מאת:

מקרה נוסף של מיסוי פעילות רבנים מוכרע בבית המשפט - הכנסות מפעילות דת מסווגות כמשלח יד וחייבות במס

בית המשפט דחה ערעורו של הרב ברוך אבוחצירא ואח' וקבע שהכנסה משירותי דת חייבת במס בהיותה "משלח יד"
רשות המסים הוציאה שומות לרב ברוך אבוחצירא ולבנו הרב יהודה ("המערערים"), לפיה חייבים הם במס הכנסה על הכנסותיהם מפעילותם בטענה שזו עולה לכדי "משלח יד". השניים ערערו על השומות בפני בית המשפט המחוזי, וערעורם נדחה.
 

רקע עובדתי קצר

הרב אבוחצירא הוא רב מוכר מאוד בקהילה החרדית, נכדו של הרב המפורסם ישראל אבוחצירא ז"ל (הבאבא סאלי). פעילותו של הרב כוללת, בין היתר, מקבלת כספים מגורמים שונים במועדים שונים במסגרת פעילותו הרוחנית.
רשות המסים הוציאה לרב ולבנו שומות עבור השנים 2003-2011 וייחסה להם תוספת הכנסה חייבת בסך כ-60,000,000 ₪, בטענה שמדובר בהכנסות לפי ס' 2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ("הפקודה").
המערערים הגישו ערעור על השומות בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו ע"מ 9422-01 אבוחצירא נ' פקיד שומה
 

טענות הצדדים

פקיד השומה סבר כי הפעילות של המערערים והכנסותיהם שולמו במסגרת מחזורית וקבועה, הכוללת מקום עיסוק קבוע, עובדים ועוזרים, והיותם בעלי שם במתן שירותים מסוג זה, ולפיכך עולה לכדי פעילות עסקית בהתאם למבחני פסיקת בתי המשפט בעניין זה כך שיש למסות הכנסותיהם בהתאם. בד בבד, המערערים הסתירו קיומם של חשבונות בנק, אינם מקיימים תיעוד לפעילותם כנדרש ואף לא דיווחו על הכנסות מריבית שצמחה מהלוואה שהעניקו לצד ג'.
המערערים טענו שההכנסות מקורן בתרומות שהתקבלו כמתנות אישיות באירועים שערכו, ולמעשה הרבנים היוו מעין צינור להעברת אותן תרומות לעמותות ולכן לא הפיקו בפועל הכנסה ולא נוצרה תוספת עושר עבורם או גידול בהונם האישי. בנוסף נטען שחלק מן התקבולים הופקו בשל מכירת חפצים יקרי ערך העוברים בירושה משפחתית. הטיעון הוא שהתשלומים שולמו במסגרת קשר אישי-רגשי. עוד נטען שרשות המסים לא נהגה עד לאחרונה לגבות מס בגין הכנסות שהפיקו נותני שירותי דת, באופן שיצר עבורם הסתמכות. לחילופין, נטען כי לו יסווגו ההכנסות כעסקיות יש להתיר הכרה בהוצאות שהוציאו.
 

בית המשפט דחה את רוב הערעור

נימוקי בית המשפט לדחיית הערעור היו כי הרב אבוחצירא הוא מנהיג רוחני המספק שירותי דת ולפי החוק יש לראות בשירותי שהוא נותן ותקבולים שקיבלת בתמורה כמתן שירות דת היכול לסווג גם כהכנסה לפי הפקודה.
למרות שהכספים ניתנים במסגרת נדבה של הנותן ולא ע"י התחייבות משפטית אך בכל זאת נקבע כי הדבר מתקיים לפי הנוהג תוך ציווי פנימי עמוק הנוצר מאמונה וכי אין זה מצב של נדבה ללא תמורה.
ובשל כך נותרה קביעתו של פקיד השומה על כנה ולפיה ההכנסות יסווגו כהכנסות ששימושיו האישיים כשהכנסות ממשלח יד ו/או מקור אחר  שהפיקו המערערים חייבות בתשלום מס הכנסה.
 בנוסף, בית המשפט פסק כי אין לראות בתקבולים שקבלו המערערים כמתנות או תרומות הפטורות ממס. כן נדחו טענות המערערים בקשר להכרה בהוצאותיהם מכיוון שאלה לא הוכחו כנדרש.
עוד נקבע, שיש להטיל על המערערים קנסות בגין אי ניהול פנקסי חשבונות בחלק מהשנים, קנס גירעון וכן הוצאות משפט בסך 300 אלף ₪ .
מנגד, התקבלו טענות לגבי הכנסת ריבית, שכן המשיב לא הוכיח כנדרש את ההצדקה לסווג את העברות הכספים כהלוואה נושאת ריבית.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.