מאת:

חוסר תום לב: בית המשפט העליון אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד הרשתות הקמעונאיות והפך את החלטת המחוזי

האם עלינו לצפות לתום לב מצד רשתות קמעונאיות בבואנו לרכוש מוצרים במבצע, או שעלינו להיות חשדנים יתר על המידה? בית המשפט העליון דן בנושא זה בהרחבה, בשבתו כבית משפט לערעורים.

 
אל בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים הוגש ערעור על פסק דין, בו נדחתה בקשת המערערים - צרכנים, לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות- רשתות קמעונאיות, על כך שנהגו בחוסר תום לב במבצע מכירות.
 
במרכז המחלוקת מצוי מבצע מכירות שערכו הרשתות בסניפיהן. כחלק ממאמצי השיווק וקידום המכירות, הנהיגו המשיבות בסניפיהן בעת הרלוונטית מבצעים המעניקים לצרכנים הנחה במחיר בעת רכישה של יותר ממוצר אחד מן המוצרים הכלולים במבצע – ״אחד פלוס אחד״, ״מוצר שני בחצי מחיר״, ״מוצר שלישי בחינם״ – ובמרבית המקרים צוין כי ההטבה תינתן על המוצר הזול מבניהם. המערערים הם צרכנים שערכו קניות בסניפיהן של המשיבות, ורכשו מוצרים שנכללו במבצעים האמורים.
 
המחלוקת בעניינינו, היא טענתם של המערערים, שרכשו מספר מוצרים גדול ממספר הסף במבצע, ולטענתם אמורים היו לקבל הנחה על המוצר הזול ביותר מבין המוצרים היקרים, אך בסופו של דבר קיבלו את ההנחה על המוצר הזול ביותר מבין כלל המוצרים שנרכשו.
 
לדוגמא, קמעונאי אחד הציע ללקוחותיו מבצע שנוסחו ״אחד פלוס אחד, הזול מבניהם״. אחד הלקוחות החליט לרכוש שלושה מוצרים המשתתפים במבצע – שניים במחיר של 50 ש״ח ואחד במחיר של עשרה שקלים.
 
לטענת אחד מהצרכנים, יש לממש את המבצע כך שאחד פלוס אחד יהיה על שני המוצרים בשווי 50 שקלים, כך שסה״כ יהיה הסכום לתשלום 60 שקלים. מנגד, הרשת טוענת כי המבצע יחול על המוצר בעשרה שקלים, והסכום לתשלום יעמוד על 100 שקלים.
 
הצרכנים טוענים כי מדובר בפרשנות שגויה מצד הרשתות של המבצע, שאינה עולה בקנה אחד עם הציפייה של הלקוח.
התנהגות זו של הרשתות מפחיתה באופן ניכר את ההנחה המוענקת לצרכים במקום למקסם את ההנחה.
 
בית המשפט קמא עמד על כך שיש לפרש את תנאי המבצע בהתאם לפרשנות חוזה, בהצעה וקיבול. מאחר ומדובר בחוזה כתוב, יש להעניק מעמד בכורה ללשונו, באופן המקים חזרה הניתנת לסתירה לפיה פרשנות החוזה היא התואמת את פשט הלשון. בית המשפט קמא קבע כי לשון החוזה בעניינינו היא ברורה, מאחר ומדובר על הזול מבניהם, ומתייחס בהכרח למוצר הזול מבניהם מבין כלל המוצרים שנרכשו.
 
בית המשפט קמא עוד קבע כי ציפייתו של אחד הצדדים איננה מביאה לפרשנות אחרת של החוזה. אין מדובר בהטעיה או חשש להטעיה.
 
בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק כי בעת רכישת המוצרים המשתתפים במבצע נכרת חוזה בין הצרכן לבין הרשת הקמעונאית, שתנאיו משתקפים בתנאי המבצע. המחלוקת היא באשר לפרשנותו הנכונה של החוזה.
 
בבואו של בימ״ש להחליט מהי הפרשנות הנכונה של החוזה הצרכני, הוא עומד על מערכת היחסים שבין הצרכן לרשת. יחסי צרכן עוסק מאופיינים בחוסר איזון מובנה הנובע מפערי הכוחות הטבועים ביניהם. יש שוני מהותי ביניהם בעוד שהראשונים הם שחקנים חוזיים חד פעמיים, נעדרי מומחיות וניסיון עסקי ומשפטי, האחרונים הם שחקנים חוזרים המחזיקים בידע עסקי ומקצועי ובמומחיות בתחום עיסוקם. הצרכן מצוי בנחיתות אל מול העוסק גם מבחינת עמדת המיקוח שלו, ויכולתו לקחת חלק בעיצוב תנאי ההתקשרות – הצרכן אינו חופשי לשאת ולתת ביחס לתנאי ההתקשרות ולהשתתף ביצירתם, ותנאי ההתקשרות מוכתבים לו ע״י העוסק, פעמים רבות בדרך של חוזה אחיד, ובחירתו היא האם לבצע את העסקה בתנאים אלו או לא.
 
על רקע אי השוויון נוצר הצורך להגן על הצרכנים מפני ניצול לרעה של העוסק, וליצור איזון אינטרסים ראוי בין הצדדים, למשל דיני הגנת הצרכן.
 
בענייננו, השאלה המרכזית היא מה הדין כאשר לקוח רוכש יותר מוצרים ממספר המוצרים הדרוש לצורך החלת המבצע. בימ״ש ציין כי כאשר לקוח רוכש ביתר, השאלה כיצד יבוצע הצירוף היא שאלה הכרחית לצורך יישום המבצע.
 
השליטה בתוכנם של תנאי מבצע המכירות מסורה לעוסק כחלק מחופש עיצוב ההצעה הנתון למציע, ואין מניעה שיציע רכישה של מספר מוצרים גבוה. כאן מדובר על מקרה בו רוכש הצרכן מוצרים ביתר, כך שלא רק שעומד בתנאי המבצע, אלא עומד באף יותר מכך. מאחר והלקוח רוכש ביתר רשאי הוא להנות מהמבצע שהרי הוא עומד בתנאי הסף. השאלה היא איך יבוצע צירוף המוצרים היא שאלה מקדמית והכרחית לצורך יישום המבצע, מאחר והיא נדרשת על מנת לקבוע מהי ההנחה שתינתן ללקוח.
 
בימ״ש מציין כי השאלה היא האם עקרון תום הלב מחייב להפעיל את הפרשנות לטובת הלקוח, או שהוא מאפשר לו לפעול כראות עיניו? בכל הנוגע לעסקאות צרכניות מהסוג בו עסקינן, יש לקבוע כי חובת תום הלב מחייבת את העוסק לפעול בהתאם לטובת הלקוח. עם זאת בית המשפט מציין כי אין הכוונה להטיל על העוסק מכוח עיקרון תום הלב חובה להתעלם מן האינטרס הכלכלי שלו ולהעדיף את האינטרסים של הלקוח.
 
בית המשפט קובע כי יש לפרש את המבצע כפי שהציעו המערערים, כך שבמצבים בהם מספר המוצרים הנרכש עולה על הכמות המינימלית הדרושה לשם החלת המבצע, וקיימת שונות בין מחירי המוצרים, עקרון תום הלב מחייב את המשיבות לצרף לצורך החלת המבצע תחילה את המוצרים היקרים יותר, כך שההנחה המוצעת במבצע תהיה ההנחה המרבית האפשרית.
 
ככל שהרשת הקמעונאית לא נהגה באופן האמור, הרי שהפרשנות עולה לכדי חוסר תום לב, וחיוב הצרכנים בתשלום עודף שאינו כדין.
 
ע"א 8336/17 - מיכאל ראובן ואח' נ' סופר-דוש בע"מ ואח
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

3 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.