מאת:

מימוש ירושה באוסטריה והעברת נכסים לישראל

מאמר זה עוסק בניהול הליך הירושה לאחר פטירה באוסטריה, ומדגיש את הצעדים הנדרשים כגון מינוי נוטריון, תעודת פטירה וצוואה, והצהרת יורשים. הוא בוחן גם את היבטי המיסוי הקשורים לירושה בשתי המדינות, תוך הדגשת החשיבות של ייעוץ משפטי והכנת המסמכים הנדרשים להעברת נכסים לישראל.
 

פתיחת הליך הירושה באוסטריה

כאשר אדם נפטר באוסטריה, הליך הירושה (Verlassenschaftsverfahren) נפתח ביוזמת בית המשפט באופן אוטומטי ברגע שהמוות נודע רשמית לרשויות . בית המשפט המחוזי (Bezirksgericht) שבאזור מגורי המנוח מופקד על התיק, והוא ממנה נוטריון מקומי כ״נאמן בית המשפט״ (Gerichtskommissär) לניהול הפרוצדורה . הנוטריון פועל כמנהל עיזבון מטעם בית המשפט, ותפקידו לזהות את היורשים, לאסוף מידע על הנכסים והחובות, ולאמת את הצוואה. למעשה, אין צורך שהיורשים themselves יפתחו את ההליך – הוא ייפתח אוטומטית עם הודעת הפטירה. עם זאת, מומלץ ליצור קשר עם הנוטריון או בית המשפט המחוזי הרלוונטי כדי לוודא שהצוואה הגיעה לידיהם וכי פרטיך כיורש רשומים כראוי.
יצירת קשר עם הנוטריון: לאחר הפטירה, הנוטריון יזמן בדרך כלל את היורשים הידועים לפגישה (“פרוטוקול”) או ייצור עימם קשר לקבלת מידע ומסמכים. במקרה שלא קיבלת פניה רשמית זמן מה לאחר הפטירה, ניתן לברר מי הנוטריון המטפל (על סמך מקום מגורי המנוח) ולפנות אליו מיוזמתך. יש לוודא שלנוטריון יש את הצוואה המקורית או עותק רשמי שלה. באוסטריה קיים מרשם צוואות מרכזי, ואם הצוואה הופקדה רשמית אצל נוטריון, בית המשפט ינחה את הנוטריון לאתרה במרשם . במידה והצוואה הייתה מוחזקת בידי בני המשפחה או עורכי דין פרטיים, יש למסור אותה לנוטריון עם פתיחת ההליך.
 

מסמכים נדרשים ואימות לצורך קיום הצוואה

תעודת פטירה וצוואה: הנוטריון יזדקק לתעודת הפטירה האוסטרית של המוריש (Sterbeurkunde) – לרוב הוא יקבלה אוטומטית מרשם האוכלוסין. בנוסף, יידרש המסמך המקורי של הצוואה. אם הצוואה נערכה מחוץ לאוסטריה או בשפה זרה, ייתכן שיידרש תרגום נוטריוני לגרמנית ואישור אפוסטיל כדי לאמת את תוקפה באוסטריה (אוסטריה היא צד לאמנת האפוסטיל). אוסטריה מכירה בצוואות זרות כל עוד הן נערכו בהתאם לדין המדינה שבה נערכו , אך ייתכן צורך בפרוצדורה לבדיקת אמיתות המסמך.
זיהוי היורשים: עליך להוכיח לנוטריון שאתה אכן היורש המוזכר בצוואה. ככל שאתה אזרח אוסטרי עם תעודה מזהה אוסטרית (כגון דרכון או תעודת זהות), זיהויך קל יחסית. אם תידרש להציג מסמכים ישראליים (למשל דרכון או תעודת לידה ישראלית כדי להוכיח את זהותך או יחסיך המשפחתיים למנוח), מסמכים אלו חייבים לשאת חותמת אפוסטיל של משרד החוץ הישראלי, וייתכן שידרשו תרגום נוטריוני לגרמנית. אפוסטיל מאשר שהמסמך רשמי וכשר לשימוש בחו״ל. למשל, אם שמך בצוואה שונה משמך בדרכון (עקב שינוי שם או תעתיק שונה), תעודת לידה עם אפוסטיל ותרגום עשויה לשמש לחיבור בין הזהויות.
הצהרת קבלת ירושה או וויתור: באוסטריה, יורש אינו נכנס באופן אוטומטי לזכויותיו מיד עם הפטירה. נדרש שלב פורמלי שבו כל יורש נותן הצהרה אם לקבל את הירושה או לוותר עליה. הנוטריון (כ״ממונה מטעם בית המשפט״) מוסמך לקבל את ההצהרות הללו . ניתן לקבל את הירושה בשני אופנים: ללא תנאי או באופן מותנה.
  • קבלה ללא תנאי (unbedingte Erbantrittserklärung): פירושה שהיורש מקבל את חלקו בעיזבון ומסכים לשאת בכל חובות המנוח ללא הגבלה. במקרה זה, אחריותו האישית של היורש לחובות היא מלאה, אפילו מעבר לשווי הנכסים שקיבל.
  • קבלה בתנאי (bedingte Erbantrittserklärung), המכונה גם קבלה על תנאי עריכת מלאי, מגבילה את אחריות היורש לחובות המנוח עד לגובה שווי הנכסים שירש . כדי לעשות זאת, נוטריון יערוך מלאי רשמי של העיזבון (Inventar), תהליך שנועד להעריך את שווי הנכסים וההתחייבויות . צעד זה מומלץ במיוחד אם קיים חשש שהעיזבון חייב כספים, או כשלא כל הפרטים לגבי הנכסים והחובות ידועים. עריכת המלאי מגנה עליך מפני אחריות לחובות מעבר למה שתירש בפועל.
  • ויתור על הירושה: אם יורש מחליט לדחות את חלקו (למשל עקב חובות כבדים של המוריש), הוא יכול להסתלק מהירושה במסגרת ההליך. ההצהרה על דחייה/וויתור (Erbverzicht) גם נמסרת לנוטריון בפרק זמן מוגבל שקובע החוק. חשוב לשקול אפשרות זו בזהירות ובייעוץ משפטי, כי ויתור מונע ממך לחלוטין לקבל חלק מהעיזבון.
את ההצהרות הללו ניתן למסור ישירות בפני הנוטריון באוסטריה. אם אינך נוכח פיזית, אפשר לעיתים להגיש הצהרה חתומה מרחוק – למשל באמצעות מוסד דיפלומטי (שגרירות/קונסוליה אוסטרית בישראל) או ייפוי כוח לנציג מקומי. במקרה של חתימה מחוץ לאוסטריה (למשל בפני נוטריון בישראל), המסמך חייב אפוסטיל ותרגום לגרמנית כדי שיוכר באוסטריה. נוטריון אוסטרי עשוי להכין עבורך נוסח הצהרה ולשלוח אליך לחתימה מול נוטריון ישראלי. לחלופין, ניתן לתת ייפוי כוח נוטריוני לעורך דין אוסטרי או אדם אמין אחר באוסטריה, שייצג אותך וימסור את ההצהרה בשמך. גם ייפוי הכוח הזה חייב להיות מאומת כראוי (אפוסטיל ותרגום) לפני שיתקבל באוסטריה.
 

ניהול ההליך על-ידי הנוטריון והשלמתו

הנוטריון, כאמור, מרכז את הטיפול בעיזבון: הוא מאתר את כל היורשים עפ״י הצוואה והחוק, מאמת את זהותם וזכאותם, ומברר אילו נכסים והתחייבויות נכללים בעיזבון. אם המנוח הותיר חובות או שעולות תביעות מצד נושים, הנוטריון יבדוק גם זאת. לאורך ההליך, עד אשר מסתיים בירושה רשמית, העיזבון מצוי במצב של “הקפאה” משפטית – כלומר, אף יורש לא יכול לקחת רכוש על דעת עצמו עד להחלטה שיפוטית סופית.
כאשר הנוטריון שוכנע שכל הדרישות מולאו (למשל: הצוואה תקפה, כל היורשים נתנו הצהרת קבלה, וידוע כיצד לחלק את הנכסים), הוא יעביר את תיק הממצאים והמלצותיו לבית המשפט. בשלב הסיום, בית המשפט האוסטרי מוציא צו רשמי המורה על העברת נכסי העיזבון ליורשים. צו זה נקרא “צו העברה” או Einantwortung (לעיתים מכונה גם “צו ירושה” או אישור ירושה). צו ה-Einantwortung הוא למעשה הראיה המשפטית לכך שאתה מוכר כיורש לחלק מסוים בעיזבון המנוח. רק עם מתן צו זה, עובר העיזבון לבעלות היורשים באופן חוקי. הצו יפרט את שמות היורשים וחלקם בעיזבון (או אילו נכסים ספציפיים לכל יורש, אם נקבע כך). מרגע זה, תוכל לפנות עם הצו לבנקים, ללשכת רישום המקרקעין ולכל גורם אחר כדי לרשום את הנכסים על שמך ולקבלם לחזקתך.
חלוקת נכסים בין יורשים מרובים: אם ישנם מספר יורשים (כפי שצוין בשאלה), צו הירושה עשוי לקבוע לכל אחד מהם אחוז מסוים מכלל העיזבון. במצב כזה, כל היורשים במשותף “בעלים” של כלל הנכסים עד לחלוקה הפנימית. היורשים יכולים להגיע להסכמה על חלוקת הנכסים ביניהם (למשל: יורש אחד יקבל את הנדל״ן ואחרים את שוויו בכסף או בנכסים אחרים, בהתאם לשווי חלקם). אפשרות אחרת היא שכל היורשים יהיו שותפים בנכס (לדוגמה, בבעלות משותפת על הנדל״ן) לפי חלקיהם. ניתן לבצע הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים, ולעיתים הנוטריון יכול לסייע בעריכתו במהלך ההליך. אם הצוואה עצמה מייעדת נכס ספציפי ליורש מסוים (למשל “הדירה בווינה ליורש X, ותיק ההשקעות ליורשת Y”), בית המשפט יכבד זאת בצו החלוקה. בכל מקרה, שיתוף פעולה בין היורשים יקל על מימוש הנכסים בהמשך.
רישום נכסי נדל״ן על שם היורשים: עבור נדל״ן באוסטריה, לאחר קבלת צו העברה סופי, יש לבצע רישום של שינוי הבעלות בפנקס המקרקעין (Grundbuch). לשם כך תצטרך להציג ללשכת רישום המקרקעין: (1) את צו הירושה/העברה המקורי, (2) אישור תשלום המסים הרלוונטיים (ראו בהמשך לגבי מס רכישה/העברת מקרקעין), ו-(3) ייתכן שתידרש הוכחת אזרחות של היורש. בחלק מהמדינות הפדרליות באוסטריה קיימים חוקים המחייבים אישור מיוחד לרכישת מקרקעין בידי זרים, אך אם אתה אזרח אוסטרי – הצגת דרכון אוסטרי או אישור אזרחות תספק את הדרישה . לאחר הגשת המסמכים ותשלום אגרות הרישום, ירשם הנכס על שמך כבעלים חדש. כדאי לבצע רישום זה בהקדם האפשרי. אם היורשים מתמהמהים, החוק מחייב את הנוטריון ליזום את הרישום בעצמו לאחר זמן סביר.
שחרור כספים ונכסים פיננסיים: נכסים פיננסיים כמו חשבונות בנק, פיקדונות או מניות שצוינו, יועברו גם הם ליורשים לאחר הצגת צו הירושה בפני המוסד הפיננסי. בנקים באוסטריה בדר”כ יקפיאו את חשבון המנוח עד לקבלת צו רשמי. עם הצגת צו העברה סופי המוכיח את זכאותך, הבנק ישחרר את חלקך בכספים. לעיתים, הבנק עשוי לבקש עותק נאמן למקור של הצו (מאושר על-ידי נוטריון/בית משפט) ואישור אפוסטיל, במיוחד אם תרצה שהכספים יועברו לחשבון מחוץ לאוסטריה. אם מדובר במניות או ניירות ערך הרשומים על שם המנוח, יש ליצור קשר עם חברת ההשקעות או סוכן הבורסה המנהל אותם. יש להמציא להם את צו הירושה; הם ינחו על שינוי הרישום ע”ש היורשים או על מכירת הניירות וחלוקת התמורה – לפי מה שתבקשו כיורשים. במקרים מורכבים (כגון חברה פרטית שהמוריש היה בעל מניות בה), ייתכן צורך בסיוע משפטי ספציפי כדי להעביר בעלות מניות.
 

הצורך בעורך דין מקומי באוסטריה

ייצוג משפטי בהליך הירושה: החוק האוסטרי אינו מחייב יורשים לשכור עורך דין בהליכי ירושה סטנדרטיים – הנוטריון הוא הגורם המקצועי שמנהל את ההליך עבור בית המשפט . למעשה, הנוטריון נייטרלי ואמון על שמירת זכויות כל הצדדים וקיום רצון המוריש בהתאם לחוק. במקרים פשוטים, במיוחד כאשר כל היורשים משתפים פעולה והצוואה ברורה, רבים משלימים את ההליך ללא ייצוג פרטי. עם זאת, שכירת עורך דין מקומי בהחלט מומלצת בנסיבות מסוימות:
  • אם אתה שוהה בישראל או מחוץ לאוסטריה ואינך יכול להשתתף אישית בפגישות – עורך דין אוסטרי יכול להופיע בשימועי הנוטריון בשמך, להגיש מסמכים, ולתקשר ישירות עם הרשויות. כך תמנע צורך בנסיעות תכופות. ניתן לתת לעורך הדין ייפוי כוח נוטריוני (עם אפוסטיל) לייצג אותך בכל שלבי ההליך.
  • עורך דין מנוסה יוכל להסביר לך את האפשרויות וההשלכות (למשל ההבדל בין קבלת ירושה מותנית או בלתי-מותנית, כפי שהוסבר לעיל) ולייעץ כיצד להגן על האינטרסים שלך. הנוטריון כשופט-חוקר לא מייצג אותך באופן אישי, ואינו יכול לייעץ לך מה עדיף עבורך – הוא פועל למען קיום נכון של החוק והצוואה. לכן, ייעוץ עצמאי יכול להיות חשוב בהחלטות קריטיות (כגון האם לוותר על ירושה אם יש חובות, או איך להתמודד עם יורש אחר שסבור שהצוואה אינה הוגנת).
  • במידה ויש מורכבות משפטית – למשל נכסים מחוץ לאוסטריה, סכסוך או חילוקי דעות בין היורשים, טענות לפסלות הצוואה, או צורך לברר סוגיות מס – עורך דין מקומי יטפל בכך. הוא יכול לייצג אותך בפני בית המשפט אם יהיה דיון (למשל, אם יורש אחר מערער על הצוואה). כמו כן, אם היית תושב זר בלבד (לא אזרח אוסטרי), אולי היה צורך בכתובת למסירת הודעות באוסטריה; עורך הדין יכול לשמש כמען למסירה.
  • שפה ותרגום: אם אינך דובר גרמנית משפטית ברמה טובה, עורך הדין יגשר על פערי השפה ויוודא שאתה מבין את המסמכים לפני חתימה.
שכר טרחת עורך דין בהליך ירושה אינו חלק מההוצאות הרשמיות (ראו בהמשך הוצאות נוטריון ובית משפט), אלא עניין פרטי לפי הסכם ביניכם. לעיתים, במקרים של עיזבון משמעותי או מורכב, העלות מצדיקה את התועלת בקיצור תהליכים והגנה על זכויותיך. לפי מקורות בתחום, פנייה לעו”ד מומחה בירושה בינלאומית עשויה להאיץ את קבלת האישורים הדרושים ולסייע בהתנהלות הפרוצדורלית מול הרשויות . לסיכום, ההחלטה אם לשכור ייעוץ משפטי מקומי תלויה במידת היכרותך עם ההליך, זמינותך האישית לטפל בעניינים, והסיבוכיות הצפויה. במקרה דנן – אתה בעל אזרחות אוסטרית ומן הסתם דובר גרמנית, מה שעשוי להקל, אך עדיין המרחק הפיזי מישראל יכול להצדיק עזרה מקצועית מקומית.
 

עלויות ומיסוי באוסטריה בקשר לירושה

אגרות והוצאות הליך הירושה: הליך הירושה הרשמי באוסטריה גורר תשלום אגרות ועמלות מסוימות למדינה ולנוטריון. בתום ההליך, בית המשפט יגבה אגרת בית משפט בשיעור של 0.5% משווי העיזבון . בנוסף, הנוטריון (כמנהל העיזבון) זכאי לשכר טרחה לפי תעריף קבוע בחוק, התלוי בערך הנכסים בעיזבון. תעריפי הנוטריונים מדורגים – עבור עיזבונות קטנים השיעור נמוך ועבור ערכים גבוהים הוא עולה – כך שבערך עיזבון משמעותי עלולה עמלת הנוטריון להגיע לכמה אלפי יורו או יותר. לדוגמה, אם שווי העיזבון הוא נניח €500,000, עמלת הנוטריון עשויה להיות בסביבות אחוזים בודדים מהסכום. שכר טרחה זה מתחלק למעשה בין כלל היורשים (ומנוכה מן העיזבון לפני החלוקה). הנוטריון בדרך כלל ינכה את שכרו מתוך הכספים הנזילים בעיזבון או ידרוש מהיורשים לשלם ישירות כתנאי למסירת צו הירושה.
מס ירושה באוסטריה: נכון להיום, אין מס ירושה באוסטריה. מס הירושה והמתנות בוטל בשנת 2008 , ומאז היורשים אינם משלמים מס למדינה על עצם קבלת הנכסים, ללא תלות בשווי הירושה. מדובר בשינוי משמעותי – לפני 2008 היה נהוג מס ירושה פרוגרסיבי, אך בית המשפט החוקתי האוסטרי פסל אותו בשל אי-שוויון בין סוגי נכסים. הממשל האוסטרי אינו מטיל כיום מס עושר כללי או מס עיזבון, ואין תשלום חובה בעת מעבר העיזבון ליורשים. עם זאת, ביטול מס הירושה לווה בחקיקת חוקים אחרים כדי למסות היבטים מסוימים של העברת הון, בעיקר בתחום הנדל”ן, כפי שיוסבר להלן.
חובת דיווח על ירושה/מתנה: אף שאין חובת תשלום, קיימת באוסטריה חובת דיווח לרשויות המס על קבלת מתנות או ירושות מעבר לסף מסוים. החוק האוסטרי מחייב לדווח לרשויות על קבלת מתנות כספיות בסכומים גדולים (מקרובים מדרגה ראשונה – מעל €50,000, ומאחרים – מעל €15,000 בתקופה של 5 שנים) . חובת הדיווח הזו חלה גם על ירושות בסכומים גבוהים (החוק מגדיר זאת כדי לאפשר פיקוח למרות היעדר המס). האחריות לדווח היא על המקבל (היורש). אי-דיווח עלול לגרור קנסות כבדים של 10% משווי המתנה/ירושה שלא דווחה . בפועל, כאשר ההליך מטופל על-ידי נוטריון, הוא לרוב ידווח לרשויות המס על פרטי העיזבון המועבר. סביר להניח שהנוטריון יבקש ממך למלא הצהרה או שהוא בעצמו ידווח על חלקך אם הוא מעל הסף. כדי להיות בטוח, אפשר לשאול את הנוטריון אם נדרש ממך דיווח נפרד. עיקר הדיווח הוא על העברות ללא תמורה, כדי למנוע העלמת הכנסות בתחפושת של ירושה/מתנה.
מס רכוש ומקרקעין על נדל״ן בירושה: בעוד שאין מס ירושה כללי, אוסטריה כן מטילה מס מיוחד על העברת מקרקעין (קרקע/נדל״ן) ללא תמורה, הכולל העברה בירושה. מס זה דומה למס רכישת מקרקעין בישראל או stamp duty במדינות אחרות. למעשה, החל מ-2016 אוסטריה גובה מס רכישת נדל״ן (Grunderwerbsteuer) בירושה בשיעורים מדורגים בהתאם לשווי שוק הנכס: על חלק השווי עד €250,000 המס הוא 0.5%, על €150,000 הבאים – 2%, ועל כל מה שמעל €400,000 – 3.5% . כלומר, עבור דירה או בית ששוויים גבוה, רוב הסכום מעל כ-€400K יישא מס 3.5%. למשל, אם הנדל״ן שווה €1,000,000 – המס יהיה €250,000×0.5% + €150,000×2% + €600,000×3.5% = €21,250 (בקירוב). חשוב להדגיש: מס זה מחושב לכלל הנכס, אך אם הנכס מתחלק בין יורשים, חלק המס יחולק בהתאם (כל יורש משלם לפי חלקו בנכס). לעיתים קרובות המס ינוכה בעת רישום הנכס על שם היורשים – לא ניתן לרשום בעלות ללא אישור תשלום המס . הנוטריון או עורך הדין יגישו הצהרה לרשויות המס עם שווי הנכס (כיום לפי ערך שוק, ולא לפי ערך רישומי נמוך כפי שהיה בעבר), ויקבלו שובר לתשלום. לאחר התשלום, מונפק אישור המס (Unbedenklichkeitsbescheinigung) שיש לצרף לבקשת הרישום בלשכת המקרקעין .
מס הכנסה על רווחי הון בעיזבון: עצם ההורשה אינה אירוע מס באוסטריה, אך מיסי הכנסה שעוכבו אצל המוריש עשויים לחול על העיזבון. למשל, אם למוריש היו רווחי הון ממימוש נכסים ממש לפני מותו שלא דווחו עדיין, העיזבון (וממילא היורשים) יהיה חייב בדיווח ותשלום. במיוחד, יש לשים לב לעניין נדל״ן וניירות ערך: באוסטריה, מכירת נדל״ן חייבת במס רווחי הון בשיעור קבוע (כ-30% מהרווח, עם כללים שונים לגבי נכסים שנרכשו לפני 2012). במקרה שאתה כיורש תמכור את הנכס מיד לאחר קבלתו, יהיה צורך לחשב רווח הון (אם בכלל) בין ערך הנכס ביום פטירת המוריש לבין מחיר המכירה שלך. לרוב, שווי הנכס ביום הפטירה יהווה בסיס עלות (כלומר, היורש “דורך בנעליו” של המוריש מבחינת בסיס המס). המשמעות היא שאם תמכור מיד במחיר דומה לשווי ביום הפטירה, הרווח החייב במס יהיה נמוך מאוד או אפסי. אך אם תחזיק בנכס זמן רב לאחר הירושה והשווי יעלה, תהיה חייב במס על העלייה הזו כשתמכור. ראוי להזכיר שאין פטור מיוחד לרווח הון במכירת נכס שעבר בירושה – ההתייחסות היא כאילו המוריש העביר לך את הנכס בערכו המקורי, אלא אם כן תוכיח אחרת. לכן, כדאי לבצע הערכת שווי נכס במועד הירושה ולתעד זאת, כדי שבמכירה עתידית תוכל לטעון לערך בסיס גבוה (ובכך לצמצם את הרווח החייב). באופן דומה, אם העיזבון כלל תיק מניות עם רווח נייר משמעותי, ומייד לאחר הירושה תמכור את המניות – תצטרך לשלם מס רווחי הון אוסטרי (25%–27.5% בדרך כלל) על ההפרש בין מחיר המכירה למחיר המקורי שבו המוריש קנה אותן. אולם, אם לא המוריש ולא אתה תושבי אוסטריה לצורכי מס, ייתכן שמס זה לא ינוכה במקור – סוגיה שדורשת ייעוץ ספציפי (ראו להלן לגבי אמנת מס).
בשורה התחתונה, אין “מס עיזבון” גורף באוסטריה, אך יש להתכונן לתשלומים הבאים: אגרת בית משפט (0.5%), שכר נוטריון (לפי ערך העיזבון), מס העברת מקרקעין על נדל״ן (פרוגרסיבי עד 3.5%), וייתכן מס רווחי הון אם וכשתמכור נכסים שהיו ברווח. כל אלה משולמים לפני או במעמד קבלת הנכסים בפועל. ודא שיש די נזילות בעיזבון (או מכיסך) לכסות חיובים אלו. אם יש קשיי נזילות (למשל עיקר העיזבון הוא בית שלא נמכר עדיין), ניתן בדרך כלל לתאם עם הנוטריון תשלום דחוי או מתוך תמורת מכירה עתידית, אך חשוב לסגור זאת מבעוד מועד.
 

מיסוי בישראל על ירושה מחו”ל

אין מס ירושה בישראל: בישראל אין כיום מס ירושה או עיזבון כלל, לא בירושה מקומית ולא בירושה שמגיעה מחו״ל . מס הירושה בישראל בוטל בשנת 1981, ומאז כל סכום או נכס שמקבל יורש – פטור ממס במועד קבלתו. המשמעות היא שלא תידרש לשלם למדינת ישראל אחוז מהירושה או מס קבוע על שווי הנכסים שתקבל מהעיזבון האוסטרי. למשל, אם בבוא העת תעביר לחשבון בישראל 1 מיליון שקל שמקורם בירושה, לא ינכו לך מס באופן אוטומטי (שלא כמו במדינות אחרות שמטילות 10%–40% מס עיזבון). עם זאת, יש להיות מודע לכך ששלטונות ישראל שוקלים לעתים להחזיר את מס הירושה בעתיד (מאחר שרוב מדינות ה-OECD כן מטילות מס כזה) , אך נכון להיום הדבר אינו בתוקף.
חבות במס הכנסה בישראל על נכסי הירושה: אף שאין מס על עצם קבלת הנכסים, ישראל כן ממסה הכנסות עתידיות או רווחי הון שנצמחים מאותם נכסים, גם אם הופקו בחו״ל. ישראל מפעילה שיטת מיסוי פרסונלית על בסיס תושבות: כאזרח ותושב ישראל, אתה חייב בדיווח ובתשלום מס על הכנסה מכל העולם. לכן:
  • אם תשאיר את הכספים שקיבלת בחשבון בנק באוסטריה ותרוויח עליהם ריבית או רווחי השקעה – תצטרך לדווח על כך בישראל ולשלם מס (בהתאם לשיעורי המס על ריבית/דיבידנד/רווחי הון בישראל, בדרך כלל 15%–25% עבור הכנסות פיננסיות פסיביות). למעשה, מאז הרפורמה בשנת 2003, ישראל מבקשת מתושביה לדווח על חשבונות בנק זרים ועל הרווחים שבהם . אם היורש מחזיק כספים בחו״ל ואינו מדווח על הריבית/רווחים, הוא עלול לצבור חוב מס ועבירה. לכן, הקפד לדווח בטופס השנתי (דוח למס הכנסה) על כל חשבון בנק או תיק השקעות משמעותי שייפתח לך בחו”ל. שים לב שסכום משמעותי שייוותר בחו”ל עשוי לחייב דיווח יזום לרשות המסים (ישנה חובת הגשת דוח שנתי אם יש לך נכסים זרים מעל ערך מסוים, גם אם אינך חייב מס).
  • אם תמכור נכסים שירשת – כמו הנדל״ן באוסטריה או מניות מהעיזבון – ייתכן ותוטל חבות במס רווחי הון בישראל. למשל, מכירת דירה בחו״ל בידי תושב ישראל מחויבת במס בישראל (בדומה למכירת דירה בארץ, בשיעור של 25% על הרווח הריאלי). יחד עם זאת, מכירת נדל״ן בחו”ל היא גם אירוע מס בארץ המקור – במקרה זה אוסטריה – שם כבר ישולם מס רווחי הון (כ-30%). אמנת המס בין ישראל לאוסטריה קובעת לרוב שסוגיות מס על מקרקעין ימוסו בראש ובראשונה במדינה בה נמצא הנכס, וישראל תיתן זיכוי על המס הזר. בפועל, אם תמכור את הנדל״ן: תשלם מס באוסטריה, ותצטרך גם לדווח בישראל; אם המס האוסטרי שווה או גבוה מהמס הישראלי שהיה יוצא, לא תצטרך לשלם כפל (תוכל לקבל זיכוי מלא עד גובה המס הישראלי). אם משום מה לא שילמת מס באוסטריה (למשל, אם מכרת בהפסד או שהיית פטור שם) – ישראל עדיין תרצה את חלקה לפי חוקי המס שלה. חשוב מאוד לתכנן נכון את מכירת הנכס ולתאם מראש סוגיות בסיס חישובי: כדי להימנע מתרחיש שישראל תמסה את כל התמורה כמ ganho (כאילו בסיס העלות שלך אפס), רצוי לפנות לרשות המסים בישראל בהליך פרה-רולינג או להתייעץ עם מומחה מס. יש מנגנון שנקרא “החלטת מיסוי” שבה אפשר לקבוע מראש שהנכס ייחשב כאילו נרכש בשווי שוק ביום הפטירה, כך שרק הרווח ממועד הירושה ועד המכירה ימוסה . פעולה כזו תמנע מיסוי כפול ומיותר על ערך שהצטבר אצל המוריש.
  • הכנסות שכירות מנכסי העיזבון בחו”ל: אם אתה מחליט לא למכור מיידית את הנדל״ן באוסטריה אלא להשכירו, דמי השכירות יהיו חייבים במס גם באוסטריה (מס מקומי על הכנסת שכירות) וגם בישראל. גם כאן, אמנת המס תמנע כפל מס: בדרך כלל תשלם באוסטריה את המס על השכירות (יש שם שיעורי מס מדורגים על הכנסה או אפשרות לנכות פחת וכו’), ובישראל תצטרך לדווח על ההכנסה ברוטו או נטו. תוכל לקבל זיכוי עבור המס ששולם באוסטריה, כך שבפועל אם המס שם גבוה מהישראלי, לא תוסיף לשלם, ואם להפך – תשלם בישראל רק את ההפרש.
היבטי מס נוספים: אם המוריש היה תושב אוסטריה ואתה תושב ישראל, זו סיטואציה של ירושה חוצת-גבולות. למרבה המזל, כאמור, אין מסי ירושה עצמם אך נושא תושבות המס עשוי להיות רלוונטי: בשאלה צוין שאתה גם תושב ישראל וגם תושב אוסטריה. מצב כזה עשוי להיות מורכב – ייתכן שבפועל אתה נחשב “תושב ישראל לצורכי מס” בלבד (אם עיקר מרכז החיים כאן) או “תושב אוסטריה” או אפילו “תושב כפול”. בין ישראל לאוסטריה קיימת אמנה למניעת כפל מס (חדשה יחסית, מ-2016, נכנסה לתוקף 2018) שמכסה מסי הכנסה, רווחי הון ועוד, אך אינה מכסה מסי עיזבון (שכן אין כאלו כאמור) . לפי האמנה, אם אדם נחשב תושב בשתי המדינות, יש כללי “שובר שיויון” לקביעת תושבותו העיקרית. רצוי להתייעץ עם רואה חשבון בינלאומי כדי לוודא אילו חובות דיווח יש לך בכל מדינה על ההכנסות מהעיזבון. ייתכן שתצטרך להגיש דוחות מס באוסטריה (על הכנסות משכירות, ריבית וכו’) ובישראל במקביל, ולתאם ביניהן.
בשורה התחתונה, קבלת הירושה עצמה בישראל אינה חייבת במס, אך הכנסות עתידיות מאותם נכסים חייבות במס בישראל. מומלץ לאחר קבלת הירושה להתייעץ עם יועץ מס ישראלי לגבי אופן הדיווח וניצול נכון של אמנות המס, כדי להימנע מתשלום מס כפול או בעיות ציות.
 

העברת כספי ונכסי הירושה לישראל

לאחר שהשלמת את ההליך באוסטריה וקיבלת גישה לנכסי העיזבון, עולה השאלה כיצד להעבירם ארצה. יש שני סוגי נכסים עיקריים: כספים נזילים (יתרות מזומן בבנק, תמורת מכירת מניות או נכסים) ונכסים לא נזילים (כגון נדל״ן). נדון בכל אחד:
1. העברת כספים (מזומן) מחשבונות בנק אוסטריים לישראל:
הדרך הפשוטה היא לבצע העברה בנקאית בינלאומית (SWIFT) מהחשבון שבו מוחזקים כספי הירושה באוסטריה אל חשבון הבנק שלך בישראל. אם למנוח היה חשבון בנק, סביר שהכספים יועברו ממנו לחשבונך. ניתן גם לבקש מהבנק האוסטרי להנפיק המחאה בנקאית על שמך, אך לרוב העברה אלקטרונית עדיפה. שים לב לאילוצים הבאים:
  • פתיחת חשבון על שם היורש באוסטריה: בחלק מהמקרים, במיוחד אם אין לך כבר חשבון באוסטריה, הבנק של המוריש יבקש לפתוח חשבון זמני על שמך אליו יעביר את חלקך בירושה, לפני שתוכל להורות על יציאת הכסף לחו”ל. כיוון שאתה אזרח אוסטרי, פתיחת חשבון אמורה להיות אפשרית (אם כי בנקים באירופה דורשים היום עמידה בתקני זיהוי מחמירים – ייתכן שתצטרך להגיע לזיהוי פרונטלי או דרך שגרירות אוסטריה). לחילופין, ייתכן שהבנק יסכים להעביר ישירות לחשבון זר שלך אם תספק להם את כל המסמכים (למשל צו הירושה מתורגם) ופרטי IBAN/SWIFT של חשבונך בישראל. רצוי לברר זאת מראש עם הבנק.
  • עמלות והמרות מט”ח: העברה בנקאית כרוכה בעמלת העברה ומרווח שער חליפין. בדוק עם הבנק האוסטרי מה העמלה (לעיתים €20-€50). ייתכן שתחויב גם בעמלת קבלה בצד הבנק הישראלי. אם הכספים באירו, אינך חייב להמירם לשקלים – ניתן להעבירם ולשמור אותם במטבע המקורי. הבנקים בישראל מאפשרים החזקת פיקדונות מט”ח (מטבע חוץ) כגון אירו או דולר. החלט האם להמיר לשקלים (תלוי בשער ובצרכיך בישראל) או להחזיק באירו להשקעה/שימוש עתידי. כדאי להשוות שערי המרה – לפעמים משתלם להמיר חלק מהסכום באמצעות שירותי מט”ח חיצוניים במקום דרך הבנק (בגלל מרווחים), אך זה אפשרי רק אחרי שכסף אצלך.
  • תיאום מראש עם הבנק בישראל: חשוב מאוד ליידע את הבנק שלך בארץ מראש על הצפויה של הגעת סכום כסף גדול ממקור ירושה, ואף לקבל מהם רשימת דרישות למסמכים. כיום, בעקבות רגולציית “הכרת הלקוח” (KYC) וחוקי איסור הלבנת הון, בנקים בישראל משמשים כ”שומרי סף” שנדרשים לוודא שהכספים הנכנסים לגבולות המערכת הפיננסית הם ממקור לגיטימי . במיוחד כאשר מדובר בהעברה גדולה מחו״ל, הבנק לא יזכה את החשבון שלך עד לקבלת אישור המחלקה המשפטית שלו. כדי לקבל אישור זה, עליך לספק לבנק הוכחות שמדובר בכספי ירושה חוקיים . המסמכים שבנקים דורשים כוללים בדרך כלל:
  • צו הירושה/העברה האוסטרי (המסמך הרשמי המוכיח שאתה יורש ואת סכויותיך בנכסים) – רצוי מקורי או נאמן למקור עם אפוסטיל. לרוב נדרש תרגום נוטריוני לעברית (או אנגלית) של המסמך, כי מחלקה משפטית בבנק תבחן אותו. כמה בנקים מקבלים תרגום לאנגלית, אולם יש בנקים המתעקשים על תרגום לעברית בידי נוטריון ישראלי .
  • תעודת פטירה של המוריש – גם היא מאומתת ומתורגמת. לעיתים הבנק מוותר על זה אם צו הירושה מפרט את פרטי המוריש, אך חלק מהבנקים כן יבקשו לראות שאותו אדם אכן נפטר (וייתכן שידרשו אפוסטיל ותרגום גם לתעודה זו).
  • אסמכתאות על העברת הכספים – למשל, הבנק עשוי לבקש לראות דפי חשבון המראים את יציאת הכסף מחשבון המוריש או חשבון העיזבון והכניסה לחשבונך. אם הכסף הגיע לחשבון שלך בישראל בתת-חשבון מיוחד “בהמתנה”, הבנק עשוי לשאול מה המקור בחו”ל. במקרה כזה, הצג דף חשבון סופי מאוסטריה או מכתב רשמי מהבנק האוסטרי המאשר שהסכום נגזר מחשבון על שם המוריש ועבר אליך כיורש .
  • אישור תשלום מסים בחו”ל – לפעמים, אם הכספים מקורם במימוש נכס (למשל מכירת נדל”ן שקיבלת בירושה), יבקשו אישור ששילמת את המיסים הנדרשים במדינת המקור או לכל הפחות מכתב מרו”ח/עו”ד זר שאין חובות מס על הסכום . דרישה זו נועדה לוודא שלא מדובר בכספים “שחורים” שיצאו ממדינה אחרת ללא סילוק מס, מה שעלול ליצור בעיות משפטיות. במקרה של ירושה באוסטריה, ניתן להציג את אישור תשלום מס הרכוש על הנדל”ן (אם מכרת) או אישור שאין חוב מס עיזבון (מכיוון שאין מס כזה).
  • הצהרת מקור כספים – הבנק עשוי לבקש שתמלא טופס הצהרה שבו תפרט ש”הסכום X התקבל בירושה מפלוני, אזרח/תושב אוסטריה, לפי צו ירושה מתאריך Y, ואין מדובר בפעילות מסחרית/עסקית”. זה חלק מהליכי ציות.
הרעיון הוא להראות לכל גורם אפשרי שהכסף “כשר” ופטור ממס במקור. כיוון שכספי ירושה מחו”ל פטורים מניכוי מס במקור (בניגוד, למשל, למשכורת או לתשלום עסקי שמחויב בניכוי מס במדינת המוצא), הבנקים נזהרים במיוחד ודורשים תיעוד כדי שלא יואשמו בסיוע בהלבנת הון. ללא אישור המחלקה המשפטית, ההעברה לא תושלם . לכן שווה להשקיע בהכנת מלוא המסמכים.
היערכות מוקדמת: מומלץ לאסוף את כל המסמכים מראש באוסטריה (כולל אפוסטיל על צו הירושה ותעודת הפטירה) ואז לתרגם אותם בארץ אצל נוטריון. פנה לבנק שלך בישראל עוד לפני ביצוע ההעברה וברר בדיוק מה דרוש. כל בנק יכול לדרוש דברים מעט שונים. צעדים אלו ימנעו עיכוב שבו הכסף “תקוע” כמה שבועות בחשבון המושעה עד שתספק ניירת חסרה.
2. העברת נכסים שאינם כסף (נדל״ן, מניות):
נכסים מוחשיים כמו נדל״ן באוסטריה לא ניתן “להעביר” פיזית לישראל, כמובן. בפניך עומדות שתי אפשרויות: להמשיך להחזיק בהם בחו״ל, או לממש אותם ולהעביר את תמורתם.
  • המשך החזקה בנדל״ן באוסטריה: אם תבחר לשמור את הנכס (למשל דירה) בבעלותך, הוא יישאר באוסטריה תחת שמך. תוכל להחזיק בו לשימושך האישי כאשר אתה שם, או להשכירו. במקרה זה אינך “מעביר” את הנכס, אבל צריך לדעת לנהל אותו מרחוק. תצטרך לטפל בתשלומי ארנונה/דמי ניהול מקומיים, ובדיווחי מס באוסטריה על הנכס (כגון דיווח שנתי על שכירות, אם יש). אין מניעה חוקית שתושב ישראל יחזיק נדל”ן באוסטריה לאורך זמן – במיוחד שאתה אזרח אוסטרי. רק זכור שביום מן הימים כשתרצה למכור ולהביא את הכסף, תעבור את תהליך המכירה המקומי עם מיסוי מקומי. אם אתה צופה שלא תעשה בנכס שימוש, ייתכן שעדיף למכור מוקדם ולא להשאירו ריק.
  • מימוש הנכס באוסטריה והעברת הכסף: אם ברצונך להינות מהשווי בישראל (לרכוש דירה בארץ, למשל), תצטרך למכור את הנדל״ן באוסטריה. מכירה כזו היא עסקה משפטית נפרדת. מומלץ לשכור עורך דין אוסטרי המתמחה בנדל״ן שיטפל במכירה, או ייעזר בנוטריון (באוסטריה, נוטריונים גם מטפלים בעסקאות מקרקעין נאמנה). לאחר מכירת הנכס וקבלת התמורה באירו, הכסף יהיה מוכן להעברה לישראל – ואז תידרש לעבור את אותו תהליך מול הבנק כפי שתואר עבור כספי ירושה. במקרה זה, בנוסף למסמכי הירושה, תציג לבנק גם את חוזה המכר של הנכס ואישור תשלום מס המכר (מס רווחי הון באוסטריה, אם שולם) . למעשה, הבנק עשוי לראות בכך “כספי מכירת נדל״ן” יותר מאשר “כספי ירושה”, ולכן יכול לדרוש גם את המסמכים בקטגוריה של מכירת נדל”ן (כמפורט ברשימת עו”ד זרנופולסקי) כמו חוזה מכר, אישור מס מכירה, וכו’. עדיף להכין גם אותם.
  • מניות וניירות ערך: אם ירשת תיק מניות בינלאומי, באפשרותך לעיתים להעביר את ניירות הערך לחשבון השקעות בישראל במקום למכור אותן. למשל, אם מדובר במניות של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסות אירופה/ארה”ב, ייתכן שהברוקר הישראלי שלך (או בנק בישראל) יכול לקבל העברת תיק (Transfer in-kind). עם זאת, תהליך העברה בין-ברוקרים בינלאומיים כרוך בניירת וזיהוי המקור (תציג צו ירושה). בחלק מהמקרים פשוט יותר למכור הכל באוסטריה ולהעביר מזומן. מצד שני, מכירה עלולה להיות אירוע מס (רווח הון) מיידי. תצטרך לשקול זאת: אם לא ממהרים להשתמש בכסף, אולי כדאי להעביר את ניירות הערך לחשבון על שמך (אולי להשאירם אצל ברוקר אוסטרי, או להעביר לברוקר זר שתוכל לגשת אליו). בכל אופן, אין מגבלות מטעם ישראל על החזקת ניירות ערך זרים – רק זכור את חובת הדיווח על רווחים כאמור.
  • מיטלטלין ורכוש פיזי: לעיתים בירושה ישנם גם חפצים אישיים, תכשיטים, רכב וכו’. אם קיבלת חפצים כאלה באוסטריה ותרצה להעבירם ארצה, זו בעצם פעולת ייבוא. חוקי המכס בישראל פוטרים ממכס ומע״מ טובין אישיים מסוימים שמגיעים בירושה, אבל התהליך בירוקרטי. רכב, למשל, קשה מאד ליבא בפטור אלא אם עמד בתקינה ובבעלות המוריש לפחות שנה לפני פטירתו. עבור פריטים קטנים ויקרים (אמנות, תכשיטים), כדאי לשמור קבלות וצו ירושה למקרה שיישאל במכס. לרוב, הכנסה ארצה של דברים אישיים בכמות סבירה לא תעורר בעיה אם תסביר שזה מירושה משפחתית, אך נכון להתרכז בעיקר בכספים ובנדל”ן שהם עיקר השאלה.
3. רגולציה והגבלות על העברות כספים לישראל:
ישראל מנהיגה משטר זרימת הון חופשי יחסית, ואין כיום הגבלות חוקיות על סכום כסף שמותר להביא מחו”ל. עם זאת, קיימות חובות דיווח ובקרה למניעת הלבנת הון ומימון טרור. כפי שתואר, הבנקים הם קו הבדיקה הראשון. בנוסף:
  • דיווח במכס על העברת מזומן: אם היית מכניס במעבר גבול לישראל מזומן או שווה-ערך (המחאה) מעל סכום של ~50,000 ש”ח, היית חייב לדווח במכס. אבל כאשר כסף מגיע בהעברה בנקאית, הבנק כבר מדווח אוטומטית לרשות לאיסור הלבנת הון על כל סכום מעל סף מסוים (כיום 1,000,000 ש”ח לפי התקנות, וסכומים נמוכים יותר אם נראים חשודים). סביר שהעברה גדולה תדווח על ידם באופן שגרתי לרשויות, אך זו אינה אחריות שלך אלא של הבנק. מבחינתך, די לעמוד בדרישות שהטילו לקבלת האישור, כפי שפירטנו.
  • הגבלות בחוקי מטבע חוץ: בעבר ישראל הטילה מגבלות על אחזקת מט”ח בחו”ל, אך אלו בוטלו מזמן. כיום אתה חופשי להשאיר כספים בחו”ל או להעבירם, לפי שיקולך. למעשה, אין חובה להעביר את הירושה לישראל. חלק מהיורשים הישראלים בוחרים להשאיר הון בירושה בחו”ל להשקעות או מטעמי נוחות (למשל, אם יש הוצאות מתוכננות באירו). זו החלטה פיננסית. רק זכור שאם השארת כסף באוסטריה, עדיין חלות עליך חובות דיווח בישראל על הרווחים.
  • עמידה בחוקי מקור הכסף (Proof of Funds): לעיתים, במיוחד אם הסכום גדול מאוד, גם לאחר כניסת הכסף לחשבונך בישראל, הבנק עשוי להגביל את יכולתך להשתמש בו עד שתספק הסברים אם משהו עוד לא ברור להם. זהו מצב נדיר אם סיפקת מראש את כל הדרוש. למשל, אם ינסו להעביר סכום פנימה ואח”כ מייד החוצה מהארץ, הבנק עלול לשאול שאלות (כחלק ממעקב אחר פעילות חשודה). בהעברת ירושה סטנדרטית לחשבון על שמך אין בעיה – העניין מתעורר יותר אם אתה מתווך להעביר לגורם שלישי. במקרה שלך זה לא נראה רלוונטי.
  • פתיחת חשבון בנק בישראל: אם לא היה לך חשבון פעיל (אבל כנראה יש לך כי אתה תושב), לפתוח חשבון בסמוך לקבלת כספים גדולים עלול לעורר חשדנות מסוימת. עדיף להשתמש בחשבון ותיק עם היסטוריה, או ליידע את הבנק מראש.
4. סיוע מקצועי בתהליך העברת הכספים:
העברת ירושה בין מדינות כרוכה, כאמור, בהתמודדות עם בנקים ורגולציה. לעיתים קרובות, משפחות בישראל נעזרות בעו”ד או רו”ח המתמחים בתחום כדי לטפל בנושא העברת הכספים מול הבנק. עורך דין בישראל המכיר את הנהלים יכול לסייע לך להכין “חבילת מסמכים” מלאה ולהגיש לבנק בצורה הנכונה . כך תפחית את הסיכוי שהבנק יתמהמה או יסרב. במיוחד אם אין לך פנאי אישי להתעסק מול הבנק, יועץ כזה יכול לייצג אותך (בהצגת ייפוי כוח) ולשוחח עם המחלקה המשפטית והציות בבנק ישירות, דבר שמזרז פתרון בעיות. כמובן, זו עלות נוספת, וייתכן שבמקרה שלך – עם מסמכים מסודרים – תוכל לבצע הכל בעצמך. החלטה זו תלויה בהערכתך את יכולת ההתמודדות מול הבירוקרטיה הבנקאית.
 

סיכום והמלצות

מימוש ירושה מעבר לים הוא תהליך מורכב שלוקח זמן, אך בחלוקה לצעדים ברורים הוא בהחלט בר-ניהול. להלן סיכום נקודות חשובות והמלצות לכל שלב:
  • שלב ירושה באוסטריה: פעל בשיתוף פעולה עם הנוטריון שמונה. מסור לו את כל המסמכים בזמן, ומלא אחר הנחיותיו. ודא שאתה מבין את זכויותיך וחובותיך כיורש – במידת הצורך, היוועץ בעורך דין אוסטרי לגבי קבלת הירושה (מותנית או לא) והשלכותיה. אסוף עותקים מאושרים של צו הירושה הסופי ותעודת הפטירה עם אפוסטיל, שכן תצטרך אותם בהמשך. היה מוכן לתשלום הוצאות ההליך (שכר נוטריון, אגרות, מסי נדל”ן) מתוך כספי העיזבון או מכיסך – אל תופתע מכך, זה נורמלי באוסטריה .
  • נושא המס באוסטריה: ודא שכל חובות המס של העיזבון באוסטריה מוסדרים. אמנם אין מס ירושה, אבל אם, נניח, למוריש היו חובות מס שלא שולמו (לדוגמה, שומה פתוחה), יורשים עלולים לקבל דרישה בגינן. בדרך כלל הנוטריון יבקש אישור מרשויות המס שאין חובות (לעיתים חלק מה”צו סיום” כולל אישור שאין תביעות מס נגד העיזבון). במיוחד אם ירשת נדל”ן, שלם את מס הרכישה/העברה במועד כדי לקבל אישור שיאפשר רישום הנכס .
  • תיאום בין-מדינתי: זכר שאתה פועל בשתי זירות משפטיות – אוסטריה וישראל. מסמכים רשמיים העוברים ביניהן צריכים אפוסטיל ותרגום. זה חל לשני הכיוונים: מסמך ישראלי לאוסטריה (למשל, ייפוי כוח) ומסמך אוסטרי לישראל (למשל צו הירושה לבנק). השקעה בתרגום נוטריוני מקצועי תשתלם בכך שתמנע דחיות.
  • מס בישראל: אין הפתעות – לא תשלם שקל אחד על עצם קבלת הירושה . אך אל תשכח את חובת הדיווח על הכנסות מחו”ל. אם אינך נוהג להגיש דו”ח מס שנתי (נניח היית שכיר ללא חובות דיווח), ייתכן שאם נכסי הירושה יניבו הכנסות משמעותיות, תחויב כעת בדיווח (למשל אם תחזיק מעל ~$500k בחשבונות זרים, החוק מחייב הגשת דו”ח שנתי גם אם אין חבות מס). הקפד להתייעץ עם רואה חשבון בישראל אחרי קבלת הנכסים. מה גם שאם תמכור את הנדל״ן האוסטרי, סביר שתידרש לדווח זאת בישראל במסגרת אותה שנה. היערך לעניין כדי לא להיקלע לאי-עמידה בדרישות החוק הישראלי.
  • העברת הכספים לישראל: פעל בשקיפות מלאה מול הבנק. אל תנסה לחסוך בביורוקרטיה – למשל, אל תתפתה לפצל סכומים או להעביר דרך חשבונות של בני משפחה אחרים. עדיף לקבל את כל הכסף לחשבון על שמך ולספק את מלוא התיעוד. ניסיון “לעקוף” רק יעורר חשד מיותר. הבנקים כבר מכירים היטב העברות ירושה מחו”ל, במיוחד מאירופה, וזה הליך יומיומי עבורם כאשר כל הניירת תקינה.
  • שמירת מסמכים: שמור עותקים מכל המסמכים לאורך שנים. גם לאחר שהכסף הגיע, ייתכן שבעתיד תצטרך להוכיח את מקור הכספים (למשל, אם תרכוש דירה בישראל בכסף הזה ומס הכנסה ישאל מנין המימון – תוכל להציג את אותם אישורים). שמור הן את המסמכים האוסטריים (צו הירושה, אישורי מס) והן את אלו שהגשת לבנק בישראל (כגון אישור המחלקה המשפטית, אם תקבל עותק).
  • ייעוץ מקצועי משלים: שקול פגישה גם עם יועץ השקעות/פיננסי לאחר שקיבלת את הכספים – לחשוב מה לעשות עמם (השקעה בישראל או בחו”ל, המרת מטבע או החזקתו). כמו כן, אם סכום הירושה גדול, זה אולי זמן לעדכן את הצוואה שלך כדי לתכנן איך הוא יחולק בבוא היום, בהתחשב שיש לך נכסים כעת בשתי מדינות. תכנון עיזבון בינלאומי יכול לחסוך ליורשיך תסבוכות עתידיות.
 
לסיכום, התהליך כולל: קיום הצוואה באוסטריה בליווי נוטריון (וכנראה ללא קושי מיוחד אם הכל כשורה בצוואה), עמידה בדרישות פורמליות (אפוסטיל, תרגומים, הצהרות קבלה), תשלום חיובי חובה באוסטריה (אגרות ומסים ספציפיים לנכסים), ולאחר מכן העברת חלקך לארץ באופן מוסדר עם מלוא האישורים לבנקים. בשתי המדינות מערכת החוק מאפשרת ומגנה על זכויותיך כיורש, והאתגר העיקרי הוא בירוקרטי – לספק לכל גורם את הדרוש לו. עם סבלנות, סדר וייעוץ נכון, תוכל לממש את הירושה ולהעביר את נכסיה לישראל ללא תקלות בלתי צפויות.
 
מקורות רשמיים ותמיכה: מדריכים רשמיים של האיחוד האירופי וממשלת אוסטריה מפרטים את שלבי ההליך (באוסטריה הנוטריון כונס נכסים מטעם בית המשפט, והעיזבון מועבר רק בצו שיפוטי בסוף ההליך ). החוק האוסטרי (ABGB ותקנות חוץ-שיפוטיות) מגדיר את חובת קבלת הירושה והגבלת האחריות בחAcceptance מותנית . מקורות בתחום המיסוי מדגישים שאין מס ירושה באוסטריה אך יש מס על נדל”ן בירושה . בישראל, פטור ממס ירושה מובטח בחוק מאז 1981 , אם כי יש חובת דיווח על הכנסות מנכסים שהתקבלו בירושה מחו”ל . הבנקים בישראל פועלים לפי חוקי איסור הלבנת הון, ודורשים תיעוד להעברות כספים גדולות – ובמיוחד כספי ירושה, הפטורים מניכוי מס, מחייבים המצאת אישורים להוכחת חוקיותם. מומלץ להשתמש בעורך דין מקומי בשלב העברת הכספים, שכן הוא יכול לסייע בהכנת המסמכים ובתקשורת עם הבנק . כל הפעולות הללו נועדו להבטיח שתוכל לממש את הירושה במהירות, בבטחה ובהתאם לכללי החוק הן באוסטריה והן בישראל, תוך שמירה על מירב הערך של הנכסים שעוברים אליך.
 
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.