21/12/2022
עבירות נפקדות, עריקות והשתמטות מצה"ל
מבוא
צבא ההגנה לישראל, הידוע בעיקר בראשי התיבות: "צה"ל", הוא צבאה של מדינת ישראל, וחלק ממערכת הביטחון הישראלית.
צה"ל הוקם כשבועיים לאחר קום המדינה, תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות, ובתוך כך הממשלה הזמנית ברשות ראש הממשלה דוד בן גוריון חתם על "פקודת צבא ההגנה לישראל" ב 26 במאי 1948.
הגיוס לצה"ל מתבצע מכוח חוק שירות ביטחון. מטרת חוק זה הנה להסדיר את הוראות השירות בצה"ל, הן משלב תהליכי הגיוס הראשוניים והן לתקופת השירות עצמה. השירות בצה"ל הנו חובה לבנים ובנות ותקופת השירות משתנה מעת לעת.
גיוס החובה לצה"ל אינו נעוץ אך ורק בשל הצורך הביטחוני הקיים, אלא יש לזכור כי המודל עליו נבנה צה"ל הנו מודל צבא העם. מודל זה נועד לקיים שני צרכים חיוניים: הצורך הביטחוני בגיוס מקסימלי לשם ההגנה על המדינה בעתות מלחמה, והצורך ביצירת אינטגרציה חברתית-תרבותית, "כור-היתוך" בחברה הישראלית. כדברי דוד בן גוריון: "כל העם צבא, כל הארץ חזית".
עיקרון מתווה זה מעמיד את הצורך בהעמדת חיילים לדין בגין אי התייצבות לשירות הצבאי בהינתן ולא קיבלו מידי המדינה פטור משירות צבאי.
נפקדות, עריקות והשתמטות
במידה וחייל נעדר מן השירות, במהלך 21 הימים הראשונים יהיה החייל מוגדר כנפקד והאחריות בגינו הנה על יחידתו. בתקופה זו היחידה תשוחח עם הנפקד, תבקר בביתו ותנסה לשכנעו לחזור ליחידתו. במידה ויחזור יועמד לדין משמעתי על ידי מפקד היחידה. במידה ועברו 21 ימים מאז היעדרו, יוגדר החייל כעריק. משמעות הדבר הנה שיועבר החייל לאחריות מדור עריקים, ובכך מתווסף שמו לרשימת כלל העריקים הקיימים, וכנגדו תצא פקודת מעצר וצו איסור יציאה מן הארץ.
כמדי כל שנה, המדינה מעמידה לדין מעל ל-1000 נעדרים מן השירות, דבר הגורם לכך שבעת שחרורו מצה"ל, עריקותו תופיע ברישום פלילי, על כל הכרוך והמשתמע מכך. הזרוע האמונה לכך הנה פרקליטות עריקים, אשר מהווה חלק מן הפרקליטות הצבאית. העמדה לדין בגין עבירה זו הן לעריקים והן למשתמטים הנה על פי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. במקרים מסוימים כאשר כוונת הנעדר הנה לא לחזור לשירות בשום שלב, כתב האישום שיוגש כנגד הנעדר הנה על פי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, המוגדר כסעיף חמור יותר, ולרוב כאשר פרקליטות עריקים מגישים את כתב האישום לפי סעיף זה אזי הרצון הוא לבקש מבית המשפט להשית עונש חמור של מעל לשנה מאסר. בנסיבות מסוימות חלק מאלו שהורשעו בבתי הדין הצבאיים בגין עבירה זו משתחררים מהצבא עם רישום פלילי מופחת.
משתמט לעומת זאת, הנו מועמד לשירות צבאי שאינו התייצב לצו הגיוס. כאשר מדובר בתקופת השתמטות ארוכה דיו, ניתן להעמיד את אותו מועמד לדין פלילי הטומן בחובו מאסר בפועל בבתי הכליאה הצבאיים.
סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי
“חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך”.
סעיף חוק זה קובע כי היעדרות מן השירות שלא ברשות דינו מאסר ממושך. מכאן ניתן להסיק כי ההתייחסות לעבירה זו הנה בהתאם לתקופת ההיעדרות.
בית הדין המשלב
עריק או משתמט, שתקופת היעדרותו מצדיקה העמדה לדין פלילי, במידה ועונה על הקריטריונים המתאימים ומראה מוטיבציה לשירות, יהיה ביכולתו לבקש מבית הדין הצבאי לעבור למסגרת בית הדין המשלב שהנו הליך סוציאלי בשיתוף משרד הרווחה אך הפרוצדורה של ההליך הנה על פי הדין הפלילי.
מערך גחל"ת יבדוק את מידת התאמתו של החייל לתוכנית, ומי שנמצא מתאים על ידי המערך חותם על הסדר שילוב ומקבל על עצמו את כלל התנאים הקבועים. אותו חייל ישוחרר ממעצר ויחזור ליחידתו ועליו לעמוד בתנאים שנקבעו לתקופה שנקבעה. במידה ואותו חייל משלים את ההליך בהצלחה, יורשע בבית הדין הצבאי בעבירה שאינה טומנת בחובה רישום פלילי, ולא יושת כנגדו מאסר בפועל. מאחר ומדובר בהליך הפועל על פי פרוצדורה פלילית, אותו חייל זכאי לייצוג על ידי עורך דין.
לסיכום
עבירת העדר מן השירות שלא ברשות הנה עבירה המוגדרת על ידי החוק כחמורה ומשכך ברוב המקרים הפרקליטות הצבאית דורשת מאסר בפועל של מספר חודשים ובנסיבות מסוימות אף מעל לשנה.
היעזרות בליווי משפטי מקצועי, תוך העלאת הטענות הרלוונטיות והצגת נסיבות המקרה בפני בתי הדין הצבאיים יכול לחסוך במקרים רבים חודשי מאסר ממושכים ורישום פלילי המכתים את החייל לתקופה ממושכת בחייו האזרחיים.