מאת: ; ;

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, (להלן: "החוק"), הינו החוק המרכזי אשר מסדיר את הסוגייה של זכות לפרטיות בישראל. החוק מגדיר עבורנו מהי פגיעה בפרטיות ובאילו מצבים אותה הפגיעה, תהייה מוצדקת.

הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית שזכתה להגנה מפורשת בסעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ההלכה הפסוקה מכירה בזכות לפרטיות כאחת מהחירויות המעצבות את אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל (ראו, למשל: בג"ץ 6732/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת,  פסקה 10 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז (פורסם בנבו בתאריך 01.03.2021).

בסעיף 1 לחוק, אנו נמצא את העקרון המנחה אשר קובע כי את האיסור בפגיעת פרטיותו של אדם ללא הסכמתו ובאלו המילים:
"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו"
 
כלומר, קיימת חשיבות יתרה לממד ההסכמה של האדם והדבר אף מקבל משנה תוקף לאורך היסטוריית הפסיקה של בתי המשפט בערכאות השונות כמו בג"ץ 6650-04 פלונית נ ' בית הדין הרבני האיזורי בנתניה, פ"ד סא(1) 581; רע"פ 9818-01 שמעון ביטון נ'  ציון סולטן, פ"ד נט(6) 554; ע"א 439-88 רשם מאגרי מידע נ' משה ונטורה , מח(3) 808
לראשונה, בית המשפט העליון נדרש ליתן פרשנותו לסעיף 2(1) לחוק, אשר זו לשונו:
בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת.
 
באופן תקדימי, בית המשפט העליון פסק לפני מספר חודשים ב-רע"פ 4743-20 מרדכי לייבל נ '  מדינת ישראל, (להלן: "עניין מרדכי"), כי  סעיף 2(1) לחוק חל על התנהגות מטרידה ברשות היחיד וברשות הרבים. מדובר בהוראת "סל" גמישה שמספקת הגנה למרחב הפרטי של האדם. גם חדירה למרחב הפרטי ה"וירטואלי" של האדם פוגעת ביכולתו של האדם להיעזב במנוחה במרחב זה ולשלוט בו, ובכך פוגעת באוטונומיה שלו ובכבודו.
פסק הדין כאמור דן באדם אשר תלה כרזות רבות במקומות גלויים ברחוב מגוריה של עובדת סוציאלית ראשית במשרד הרווחה, כאשר הכרזות שנתלו על ידו, חשפו לעיני כל תושבי הרחוב והעוברים והשבים מידע הקשור לעניינים הפרטיים של אותה עובדת סוציאלית.
בעשיית פעולות אלו, נגרם אובדן שליטה לעובדת הסוציאלית על חייה ובכך לא יכלה היא להחליט איזה מידע אודותיה יהיה נסתר מעיניי הציבור בכללותו. חשיפת זהותה של העובדת פגע באנונימיות שלה והגיע לכדי הטרדה.
בית המשפט העליון קבע כי חופש הביטוי אינו החופש לרדת לחיי הזולת בביתו. מדובר בחדירה למרחב הפרטי. מעין 'תחום' וירטואלי בו זכאי אדם להיות עם עצמו.
פרשנות המושג "הטרדה אחרת" לא הוגדרו בחוק מאחר שבאספקט הלשוני, הרי שמדובר במושג מקיף של מגוון התנהגויות. פרשנות המושג נעשית בהתאם למובנו הטבעי והרגיל של המונח ובאופן המגשים את התכלית החקיקתית של הגנה על הפרטיות.
 
בדבריו של כבוד הנשיא מ' שמגר ב-ד"נ 9-83 בית הדין הצבאי לערעורים נ' משה ועקנין , מב(3) 837 גם כן ניתנה התייחסות למונח "הטרדה אחרת" ובזו הלשון:
"מהי הטרדה אחרת? דומה, כי זו יכולה לכלול, למשל, מעשה מקובל למדי של צעידה גלויה וצמודה ואף הפגנתית אחר אדם אחר, בכל מהלכיו, שאיננה בגדר מעקב סתר אלא עיקוב גלוי. דומה לכך המשמרת הצמודה (picketing בלע"ז), הניצבת ליד ביתו של אדם או סובבת על פתחו. מעשה כמתואר עלול להדיר אדם משלוותו, מהרגשת הביטחון האישי שלו ומתחושתו, כי הוא יכול לנהל את חייו לעצמו, בלי שענייניו הפרטיים הופכים לתצוגה לאחרים, ובכך ההטרדה שבמעשה והפגיעה בפרטיות העולה ממנה.  כמובן, אין כאן כל ניסיון למצות את תיאור משמעותו של הביטוי כי אם אך רצון להדגימו"
 
עוד ציין בית המשפט העליון בפסיקתו התקדימית, כי הדרישה "עלול להטרידו", כמוגדר בסעיף 2(1) לחוק, מתקיימת בעניין מרדכי וזאת מכיוון שעצם העובדה כי תליית הכרזות כללו מידע אישי בנוגע לעובדת הסוציאלית, די בכך בכדי להטריד את מנוחתה הנפשית ולהסיח את דעתה מענייניה האישיים, לפגוע בהרגשת הביטחון האישי שלה ולגרום לה למבוכה ודאגה.
מעשים אלו, כך נקבע על ידי בית המשפט העליון מהווים לכדי "הטרדה אחרת", כפי שנקבע בחוק ומשכך קיימת פגיעה בפרטיות האדם.
עוד נקבע על ידי בית המשפט העליון בעניין מרדכי כי, בדומה לעבירות אחרות שהן "רקמה פתוחה", שאינה בנויה על יסודות מוגדרים באורח ברור ומדויק, על מנת לעבור את הרף הפלילי נדרש פן מחמיר. על מעשה ה"הטרדה" להוות פגיעה מהותית בערכים עליהם האיסור הפלילי מגן, ובעניין מרדכי הלא זו פגיעה בפרטיות.
משקלם המצטבר של שני רכיבים מחמירים – הפגיעה המשמעותית בפרטיות והפגיעה באינטרס הציבורי, מהווים "פן מחמיר" אשר מהווה לביסוס הרשעה בעבירה של פגיעה בפרטיות בדרך של הטרדה.
 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.