9/4/2014
הזכות למשפחה נכללת בתוך הזכויות שכלולות אך אינן מנויות במפורש בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
הניסיון להשוות זכויות בסיסיות לזוגות בני אותו מין, תופסים את מקומם יותר ויותר (אם כי, אולי לא מספיק) במדינת ישראל. צעדים וניסיונות רבים נעשים לאחרונה בכיוון ההכרה בזכויות הקהילה הגאה בישראל.
לדוגמא, בשנת 2009 איפשר משרד הבריאות תרומת ביציות בין בנות זוג, כך יוכלו בנות הזוג להביא ילד לעולם תוך שותפות ביולוגית של שתיהן (האחת מעניקה ממטענה הגנטי, והשניה נושאת את העובר ברחמה). עוד, מאז שנת 2005 מכירה ישראל בהורות משותפת של בני זוג מאותו המין ובשנת 2008 הורחב תקדים האימוץ כאשר הכריז היועץ המשפטי לממשלה כי יש לאפשר גם אימוצים שבהם זוג גברים או זוג נשים מבקשים לאמץ ילד שאינו של אף אחד מהם, מבחינה ביולוגית.
עוד דוגמאות ניתן למצוא, בהשוואת מעמד המשפחות ההומו-לסביות במעונות היום תוך הענקת סבסוד על בסיס אותם הקריטריונים החלים על משפחות הטרוסקסואליות. על אף שלילת הזכות של בני זוג מאותו המין להינשא בישראל, בעקבות בג"צ משנת 2006 משרד הפנים רושם זוגות ישראליים בני אותו מן שנישאו בקנדה, כזוגות נשואים.
הצעה נוספת שמעלה את נושא שוויון הזכויות של בני זוג בני אותו מין אל סדר היום היא הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התשע"ד-2014, אשר הוגשה לשולחן הכנסת ביום 10.3.2014 (להלן: "ההצעה"). ההצעה מבקשת להכיר בבני זוג מאותו המין כמשפחה בכל הנוגע למעמדם המשפטי. ההצעה תומכת זאת באפשרות שקיימת אם להקים תא משפחתי (במגבלות הקיימות), בעובדה כי זוגות אלו, ככל הזוגות מקבלים עליהם את הזכויות והחובות הנגזרים מחיים משותפים יחד כמשפחה וכבני זוג.
לפי הצעת החוק, ראוי להחיל על בני זוג מאותו המין את הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה זאת בשל היותו בעל הכלים והמומחיות לדון בסכסוכים אלו, הייחודיים, המאופיינים ברגישות מיוחדת ושאינם סכסוכים "רגילים". בשל הרגישות הקיימת והמאפיינת סכסוכים בין בני זוג, ובתוך המשפחה, נתן המחוקק לבית המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים להתמודד עם המורכבות הקיימת. שופטי בית המשפט לענייני משפחה מתמקצעים בסוגיות משפחתיות, יש להם את היכולת לסטות מסדרי הדין הרגילים, לנהל דיונים בדלתיים סגורות ולהשתמש בשירותי גישור וסיוע מיוחדים שאינם זמינים בבתי משפט אחרים "רגילים".
הצעת חוק זו לא באה כרעם ביום בהיר, שהרי כבר כיום, כך לפי דברי ההסבר להצעת החוק, ממילא מנתבת הנהלת בתי המשפט סכסוכים בין בני זוג מאותו המין לבתי משפט לענייני משפחה. עם זאת, הדבר מעולם לא הוסדר בהלכה מחייבת מפי בית המשפט העליון ואף היו פסיקות בהן נקבע במפורש כי כל עוד הענין אינו מוסדר באופן מפורש בחקיקה, על ידי המחוקק, בני זוג מאותו המין אינם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. כך, השאיר בית המשפט העליון את תפקידו של המחוקק לו בלבד, לקבוע ולערוב לכך שבתי המשפט יהיו מחויבים לעקרון זה תמיד.
יובהר: אין המדובר בהבדל סמנטי בלבד. במקרה אחד (תמ"ש 16310/08 פלוני נ' אלמוני) אשר מוזכר בהצעת החוק, ניסה בן זוג להשיג צו הגנה מפני אלימות מצד בן זוגו, אך בית המשפט סירב להעניק לו את הצו, על אף שמבחינה עובדתית היה מוצדק הדבר, הסיבה היחידה היא כי בני הזוג הם בני אותו המין ואינם נחשבים משפחה ועל כן לא ניתן להעניק להם הגנה המיועדת למצבים של אלימות בתוך המשפחה.
כך גם נקבע בתמ"ש 21030/00 ליבמן נ' היועץ המשפטי לממשלה, משנת 2002, כי ההכרה בבני זוג באותו המין כמשפחה היא "הוספת נורמה ערכית, השנויה במחלוקת חברתית, ואין זו מלאכתו של בית המשפט להוסיף את הנורמה הנ"ל בדרך של פרשנות, אלא היא מלאכתו של המחוקק בדרך של חקיקה".
הצעת חוק זו פותחת פתח נוסף, בתקווה להכרה בשוויון הזכויות של בני זוג מאותו המין בישראל, ולהכרה בהם כמשפחה לכל דבר.
בעניינים חשובים ורגישים כמו דיני משפחה, סכסוכים בין בני זוג ובתוך משפחה מומלץ בחום להיוועץ בעו"ד שהדבר בתחום בקיאותו, אשר ייתן יחס רגיש ומקצועי כראוי לעניינים מעין אלו. למשרדנו הכלים והאמצעים לייעץ ולתת חוות דעת מבוססת ובמידת הצורך להתדיין בבתי המשפט באופן מהיר ומקצועי. לייעוץ ולייצוג פנו למשרדנו ותזכו לליווי צמוד וקשר אישי מן הרגע הראשון ועד קבלת התוצאה הרצויה. נשמח לעמוד לרשותכם בעת הצורך.
חיפוש 
סגור 
