16/11/2022
חבות במס בגין פרסום במדיה החברתית דרך "אושיות רשת"
כיום אחת מהאסטרטגיות הנפוצות ביותר לפרסום ושיווק של מוצרים ושירותים היא באמצעות פלטפורמת האינטרנט, השימוש בה נעשה במטרה למשוך לקוחות פוטנציאליים חדשים לעסקים. אם בעבר השיווק כאמור נעשה באמצעות פרסומות באתרים, כיום יותר ויותר מפרסמים עושים שימוש ב'אושיות רשת' (משתמשי מדיה חברתית להם קהל עוקבים רחב) על מנת לפרסם את מוצריהם / שירותיהם באמצעותם. אך מה לגבי חבות המס כתוצאה מפרסום באופן זה?
זמן לא רב לאחר כניסתה של רשת האינטרנט לחיינו נחשף הפוטנציאל הענקי לשיווק ומכירות באמצעותה. כיום, שיווק באינטרנט נעשה באופן רחב (עד כדי שניתן לראות פרסומות כמעט בכל אתר). מלבד שיווק באמצעות אתרי אינטרנט, קיימת פלטפורמת שיווק נוספת בה נעשה שימוש נרחב - הרשתות חברתיות. ברשתות אלה ניתן לראות פרסום של נושאים שונים החל מתכנים, עובר לקידום עמודים, מוצרים ושירותים. היתרון ברשתות החברתיות הוא שהן מאפשרות 'לפלח' את קהל היעד המדויק אליו פונה הפרסום, ולכן זוהי כנראה גם אחת הסיבות שהרשת אכן מלאה בפרסומים של מוצרים ושירותים מכל הסוגים.
שיווק זה נעשה באמצעות דרכים שונות, אם בדרך של קידום ממומן, 'דפי נחיתה', העלאת תכנים פרסומיים ואף פרסום סמוי או באמצעות 'משפיעני רשת' – יחידים אשר להם קהל עוקבים גדול ברשתות החברתיות, ואליהם פונה המפרסם על מנת שיעשו שימוש ו/או יעבירו מסרים חיוביים לגבי מוצר או שירות מסוים, וזאת תמורת תשלום כספי או בצורת תמורה אחרת כגון מוצרים או שירותים.
אך מה לגבי חבות המס הנובעת מפרסום מסוג זה? האם פרסום בעמוד פרטי ברשת חברתית בתמורה לקבלת מוצר / שירות– חייבת במס? כיצד יחושב מס זה?
מס הכנסה
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ("הפקודה") אינה מתייחסת במפורש להכנסות שמקורן מפרסום באינטרנט. מנגד, הפקודה מגדירה הכנסה עסקית בס' 2 כהכנסה מעסק/ ממשלח-יד/ מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי. הכנסות מסוג זה מחויבות במס שולי ('מדרגות מס') ומצטרפות להכנסות דומות שמפיק הנישום. מכאן שהכנסות מפרסום על ידי אדם העוסק בכך יהיו חייבות במס ככל הכנסה מעסק.
אך מהו עסק? מתי פעילות מסוימת הופכת מפעילות פרטית לפעילות עסקית?
המונח 'עסק' לא מוגדר בפקודה ולכן כל מקרה יבחן לפי אמות מידה שנקבעו בפסיקת בתי המשפט עם השנים, העיקריים בהם [ע"א 3159/19, הרב יקותיאל אבוחצירא נ' פקיד שומה– היחידה הארצית לשומה]:
-
מבחן המחזוריות – הבוחן את האפשרות של אותו מקור להפיק תקבולים חוזרים.
-
מבחן הארגון והניהול – הבוחן את קיומו של מנגנון ניהול, שליטה ופיקוח.
המגמה בפסיקה היא להרחיב את המונח 'עסק'.
מהי פעילות מסחרית ?
חלק מיסודות העסק היא קיומה של פעילות מסחרית. פסיקת בתי המשפט התוותה מבחני עזר לסיווג פעילות כ"מסחרית" [מבחני עסק שנקבעו בין היתר בפס"ד חומרים לבניין ופסקי דין נוספים]:
-
אופיו של הנכס תלוי בפעילות העסק;
-
ידע מיומנות ובקיאות של מפעיל העסק;
-
תקופת ההחזקה בנכס, נקבע לגבי נכסי מקרקעין למשל שככול שתקופת ההחזקה בנכס קצרה יותר, כך תהיה נטייה לראות במסחר בו כפעילות מסחרית.
-
השבחה / טיפוח / שיווק : פעולות להשבחת נכס מצביעות על פעילות יזמית שמאפיינת לרוב פעילות מסחרית.
-
היקף כספי של הפעילות – בחינה מה חלקה של הפעילות הנדונה בסך כלל הפעילות של הנישום.
-
מימון – בחינה מה מקור מימון הפעילות העסקית – האם באמצעות כסף 'פרטי' של הנישום או באמצעות הלוואות שנטל. כאשר מימון הפעילות נעשה באמצעות הלוואות הדבר מצביע על קיומו של מנגנון עסקי.
-
ייעודה של התמורה המתקבלת מן הנכס/שירות – כאשר ההכנסות מיועדות לרכישת נכסים מניבים אחרים בעלי אופי דומה, תהיה נטייה לראות בכך כפעילות עסקית.
-
מבחן ההיגיון המקצועי (מומחיות) – בחינת הידע המקצועי והניסיון של הנישום בתחום הפעילות הנדון.
-
כוונה לייצר רווח – גם כשאין כוונה לרווח אין בזה כדי לפגום בקיומו של עסק.
פקודת מס הכנסה מחייבת דיווח ותשלום מס על הכנסות מעסק, למעט מצבים בהם יש פטור ו/או הקלה.
בדוגמא לעיל – אותו מפרסם עשוי להיחשב כמפעיל של עסק, מקום בו הפרסום בהיקף גבוה או במקביל למותגים אחרים אותם מפרסם, לצד קידום בתשלום של עמודו ברשת החברתית. פעילות זו מתיישבת עם הגדרת תורת המקור לפיה יש צורך ב "מקור" ממנו יופקו הכספים בצורה מחזורית וניתן בהחלט לראות בפעילותה זו כפעילות עסקית לכל דבר ועניין.
ראוי לציין, כי גם שבהם לא ייקבע כי ההכנסה הופקה על ידי מפרסם המוצר/שירות כחלק מ'עסק', עדיין ניתן יהיה למסות את ההכנסות שבידיו מכוח סעיף ה'עוללות'- ס' 2 (10) לפקודה.
עוד נציין כי מפרסם המקבל תמורה בשווי מוצר / שירות המוענקים, עשוי בהחלט להיות חייב בדיווח ובתשלום מס (ואולי אף להחזיק הנהלת חשבונות).
מן העבר השני, ככל שפעילות מסוג זה לא תסווג כ"עסק" עדיין עלולים להתרחש מקרים בהם עסקאות לרכישת חשבונות מדיה חברתית עצמם/אתרי אינטרנט יהיו חייבים במס. עסקאות אלה למעשה כוללות מכירה של נכס (שאינו מוחשי) ולכן יהיו חייבות במס על רווח ההון שנוצר בידי המוכר.
היבטי מע"מ
מלבד היבטי מס הכנסה, פרסום מצד 'אושיות רשת' עלול אף לגרור חבות במע"מ.
ס' 2 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 ("חוק מע"מ"), מטיל מס בשיעור אחיד על התמורה המשולמת בגין עסקאות בישראל. לצורך הדיון נניח שעסקה למתן שירותי פרסום מצד 'אושיית רשת' היא עסקה למתן שירותים הנערכת בישראל, ומכאן נכנסת לתחולת חוק מע"מ כעסקה במסגרת פעילות עסקית או כעסקת אקראי שעורך הנישום (בהתאם למסקנה האם הפרסום עונה להגדרת 'עסק' או לא).
משמעות הדבר היא חובות שחלות על המפרסם מכוח חוק המע"מ, בהן חובות דיווח ורישום כ'עוסק'.
מה מחיר העסקה ?
בחלק מהמקרים מזמין הפרסום משלם למפרסם תמורה שלא באמצעות כסף מזומן, אלא באמצעות מוצריו/שירותיו. עולה השאלה – כיצד יחושב המס הנובע מעסקה זו.
ס' 7 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 ("חוק מע"מ"), קובע כי מחיר של עסקה הוא התמורה המוסכמת בין הצדדים. כך שבעניינינו, קבלת מוצר כתמורה למתן שירותי פרסום הנה עסקה ששוויה יחושב לפי שוויו המקורי של המוצר ששולם כתמורה, ובהתאם לכך יחושב המס הנגזר ממנה.
לסיכום
'אושיות רשת' רבות מתקשרות עם חברות מסחריות לפרסום מוצרים או שירותים בהתאם לקהל היעד של המפרסם, כאשר בחלק מהמקרים משולמת תמורת מזומן בגין שירותי הפרסום, בעוד במקרים אחרים משולמת תמורה בשווה-כסף (מוצר או שירות של מזמין הפרסום). מנגד, לא רבים מודעים לכך שהתקשרויות למתן שירותי פרסום כאמור עלולות לגרור חבות מס הכנסה ומע"מ, ולפיכך עלולים למצוא עצמם מול צעדים אזרחיים ואף פליליים בגין אי קיום דרישות החוק.
לכן, מומלץ להתייעץ עם רו"ח / עו"ד ואף לשקול הפרדה של האישיות המשפטית המחזיקה בבעלות בחשבונות המדיה החברתית שבהן נעשה הפרסום.