23/11/2022
האם הסכם שומה שנחתם ביחס לשנות מס מסוימות במסגרתו סווגו תקבולים ממכירת פטנט כרווח הון, מחייב את פקיד השומה גם בשנות מס הבאות ביחס לתקבולים עתידיים שנוצרו מאותו מקור הכנסה, או שמא רשאי מס הכנסה לסטות מההסכם ולסווג את התקבולים העתידיים כהכנסות פירותיות המחויבות לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה? סוגיה זו הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בפני כב' השופטת ירדנה סרוסי, במסגרת פסק דין שניתן על ידה ביום 16/11/22
[ע"מ 2114-06-20 ד"ר בן ציון כרמון נגד פקיד שומה גוש דן (תיק שייצג משרדנו) , ע"מ 1912-06-20 פרופ' ניצן ביצ'צ'ו נגד פקיד שומה ת"א 4, ע"מ 2083-06-20 ד"ר יובל יעקובי נגד פקיד שומה ת"א 4].
המדובר בשלושה ערעורים מאוחדים של רופאי שיניים (להלן: המערערים) בנוגע למיסוי תמורות שהתקבלו ממכירת פטנט שעניינו שתל דנטלי בעל ראש מתכנס (להלן: הפטנט). המערערים הגישו בשנת 2004 בקשה לרישום פטנט בינלאומי ובשנת 2005 מכרו את זכויותיהם בפטנט תמורת סכום חד פעמי וכן תמורה עתידית לתקופה של 10 שנים אשר תחושב כנגזרת מאחוז המכירות של הפטנט.
מקץ שנים בהן התקיימו דיונים רבים בעניין, נחתמו הסכמי שומה עם המערערים בנפרד עד לשנת 2011 (להלן: "הסכמי השומה" ו"שנות המס המוקדמות" בהתאמה). הוסכם כי מערערים 1 ו-2 ישלמו עבור תקבולי הפטנט מס בשיעור 25% ומערער מספר 3 ישלם מס בשיעור 27% - לגבי שנות המס המוקדמות.
המערערים המשיכו לקבל תקבולים עבור הפטנט גם בשנים שלאחר מכן ודיווחו עליהם כהכנסה הונית. מס הכנסה הוציא להם שומות מס לשנים 2013-2016 (להלן: שנות המס בערעור) בהם קבע כי תקבולי הפטנט מהווים הכנסה מעסק או עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי ולחילופין הכנסה לפי סעיף 2(9) לפקודה. פקיד השומה טען כי בהתאם לעקרון לפיו כל שנת מס עומדת בפני עצמה, הסכמי השומה אינם מחייבים אותו בשנות המס שבערעור וכי מאחר והוא סבור כי נפלה טעות באופן סיווג התמורות בהסכמי השומה, הוא אינו מחויב להנציח את הטעות גם בשנות המס שבערעור. מנגד, טענו המערערים כי מדובר ברווחי הון וכי יש למסותם בהתאם לאשר נקבע בהסכמי השומה ביחס לשנות המס המוקדמות.
בית המשפט קבע כי יש להחיל את הסכמי השומה גם בשנות המס שבערעור ואין לאפשר לפקיד השומה לסגת מהן, ונימק זאת מהנימוקים שלהלן:
מבחינה לשונית – בהסכם השומה של מערער 1 נכתב כי :"אם בעתיד יקבע שעור מס מוקטן הנישום שומר לעצמו זכות למיסוי בהתאם" – כלומר נקבע באופן ברור כי החיוב הוא חיוב של רווח הון שחל גם לעתיד לבוא ואם ייקבע בעתיד שעור מס מוקטן של רווח הון אזי המערער שומר לעצמו הזכות למיסוי בהתאם. לטענת השופטת לו היה מדובר בהסכמות שחלו על השנים המצוינות בהסכם בלבד לא היה כל צורך להתייחס לשעורי מס רווח הון עתידיים.
הצדדים ניהלו משא ומתן ממושך והסכימו על אחוז מסוים נכון לאותן שנים. כאשר המערער 1 דיווח על אחוז נמוך מהמוסכם לאחר חתימת ההסכם הראשון בעניינו, ביקש מס הכנסה לאכוף את האמור בהסכמי השומה. כלומר, גם לתפיסת מס הכנסה ההסכם חל ביחס לתקבולים עתידיים.
הסכמות הצדדים - הדעת נותנת שלאחר ששני הצדדים השקיעו משאבים רבים בהתדיינות שנמשכה לאורך שנים בקשר לאותה עסקה יחידה, הם יגיעו לסיכום אחד ממצה הצופה פני עתיד. לו היה מדובר בהסכמות שנוגעות לשנים 2005-2011 בלבד, ראוי היה לכתוב ולהצהיר על כך במפורש וכן להבהיר כי טענות הצדדים בקשר למהות העסקה והתקבולים העתידיים ממנה בעינן עומדות. וכך נאמר בסעיף 39 לפסק הדין:
"אני סבורה כי בנסיבות אלו, וכן בכלל, אם המשיב מעוניין שהסכמות בקשר לאירוע בעל השלכות פיסקאליות מתמשכות יהיו לשנים ספציפיות בלבד, עליו לציין זאת במפורש בהסכם על מנת להבהיר את המצב המשפטי ולמנוע את הבעיות המצוינות לעיל".
מטעמים מהותיים – בית המשפט קבע כי מטעמים מהותיים, ומאחר ולא התגלו עובדות חדשות כך שלא מתקיימות נסיבות שמצדיקות שינוי מההסכמות העקרוניות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת הסכמי השומה, הרי שיש לדבוק בהסכמי השומה ואין לדון מחדש בסיווג הכנסות הפטנט. בעניין זה נקבע בסעיף 34 לפסק הדין כדלקמן:
"שעה שהצדדים התדיינו בעבר לגופו של עניין והגיעו למסקנות פוזיטיביות ולשיעורי מס מוסכמים – כל עוד לא חל שינוי נסיבות משפטי או עובדתי מיוחד, ובכפוף לחריגי המשפט המנהלי, אין מקום לשנות מההסכמות העקרוניות אליהן הגיעו".
לסיכום
מדובר בלא פחות מאשר רעידת אדמה ובפסיקה תקדימית אשר נותנת משקל מוגבר לחשיבותו של הסכם שומה ועל חשיבות ניסוחו ואשר יש בה כדי לנגוס מהעקרון לפיו "כל שנת מס עומדת בפני עצמה". יש להשקיע בחשיבה יצירתית בניסוח הסכם השומה הואיל ומניתוח פסק הדין עולה כי כל עוד לא חל שינוי משפטי או עובדתי שהיה ידוע במועד ההסכם, ולא הוצהר במפורש כי הסכם זה חל רק על שנים ספציפיות, אין מקום לשנות מההסכמות העקרוניות אליהן הגיעו הצדדים, יש לדבוק בהסכמי השומה ואין לדון מחדש בסיווג ההכנסה. לכן, בעת הגעה להסכם שומה יש להביא בחשבון גם הכנסות שיצמחו בשנים הבאות מאותו מקור הכנסה, ולדעת כי בהיעדר שינוי עובדתי או משפטי, ייתכן והסכם שייחתם ישפיע גם על השנים הבאות אם לא הוצהר במפורש אחרת.