מאת: ; ;

על היפוך נטל הראיה ונטל ההוכחה 

על מי מהצדדים חל ראשית נטל הראיה ונטל ההוכחה, מקום בו ספרי המערערת לא נפסלו ומוחזקים כאמינים המשקפים נכונה את הנתונים והעובדות שדווחו על ידה,  וכי נטען לגביה כי השירותים אותן העניקה לחברה אחרת הינן עסקאות מלאכותיות/בדויות שאחת ממטרותיהן העיקריות הינה הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה הכל במובן סעיף 86 לפקודה?
משרדנו מייצג את  חברה ישראלית ('המערערת') שהעניקה שירותים לחברות שונות בתחום הפרסום באינטרנט, בהן חברה זרה אשר התאגדה באיי הבתולה הבריטיים ('החברה הזרה').
כל חברה מסחרית המבקשת לצאת בקמפיין אונליין לשיווק מוצריה פונה לגורמים המתמחים בהכנת תוכן שיווקי ויוצרים סרטונים ומודעות סטטיות המכונה גם 'באנרים'. תחום פעילותה של המערערת הוא הגדלת חשיפתם של הבאנרים והסרטונים בפני מספר גולשים גדול ככל הניתן בהישען על מיקומם הגיאוגרפי והגדרות נוספות הנקבעות ע"י הלקוח.
לצורך הגדלת החשיפה, מתקשרות החברות המסחריות עם אתרי אינטרנט שמציעים 'שטח' פרסום, בו ניתן לפרסם מודעותיהם.
בפרסום אינטרנטי כמעט ולא מתבצעות עסקאות במישרין בין החברה המפרסמת ובין אתרי האינטרנט עצמם, אלא התקשרות מתבצעת באמצעות חברות נוספות (עשרות ולפעמים אף מאות חברות) שפועלות בתחום ומתווכות בין חברת הפרסום לבעלי  האתר בו מבקשים לפרסם, לרוב באופן אוטומטי ללא מעורבות יד אדם אלא באמצעות אלגוריתמים שונים של הפלטפורמות.
להגשמת פעילותן נעזרות החברות בפלטפורמות שונות ותוכנות און ליין, השייכות, מתוחזקות ומנוהלות על ידי צדדים שלישיים, המקשרות בין חומר פרסומי לבין שטחי הפרסום, וזאת באמצעות תגים אלקטרוניים המועברים ע"י סוכני משנה מאחד לשני עד לחיבורו של החומר הפרסומי לשטח הפרסום באמצעות התג האלקטרוני. במילים אחרות, באמצעות התגים האלקטרוניים הנ"ל מתקיים חיבור חומר פרסומי עם שטח פרסומי באופן אוטומטי וללא יכולת השפעה או קביעה של מי מהחברות את המחירים במסגרת כל המתרחש בין התגים האלקטרוניים הרצים בין חברות המדיה השונות (הן אצל המוכרת הן אצל הקונה). המדובר במעין "בורסה" במסגרתה נקבעים המחירים בהתאם לביקוש וההיצע בשוק. עוד מאפשרות הפלטפורמות מעקב אחר תפקודם של התגים האלקטרוניים וכן את מספר החשיפות לו זכה החומר הפרסומי.
פקיד השומה תל אביב 1 ('המשיב') הוציא למערערת שומה וטען, בין היתר, שיש לחייבה במס בגין מלוא הכנסות הקבוצה. המערערת הגישה השגה על השומה וזו נדחה, ובעקבות זאת הגישה ערעור לבית המשפט.
במסגרת הערעור המערערת ביקשה להורות שהן נטל הראיה והן נטל ההוכחה יוטלו ראשית על המשיב, כך שהוא יגיש ראיותיו ראשון, וכל זאת מהטעמים הבאים:
ראשית, המשיב לא פסל את ספרי המערערת ואלו מוחזקים כאמינים המשקפים נכונה את הנתונים והעובדות שדווחו למשיב.
שנית, המשיב קבע כי מתקיימת עסקה בינלאומית כמשמעותה בסעיף 85א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ('הפקודה')  וכהגדרתה בתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), תשס"ז – 2006 וכי מתקיימים יחסים מיוחדים כהגדרתם בסעיף 85א לפקודה בין המערערת לבין החברה הזרה וכן שהשירותים אותם מעניקה המערערת לחברה הזרה הינן עסקאות מלאכותיות/בדויות שאחת ממטרותיהן העיקריות הינה הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה הכל במובן סעיף 86 לפקודה.
כידוע, הכלל הוא כי כאשר פקיד השומה מפעיל את סמכותו על פי סעיף 86 לפקודה ומתעלם מעסקה בשל היותה מלאכותית, עובר נטל השכנוע לכתפיו. עמד על כלל זה בית המשפט בע"מ 21779-09-09 כותון קולורס בע"מ ואח' נ' פקיד שומה חיפה ("כותון"):
"כאשר פקיד השומה מפעיל את סמכותו על פי סעיף 86 לפקודה ומתעלם מעסקה בשל היותה מלאכותית, עובר אליו נטל השכנוע... קביעה כי עסקה הינה מלאכותית- כלומר סיווגה מחדש- נעשה לצורכי המס ותכליתו לשלול מהנישום את יתרון המס שהשיג..."
דברים אלה אומצו על ידי בית המשפט גם בעניין ע"מ 20435-01-11 מנחם אורן ואח' נ' פקיד שומה כפר סבא.
שלישית, טוען המשיב, כי המערערת כלל לא ספקה שירותים לחברה הזרה אלא היא זו שבצעה את ליבת הפעילות בתחומה, ומשכך יש לייחס לה את כל הרווחים בקבוצה. קביעתו העובדתית של המשיב סותרת באופן גורף ומלא את עמדתה העובדתית של רשויות מע"מ.
בית משפט מחוזי בתל אביב (כב' השופטת ירדנה סרוסי) דחה ביום 30.11.2022 את הבקשה, מהנימוקים להלן:
בית המשפט דחה את הנימוק לגבי היעדר פסילת ספרי המערערת, וקבע שמכיוון שמדובר במחלוקת 'לבר פנקסית' (שאינה נובעת מתוך ספרי העוסק) עובדת אי פסילת הספרים אינה רלוונטית לעניין העברת נטל הראיה.
בדומה דחה בית המשפט גם את הטענה בדבר הקביעה העובדתית הסותרת של המשיב ושל רשויות מע"מ, וקבע כי גם לה אין רלוונטיות לעניין העברת נטל הראיה.: "טענה זו, למרות היותה כבדת משקל, אין בה כדי להביא לשינוי בסדרי הדין ולהעברת נטל הראיה".
במסגרת ההחלטה נדרש בית המשפט גם לשאלה האם טענתו העיקרית של המשיב היא טענת מלאכותיות הואיל וטענתו העיקרית של המשיב היא כי המערערת היא שביצעה את כל ליבת הפעילות של הקבוצה, היא בעלת הידע של הקבוצה ולפיכך יש לייחס את הרווחים בקבוצה אליה. בעניין זה, חזרה השופטת על ההבחנה בין טענה לסיווג שונה לבין טענה לעסקה מלאכותית (או סיווג מחדש) אשר ניתן על ידה בע"מ 17419-02-18 ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ נגד פקיד שומה גוש דן פס' 18-19 מתאריך 20.2.2019, וציינה תוך שהיא מַבהירה כי אין בהפניית המערערת להחלטה בעניין פנסטר לסייע לה – כי במקרה דנא ניתן להיווכח בנקל כי טענתו העיקרית של המשיב אינה לעסקה מלאכותית, אלא לסיווג שונה.
"במקרה דנן המשיב טוען כי המצג העובדתי כפי שהוצג על ידי המערערת – כי היא זו שמעניקה שירותים לחברה הזרה – אינו משקף את המצב האמיתי לאשורו, וכי למעשה החברה הזרה היא שהעניקה שירותים למערערת. לפיכך, אין מקום להורות על העברת הנטל" (פס' 12 לפסק דינה).
 

לסיכום

בית המשפט שב על ההלכה הפסוקה שקובעת כי כאשר טענת המלאכותיות אינה טענתו העיקרית של המשיב, המערער הוא שיפתח בהבאת ראיותיו בגין כלל הסוגיות שבמחלוקת בהתאם לכלל הרגיל החל בערעורי מס לפי המערער הוא בחזקת "המוציא מחברו", אולם מובן מאליו כי נטל השכנוע בטענת המלאכותיות כשלעצמה, ככל שתידון, עדיין מוטל על כתפי המשיב.

 

 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.