נושא הביטוח הפנסיוני לעובדים זרים, מעורר שאלות רבות, בין היתר, האם עובד זר זכאי להפרשות פנסיוניות? ככל שכן, האם ניתן לבצע הפרשות על שמו? האם עובדים זרים מסתננים זכאים גם כן להפרשות פנסיות? ועוד.
במאמר זה, ננסה לענות על השאלות אשר הצטברו במשרדנו מקהל לקוחותינו הרחב.
כן. צו ההרחבה לפנסיה חובה (להלן: "הצו") קובע כי כל עובד בישראל זכאי להפרשות עבור ביטוח פנסיוני, בהתאם לשיעורי ההפרשות מהשכר כהגדרתו בצו, או בהתאם לצווי הרחבה והסכמים קיבוציים ספציפיים החלים עליו.
בית הדין הארצי לעבודה, חיזק את האמור לעיל, במספר פסקי דין שונים.
כן. במקרה בו לא ניתן לבצע את ההפרשות הפנסיוניות בדרך המלך, על המעסיק לפעול בקירוב האפשרי להוראות הצו.
הווה אומר, בהתאם להלכת ה"ביצוע בקירוב", על המעסיק לשלם לעובד הזר פיצוי בגובה סכום ההפרשות הפנסיוניות להם העובד הזר היה זכאי, אילו היה ניתן לפתוח עבורו קרן פנסיה (להלן: "הפיצוי").
לא. מאחר שההפרשות אינן מועברות לקרן פנסיה, ניכוי חלק העובד בהפרשות יהווה הפרה של הוראות סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, ולכן, חל איסור מפורש לנכות משכרו של העובד את חלקו בהפרשות.
בהתאם להוראות הצו, חובת הביטוח הפנסיוני חלה על שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים, או עד השכר הממוצע במשק כפי שיעודכן מזמן לזמן, הנמוך מבין השניים.
עם זאת, בשנת 2016, התווספה תוספת להוראות הצו, הקובעת כי על המעסיק לקבוע באופן מפורש, כי השכר הקובע להפרשות פנסיוניות יהיה בהתאם לסכום הנמוך מבין השניים. קרי, ככל שהדבר לא נקבע באופן מפורש בהסכם העסקתו של העובד, השכר הקובע להפרשות פנסיוניות יהיה לפי שכרו של העובד, הגם שהוא עולה על השכר הממוצע במשק.
עד לחודש 04/2017, מעסיק של עובד זר מסתנן, מחויב לפעול בהתאם להוראות הלכת ה"ביצוע בקירוב" כמפורט לעיל.
החל מחודש 05/2017, מעסיק של עובד זר מסתנן, מחויב להפריש על חשבונו 16% משכר העובד, לקרן פיקדון חודשי, החל מיום העבודה הראשון.