מאת:

נישומים הנדרשים על ידי פקיד השומה בהתאם לסעיף 135 לפקודה להגיש דין וחשבון על רכוש והתחייבויות ליום מסוים, מספקים תמונת מצב מלאה לרשות המיסים בדבר הונם והתחייבותם לנקודת זמן ספציפית, בדרך כלל יום אחרון של השנה שנסתיימה. הנישום מפרט מידע אישי בדבר תכולת בית, נירות ערך, פיקדונות ותוכניות חסכון, כלי רכב ונדל"ן, השקעות בחברות ושאר נכסים שהוחזקו ליום ההצהרה וכן כל ההתחייבויות לאותו יום הכוללות הלוואות, משכנתאות, יתרות חובה בבנקים וכן התחייבויות נוספות אחרות.

בעת הביקורת במס הכנסה נבדקים שתי הצהרות ההון האחרונות אשר הוגשו על ידי הנישום (להלן: תקופת ההשוואה), ונבחן האם קיים גידול בהון מעבר לכלל הכנסות שדווחו על ידו הכוללות בין היתר: שכר עבודה, הכנסות מעסק, ריביות, דיבידנדים, קצבאות, מענקים ואף הכנסות פטורות שדווחו (להלן: המקורות), ובניכוי כל ההוצאות שנשא בהם הנישום הכוללות בין היתר: תשלומי מיסים, ביטוחים, תרומות, מתנות, הוצאות מחיה שוטפות וכן כל הוצאה מהותית אחרת שעמד בה הנישום בתקופת ההשוואה כמו למשל רכב, בית, יאכטה טיסות לחו"ל וכו' (להלן: השימושים).

ככל שימצא גידול לא מוסבר בהון, חובה על הנישום להסביר את מקורו של ההפרש (להלן: הפרש ההון) אשר עשוי לנבוע בין היתר ממימוש נכס הפטור ממס, מתנות מקרובי משפחה וחברים, ירושות, צוואות או כל הכנסה אחרת שאינה חייבת במס. היעדר הסבר מניח את הדעת, יגרום לפקיד השומה לחייב במס את הפרש ההון הבלתי מוסבר ולהוסיף לנישום הכנסה שלא דווחה על ידו בגובה הפרש ההון הבלתי מוסבר. הנטל להסביר את ההפרש בהון, את מקורו, את היותו חוקי ולגיטימי חל על הנישום והיה ואין באפשרותו להוכיח כי אכן יש ממש בהסברו – ידחה פקיד השומה את הנטען ויימסה האזרח את ההפרש כאילו הייתה הכנסה לא  מדווחת .נטל ההוכחה שתוספת ההון אינה תולדה של רווח עסקי אלא תוצאה של ירושה, מתנה או אירוע אשר אינו חייב במס רובץ על הנישום ועליו נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות כפי שנפסק בעליון בע"א 236/83 אריה ליברמן נגד פקיד שומה תל אביב 4,
גם בע"מ 22202-08-15 מוחמד סלהב נגד פקיד שומה ירושלים – נקבע כי  "במקרה זה (הפרש הון) מוטלת על הנישום החובה להוכיח כי מדובר בהכנסה שלא הועלמה מרשות המיסים".
 

מהו נטל השכנוע

בע"מ 10156-09-13 כהן ואח' נגד פקיד שומה גוש דן נקבע כי מאחר וערעור מס הוא משפט אזרחי נדרשת הטיית מאזן ההסתברות מעל 50% כמו במידת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי,
"הסבר המבוסס על טענת מתנה או הלוואה מקרובים לעולם חשוד הוא, וכי מי שמחליט להעלותו בפני המשיב או בפני בית המשפט מתחייב בהבאת הוכחות של ממש לביסוסו" כך נקבע בעמ"ה 1046/00 רום אליהו נגד פקיד שומה תל אביב 3.
דרישת הבאת הראיות התומכות היא מוחלטת ואין להסתפק בטענות בלבד, יש להציג אסמכתאות מבססות להוכחת הטענה. בעמ"ה 455/03 עו"ד אגבריה ודיע, בת הזוג הצהירה במסמך חתום על ידה שאושר כתצהיר, כי קיבלה 15,000$ מהוריה בשטרות של 100$ וכי אין בידה להביא אסמכתא לעניין זה. בית המשפט קבע, כי מסמך זה אין בו כדי לבסס כל ממצא לעניין מתן הסבר להפרשי ההון.
בפס"ד דן קמפל 36/95 המערער טרח והביא כעד את אבי אשתו אשר טען כי סייע לביתו ובעלה מספר פעמים. עוד טען "אני לא כותב שיקים" הכסף הועבר במזומן. גם כאן לא קיבל בית המשפט הסבר זה ללא ביסוס ראייתי חיצוני והמחיש מהו הסבר המניח את הדעת.ת
ככל שמדובר בנטילת הלוואות, קבלת מתנות ועזרה מקרובים וידידים כהסברים להפרשי הון המתגלים אצל נישומים, נטל זה כבד עוד יותר ועל הנישום להגיש להציג ראיות אובייקטיביות ומהימנות לצורך הוכחת טענתו ראו גם עמ"ה 42/97 יואב נדב ועמ"ה 8058/04 אהרונשטם יואל.
לעתים מתקבלים אצל בני משפחה נכסים או מזומנים ויש לתעד כל דבר העשוי להוכיח כי אותם הכספים או הנכסים התקבלו בירושה או מתנה,  וכי מדובר בכספים אשר שולם עליהם מס בעבר (כספים לבנים). יש לזכור כי הנטל כאמור להוכחת קבלת הכספים והנכסים על כתפי הנישום. כמו כן יש להקפיד ולכלול את אותם כספים או נכסים בדיווחים אשר מוגשים לרשויות. במסגרת האמורה על הנישום להוכיח, בנוסף, כי הנכס שהתקבל בירושה, מתנה וכדומה הינו נכס "לבן", משמע – נכס ששולם עליו מס ו/או נכס שנרכש מכספים עליהם שולם מס. לשם כך יש לדוגמא צורך להראות כי הנכס שהועבר בירושה או במתנה נכלל בהצהרת ההון של המנוח או של מעניק המתנה. היה ואין באפשרות המקבל להראות כאמור, עלולה להיווצר סיטואציה במסגרתה רשות המס תטען כי גם אם במתנה או בירושה עסקינן, הרי שהנכס מקורו בעוולה משכך יש בנמצא חובה למסותו.
בפס"ד סלוקי נגד פקיד שומה אשקלון ןאח' 9114/15 (ניתן בעליון בתאריך 3.6.2018) נדחה ערעורם של בני משפחה אשר פקיד שומה הוציא להם שומות בגין גידול בהון, והסברם היה כי מקור הכספים הוא ממכירת נכסים באיראן, אותם ירשה אם האחים מאביה עם מותו בתחילת שנות ה 70 של המאה הקודמת. טענת בני המשפחה הייתה כי במהלך השנים הועברו כספים ממימוש הנכסים על ידי אחיה של האם המנוחה מאיראן לישראל באמצעות שליחים שהגיעו ישירות לביתה של האם המנוחה כשהם נושאים מזוודות המכילות שטרות כסף ישראלי במזומן. הסבר למקור כספים זה נדחה על ידי מס הכנסה לאחר שמצא כי טענות בני המשפחה אינן נתמכות בראיות חיצוניות או במסמכים המוכיחים את הסברם, אלא רק בתצהירים מטעם האם המנוחה ומטעם אחיו הבכור של המערער. אף עדותו של אח המנוחה בבית המשפט , לא נתמך ולא גובה במסמכים או בראיות חיצוניות אחרות לא לעצם התרחשותן של ההעברות ולא ביחס לסכומים או למועדים שלהן. גם המערערים לא הציגו תיעוד בדבר קבלת הכספים בישראל, רישום בדבר הכספים שנתקבלו וכיוצא בזה.
גם בבית משפט מחוזי עמ"ה 1063/99 אלעזרי אליהו נגד פקיד שומה ת"א 3 ( ניתן ביום 29.04.2001) נקבע כי:
"אכן קיימים מקרים חריגים בהם מועבר רכוש מארץ אויב ואז ניתן להעלים עין ממסמכים ורישומים כמו בהלכת מירון ("מיסים" יג/5 ה-174), אך המערער במקרה זה לא מעורר כל אמון, אם בשל סתירות בדבריו ואם בשל העובדה שבמשך עשרות שנים שמר את הסיפור בליבו ולא נתן לו כל ביטוי בהצהרות הון ובדיווחים קודמים".
 

לסיכום

אנו נתקלים לא אחת במקרים בהם מקבלים נישומים נכסים וכספים ללא תיעוד מספק וברצונם להכשירו ולממש אותו באופן חוקי ושקוף מול רשויות המס כדי שיתאפשר להם להשתמש בו או לרכוש בו נכסים אחרים. הואיל ונטל ההוכחה שמדובר בהעברה של נכס ששולם עליו כבר מס חל על הנישום, יש לתעד קבלת כל מתנה או ירושה של מזומנים, כספים בבנק, חפצים יקרי ערך, מזוודות המכילות מזומנים, יהלומים, שטיחים יקרי ערך, זהב וכל פריט יקר ערך אחר.
חשוב עוד לציין, כי הנישום חשוף לעבירת מקור בהתאם לסעיף 3 ו- 4 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000  - העושה פעולה ברכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה, ששימש או אפשר ביצוע עבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, דינו – מאסר או קנס כקבוע בסעיף.
ישנה חשיבות רבה לשמירת מסמכים וראיות תומכות גם בחלוף זמן רב, שכן בלעדיהם יהיה קשה עד בלתי אפשרי מבחינת הנישום לטעון לקבלת המתנה או הירושה. בנוסף יש להקפיד ולכלול את אותם נכסים בהצהרות ההון ובדיווחים המוגשים באופן סדיר לרשויות המס.
מטרת התיעוד היא להניח תשתית ראייתית שמקור ההכנסה אינו חייב במס. ככל שקיים ספק, נכון יהא ליזום הליך מול רשויות המס לטובת גיבושו של הסכם שומה המסדיר זאת.
בנסיבות בהן מקבל פלוני או אלומני נכס בירושה ו/או במתנה אשר לגביו אין בנמצא וודאות באשר למקורו החוקי ובאשר לרכישתו באמצעות כספים "לבנים" וכי מקור הכספים אינו בעבירת מקור, אזי , לטובת הבטחת התנהלות חוקית ושקופה ובמטרה למנוע טענות כלפי הגורם המקבל את הנכס, נכון וראוי לפעול בשקיפות מול רשויות המס וזאת גם בחלוף נוהל גילוי מרצון, אם בדרך של התנהלות שומתית  ואם  בדרך של התנהלות שקופה מול לשכות מקצועיות מטעם רשויות המס והכול לטובת הבטחת הכשרת הנכס ותשלום מס אמת. הימנעות מפעולות כאמור על ידי היורשים ו/או על ידי מקבלי המתנה ו/או על ידי מקבל הנכס עלולה להיות בגדר של העברת תפוח אדמה לוהט מיד ליד, מה שבסופו של דבר עלול לייצר למקבל בעיה משפטית ממנה , מטבע הדברים, מבקש הוא להימנע. כך יוצא כי מקבל המתנה ו/או הירושה ו/או הנכס באופן אחר, לנקוט בפעולות המשפטיות המתחייבות לטובת הסרת מחדלים של המעבירים ו/או קודמיהם ו/או להביא לידי הסרת כל חשש מפני אי תשלום המס לקופת המדינה והכול בדרך של התנהלות חוקית ושקופה אל מול רשות המס.  
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

3 ע"י 2 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.