20/7/2022
סיווג טובין לעניין צו תעריף המכס - פסק דין
כיצד יש לסווג טובין המיובאים לישראל לצורך קביעת שיעור המכס אשר יחול על טובין אלה?
רקע עובדתי
הטלת מכס בעת יבוא טובין לישראל נעשית בהתאם לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין. צו זה הינו דבר חקיקה מורכב הכולל מאות רבות של סעיפים על פיהם ניתן לסווג את הטובין, כאשר אופן סיווג הטובין קובע את שיעור המס שבו יחויבו הטובין בעת היבוא שלהם לישראל. בשל ריבוי סעיפי הסיווג, לא אחת מתעוררות מחלוקות בין היבואן לבין רשויות המכס באשר לסעיף הנכון שעל פיו יש לסווג את הטובין.
מחלוקות אלה מתעוררות בייחוד כאשר מדובר ביבוא של מוצרים חדשניים שלגביהם לא הספיק להיווצר נוהג מקובל באשר לאופן סיווגם בקרב המדינות החתומות על אמנת בריסל.
התובעת יבאה לישראל מכשיר ייחודי המיועד לחיבור סיבים אופטיים (Fusion Splicer). מדובר במכשיר המבצע פעולה משולבת של חימום ואיחוי הקצוות המחוממים של שני סיבים אופטיים, סיבים העשויים מצינוריות זכוכית דקיקות.
בעת יבוא המכשיר, הצהירה התובעת כי מדובר בטובין שיש לסווג על פי פרט 84.75.290000/5 לצו תעריף המכס הכולל בתוכו, בין היתר: "מכונות לייצור או לעיבוד בחום של זכוכית או של מוצרי זכוכית". בהתאם לצו תעריף המכס, מכונות לעיבוד זכוכית בחום, כאמור, פטורות למעשה ממכס.
רשויות המכס מאידך, סברו כי הסיווג שעליו הצהירה התובעת אינו נכון וכי יש לסווג את הטובין בהתאם לפרט 85.15000000 העוסק ב"מכונות ומכשירים להלחמה או... לריתוך", כאשר על יבוא מכונות מסוג זה חל מכס בשיעור של 10%. בעקבות סיווגו מחדש של המכשיר על ידי רשויות המכס, נשלחה לתובעת הודעת גרעון והיא נדרשה לשלם את סכום המכס החל על יבוא המכשיר בהתאם להודעה.
ראוי להדגיש, כי הסיווגים הרבים המופיעים בצו תעריף המכס נלקחו מתוך האמנה הבינלאומית בדבר שיטה מתואמת לתיאום מצרכים וקידודם, המכונה "אמנת בריסל". על פי אמנה זו התחייבו המדינות החתומות על האמנה לעשות שימוש בשיטת סיווג אחידה הכוללת את אותם פרטי הסיווג ואת אותם כללי הפרשנות בכל מדינה ומדינה (הגם ששיעור המכס בגין כל פריט ופריט שונה ממדינה למדינה).
לאחר שניסיונות התובעת לשכנע את רשויות המכס בצדקת עמדתה נכשלו, שילמה התובעת את סכום המכס שבו היא חויבה תחת מחאה ועתרה לבית המשפט בתביעה להשבת הסכום שנגבה ממנה שלא כדין.
הכרעת בית המשפט
מטעם הצדדים הוגשו חוות דעת של מומחים וכן מונה מומחה מטעם בית המשפט במטרה לבחון מהו התיאור המדויק יותר של פעולת המכשיר המיובא על ידי התובעת, האם עיבוד בחום של זכוכית או שמא פעולת הלחמה ו/או ריתוך.
לאחר בחינת טענות הצדדים קיבל בית המשפט את עמדת התובעת וקבע כי יש לסווג את הטובין בהתאם לפרק 84 הפטור ממכס ולא בהתאם לפרק 85 המחויב במכס בשיעור של 10%. בהקשר זה אימץ בית המשפט את עמדת המומחה מטעם התובעת אשר התיישבה גם עם חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ולפיה הפעולה שמבצע המכשיר אינה פעולה של הלחמה או ריתוך. בין היתר, קבע בית המשפט כי פעולתו העיקרית של המכשיר אינה מסתכמת בחימום הזכוכית (כפי שנעשה בפעולת ריתוך) אלא בעיקר בהכוונה נכונה של קצוות הסיבים כך שאלה יתחברו זה לזה לאחר החימום. בנסיבות אלה קבע בית המשפט, כי צירוף המילים "עיבוד בחום" מתאר בצורה טובה יותר את פעולת המכשיר מאשר "ריתוך" או "הלחמה". עוד ציין בית המשפט, כי הוא נוטה לקבל את עמדת המומחה מטעם התובעת לפיה פעולה של ריתוך או הלחמה מתייחסת למתכות ולחומרים תרמו-פלסטיים ואינה מתייחסת לזכוכית.
בית המשפט הוסיף וקבע, כי סיווג המכשיר על פי פרק 84 לצו תעריף המכס מתיישב גם עם דברי ההסבר לאמנת בריסל, כאשר בדברי הסבר אלה נקבע, כי פרק 84 מתייחס למכשירים אשר עיקר פעולתם היא פעולה מכנית (הכוונה ואיחוי של קצוות הסיבים) לעומת פרק 85 המתייחס למכשירים שעיקר פעולתם הינה חשמלית.
בסופו של יום הורה בית המשפט לרשויות המכס להשיב לתובעת את סכום המס שנגבה ממנה וכן לשאת בהוצאותיה המשפטיות של התובעת לרבות שכר טרחת המומחים השונים שבו נשאה התובעת ושכר טרחת בא כוחה.
לסיכום
פסק הדין הנזכר לעיל מתאר מקרה פרטני הרווי בפרטים טכניים ייחודיים, עם זאת, העיקרון כללי המשתקף מתוך פסק הדין הינו כי בעת סיווג טובין על פי צו תעריף המכס, אין עדיפות מובנית לעמדת רשות המסים על פני עמדת היבואן ואין תחולה לחזקה בדבר תקינות פעולת המינהל.
בחינת הסיווג מתאים ביותר נעשית באופן אובייקטיבי, על פי חוות דעת של מומחים מקצועיים ובמקום שבו סיווג הטובין בידי רשויות המכס נעשה באופן לקוי בהחלט יש מקום לפנות לערכאות המשפטיות לצורך סיווג מחדש של הטובין ובית המשפט לא יהסס להעניק ליבואן את הסעד הנדרש, ככל שעמדתו נתמכת בחוות דעת מקצועית מבוססת.
(ת"א 29159-02-19 ווייו טכנולוגיות (ג'י.אר.טי). בע"מ נ' מדינת ישראל)