החילוט. עם זאת, תפיסה של רכוש בשלב החקירה או לאחר מכן בהליך המשפטי עצמו הן פעולות הפוגעות באופן מובהק בזכויות יסוד של החשוד או הנאשם. וזאת בשלב שעומדת בפניו חזקת החפות. לכן, היעזרות בליווי משפטי מקצועי, תוך העלאת הטענות הרלוונטיות והצגת נסיבות המקרה בפני בית המשפט יכול לחסוך במקרים רבים פגיעה מהותית בזכויותיו של הטוען לזכות. 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.